לבי, הגיגיי.
ליוויתי את אמי במלחמתה בסרטן,
את המטען - פרקתי כאן.
וחוץ מזה מתגנבים להם קטעים אחרים ממסע חיי.
פוסטים פופולאריים
-
i've got demoted
10/1/09 | 357 צפיות
-
שנה
1/9/08 | 399 צפיות
-
אז מה נהיה?
18/3/08 | 765 צפיות
-
זעם
28/8/08 | 787 צפיות
-
יום הולדת שמח דרלינג!
19/5/08 | 814 צפיות
-
עמלנים...
26/3/10 | 698 צפיות
פוסטים אחרונים
- ככה 10/3/12
- חופש. אז מה. 27/7/11
- התקווה בת זונה 15/7/11
- יגון 10/7/11
- ספק 2/7/11
- תיק-תק 7/6/11
0
יום
תגובות אחרונות
-
שרוןכחלון
בתגובה על רק עם אופנוע
-
ורד אוריאל
בתגובה על ככה
-
ורד א.
בתגובה על פשוש
-
עינת (ש)
בתגובה על חופש. אז מה.
-
ורד א.
בתגובה על התקווה בת זונה
-
נירה לב
בתגובה על פשושים
תגובות (9)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שמחר יהיה נפלא!.
יום מוצלח שווה משקלו בזהב.
ואת, עשירה.
יום שלם מלא תעסוקה, מבחינתי זו ברכה :)
והמשך יום נפלא
תודה צילוש.
ובת דודי סיכמה זאת כך: נמלה...
תודה נשמה!
כי לפעמים, אחרי ימים רבים של מהומה ועשייה בלתי פוסקת, יש לי צורך בסיכום-ביניים, רגע לעצור ולראות מאיפה באתי ולאן אני הולכת, ולתת לעצמי הפוגונת, כל כך נדירה.
יום שלם במילה אחת...אמממ..... תענוג !
למה לסכם יום?
חייבים?
אי אפשר להניח לו להמישך ולגווע לאיטו ב-fade out?
הרי מחר גם כן יום,
דומה,
שונה,
שיגרה,
מתחדש,
ובכלל - למה לקבוע שהיום נגמר בשעה מסויימת?
שיימשך הרצף.