בשנים האחרונות אני צופה מעט מאוד בטלויזיה. מאז שפקד המחשב את פתח ביתי היה הוא מועדף עלי פי כמה על פני מקלט הטלויזיה. "האח הגדול" עורר תפנית לזמן קצר לשלושה חודשים בערך. כאשר הסידרה בטלויזיה, אני מסנן כל מי שרק יטלפן אלי בזמן שידורה ולא אענה לאף פניה בתוכנות המסרים המיידיות. למעשה, הסידרה סיקרנה אותי כבר בראשיתה, כיון שקראתי עליה לפני שידורה בארץ ועצם הרעיון היה ייחודי.

אכן, לא עבר זמן רב והתמכרתי לתוכנית. אם הייתי מפסיד פרק, מה שקרה אולי פעמיים גג שלוש, הייתי מייד רץ לאתר ומתעדכן במתרחש.

מודה ומתוודה, לא תמיד התוכנית מענינת. חלק מהמשימות שהוטלו על דיירי הבית היו טפשיות ומשעממות. לא הייתי עוקב כמעט אחר השידור היום יומי בערוץ 20 או אחר השידור באינטרנט כיון שזה די שעמם אותי.

מאידך, למרות הכל ולמרות המסחרה שמתנהלת במהלך כל התוכנית, עדין יש בתוכנית הזאת משהו מיוחד כיון שמדובר ביחסים אמיתיים בין אנשים אמיתיים בזמן אמת. אפשר לראות במערכת היחסים אשר התגבשה בין דיירי הבית מעין עולם בזעיר אנפין של המציאות הישראלית. מסתבר שעדין לא נעלמו לגמרי התיוגים ל-"פרידמנים" ו-"בובלילים".

חלק מהמשימות היו מצחיקות בטירוף ואהבתי את פגישותי עם שיפרה והחבר'ה מידי יום א' ו-ג' אצלי בחדר.

ביני ובין שיפרה היו יחסים אינטראקטיביים. אני די הרבה סימסתי לה והיא נשארה שמה, סורגת על המסך הקטן...

עבורי, תוכנית זאת היוותה משב רוח מרענן אחרי אין ספור "כוכבים נולדים" ו-"לרקוד עם כוכבים" שנפשי קצה בהם וזאת לשון המעטה.

המשותף לשתי התוכניות: "האח הגדול" ו-"כוכב נולד" זה שאנשים שעד אתמול היו אלמונים, הופכים בבת אחת לסלבריטאים.

מי ידע מי זה יוסי בובליל לפני ה-19/09/2008?

לא מזמן יצאה אורנה בנאי יחד עם עם אילנה דיין והגדירו את התוכנית כ-"טראש הגדול".

ביום שישי האחרון, קראתי בעיתון "מקור ראשון" על עצרת אומנים שתתקיים בת"א בהשתתפות מיכה שטרית, חנן יובל ושייקה לוי נגד התוכנית המטמטמת, "האח הגדול". התוכנית הזאת אורגנה ע"י איזה קבוצת נוער.

היום, קראתי בידיעות על כך שהורי תלמידים זעמו על טיול שלח שבוטל בגלל "האח הגדול". לא שינתה העובדה מאום בעיני ההורים הזועמים, שהמורים ערכו הצבעה בכיתה והתלמידים עצמם הצביעו בעד דחיית הטיול. מייד הועלו טענות כלפי המורים שהם כפו על הילדים את דחיית הטיול.

מה עומד מאחורי כל הדברים הנ"ל????

שורש הבעיה אינו טמון ב-"האח הגדול" אלא בחוסר הסובלנות שלנו זה כלפי זה.

הרי מה הענין? מי שהתוכנית לא מוצאת חן בעיניו, יכול להמשיך לזפזף!

נניח שהמורים בביה"ס רצו לראות את הסידרה, אסור להם? מה יקרה אם הטיול חלילה ידחה לערב אחר?!

מדוע כל אחד שרוצה להצהיר על מנת משכל מעל הממוצע, חייב להצהיר קבל עם ועדה כי הוא איננו נמנה על צופי התוכנית.

בידור רדוד או לא רדוד, עדין הרוב הגדול מעדיף ואוהב לצפות בו!