מדי פעם שאלו אותי, בעיקר אותן נשים נחמדות שהתכתבו איתי כאן, כיצד אני מצפה למצוא בת זוג עם בלוג עם תכנים כה פסימיים ושליליים.

התשובה לכך היא פשוטה. אני לא מצפה למצוא בת זוג בעזרת בלוג זה.

האמת נכון לרגע זה לשמחתי הרבה יש בת זוג כך שממש אין לי צורך למצוא בת זוג.

התשובה הארוכה יותר:

הבלוג נפתח בערב אחד של דכאון וסערת רגשות לפני כחצי שנה. באותה תקופה כמו רוב חיי, הייתה הבדידות מנת חלקי. מדי פעם היו מגיעים זמנים כאלו בהם הבדידות הפריעה יותר מזמנים אחרים.

אותו ערב היה ערב של בכי. מתוך אינטואיציה שאין לי הסבר, פתחתי את הכרטיס והבלוג אז בשם "הבודד" 

התחלתי לכתוב בבלוג ולהסביר לאנשים לא מוכרים ולא ידועים את בדידותי והסיבות לה, עד כמה שאני יכול להבין.

עצם הצורך "להסביר" גרם לי לחשוב יותר לעומק.

כמו כן שאלות ונקודות למחשבה ממספר נשים נחמדות שענו לי, גרמו לי עוד לחשוב ועוד לכתוב.

כל זה בשלב כלשהו סייע לבדידות להעלם. (כתבתי על כך בפוסט קודם).

מדהים עד כמה הבלוג עזר לי, גם אני עדיין לא קולט זאת.

לכן מאחר שהבלוג עזר בהתגברות על בדידותי (דבר ששנים לא הצלחתי לעשות), סביר להניח שיצליח לעזור גם בדברים אחרים. לכן אני ממשיך אותו בשלב זה.

התכנים כאן במקרים רבים אינם תכנים אופטימיים כי מה לעשות, זו מציאות חיי.

מאחר שהבלוג נועד לעזור לי להתגבר על דברים שליליים, מן הסתם התכנים בו יהיו שליליים.

כל זאת למרות שאני בדרך כלל טיפוס אופטימי ואפילו אופטימי מאד (אני היחיד כנראה בארץ שחושב שהמשבר הכלכלי הנוכחי יסתיים תוך מספר חודשים).

כרגע כפי הנראה הדבר העיקרי עליו יש להתגבר הוא התלות שאני מפתח באשה שאיתי.

אין לי עדיין קצה חוט לפתרון הבעיה. אבל אני בטוח שאצליח גם על בעיה זו להתגבר.