רוצה להציג ולהמליץ כאן על אחת ההפקות המעניינות שנעשו על ידי הכישרון הנקרא רוברט פריפ באלבום ששמו exposure , אותו רכשתי לגמרי במקרה אי שם בשנות ה-80. פריפ, מייסד קינג קרימזון ובעצם החבר הקבוע היחיד בה, שיכן את עצמו בערך ב-1977 לתקופה מסוימת בניו יורק שהייתה אז אחת ממרכזי סצנת הפאנק הדגוש ובהמשך ההתפתחות לגל החדש. גם הוא טבל קצת את ידיו באזורי הסצנה כשהקליט וניגן בין היתר עם "בלונדי" ואחרים . לאחר שספג שם גם השפעות של מה שנקרא "דאון טאון מיוזיק" ,שכלולים בה בין היתר אלמנטים של מינימליזם, נויז ועוד, מיזג את כל ההשפעות הללו ושילב אותן בחומרים הניסיוניים שעשה יחד עם בראיין אינו למה שכונה " Frippertronics " ( בין היתר טכניקה של טייפ לופ היוצרת תבניות מוסיקליות חוזרות על עצמן או שכבות צפופות של סאונד, דברים שעשו למשל גם טרי ריילי,סטיב רייך ושטוקהאוזן, ושהוכנסה גם בחלקים מסוימים באלבום זה). פריפ שעבד על האלבום בין 77 ל 79, רצה להוציאו כחלק מטרילוגיה לאחר האלבום Sacred Songs שהפיק לדאריל האל ואלבום הסולו השני שהפיק לפיטר גבריאל באותם השנים, אך למרות שכל 3 האלבומים האלו יצאו לאור, תכנית הטרילוגיה לא התממשה, בין היתר (כמה מפתיע... ) בגלל אי הסכמות של הפקות ולייבלים. הצחיק אותי בנושא כשקראתי שמנהליו והלייבל של דאריל האל התנגדו לפרויקט בין היתר כי חששו לפגיעה בתדמית המסחרית שלו. (אחרת אולי לא היה נוצר עם ג'ון אוטס Men eater...)
הסגנונות המוסיקליים באלבום מגוונים ונעים בין רוק, פרוג רוק, אמביינט, בלדות ועד לרוק כבד ומוסיקה אלקטרו- אקוסטית. בחלק מהשירים קיים משהו מהניחוח הקרימזוני ,באחרים הניחוח הפריפ –אינואי אך יש גם סטיות משני הנ"ל. רשימה חלקית של האמנים המשתתפים באלבום זה יכולה להיות ה-סופר גרופ של הז'אנר וכוללת את : פיטר גבריאל, פיטר האמיל, בראיין אינו,דריל האל,פיל קולינס (כמעט חצי ג'נסיס בפנים ) ,זמרת טובה בשם טרי רוש וכמובן את רוברט פריפ עצמו. החומרים באלבום נעים בין דברים מאופייני צרימה, ווקאלית ומוסיקאלית, האמורים לזעזע משהו, לבין דברים שלווים יותר וגם כאלו שיש בהם אווירת אמביאנט. אחת ההגדרות לחומרים שבו היא "מקבץ מרוכז של חרדה אורבאנית מתובל בהומור אירוני/מר " . האלבום יצא לאור ב 3 גרסאות, הראשונה ב-79 , השנייה ב-85 , שם הוסיפו את קולו של דאריל האל בשני מקומות בהם הוא נמחק במקור בגלל אי הסכמות (הושאר שם ב-3 אחרים ). והשלישית ב-2006, בסי די, הכולל כרגיל בונוסים של טייקים אלטרנטיביים בעיקר. לי יש את הגרסה הראשונה מ-79, חסר לי קצת מדאריל האל , אך במקומו הוכנסו פיטר האמיל וטרי רוש, אז כמילותיו של אחד משיריו היפים של האמיל, איני יודע אם להיות עצוב על האל שהלך או על האמיל שבא... הסאונד של התקליט אגב מעולה (מקווה ששמרו על כך בסי די). הטרק הראשון באלבום preface קצר ונפתח במשפט דיבור האומר Can I play you some of the new things I have been doing, which I think might be commercial ? מיד לאחר מכן באים כל מיני משחקי סאונד עם קולות ואז השיר "You Burn Me Up I'm a Cigarette" סטייל הומור פאנקיסטי משהו. (לא הבאתי כאן כי הוא הפחות מייצג את אופי האלבום) ואז מתחיל המקבץ ה"מסחרי" המוטרף, עליו דיבר. אציג כאן שני קטעי וידאו, האחד של השיר exposure, שנכתב על ידי פריפ וגבריאל , והשני - here comes the flood שנכתב על ידי גבריאל, עליו אוסיף קצת. לפני ואחרי השיר השני באים שני קטעים של פריפ הנקראים Water Music Iו- Water Music II . השיר הופיע במקור באלבום הסולו הראשון של גבריאל , עם עיבוד תזמורתי, אך גבריאל (וגם אני) לא אהב את ההפקה ההיא ויצר באלבום אקספוז'ר עיבוד חדש, אינטימי יותר, בו הוא משלב רק את הפסנתר שלו, הגיטרה של פריפ ,הסינתיסייזר של בראיין אינו וכמובן את קולו. שמעתי מספר גרסאות לשיר מפיו של גבריאל ,בהקלטה , בהופעה, בעיני הגרסה כאן היא המיוחדת ביותר, הן בגלל השילוב של ההקדמה "הקריינית" המתחברת מהשיר הקודם המדברת על האסונות האקולוגיים הצפויים לבוא ולהציף ערים שלמות במים (לא יודע איך זה בסי די אך בתקליט הוייניל שאצלי כל הטרקים כאילו מחוברים יחד, כמעט ללא מרווחים, תחושה על גבול אלבום קונספט , ובחלקים מסוימים יש אכן קשר בין הנושאים שם )וכמו כן לדעתי השימוש שעושה כאן גבריאל בקולו הוא הטוב ביותר מבין הגרסאות.
כך נראה האלבום.http://www.amazon.co.uk/gp/product/images/B000F3A7LE/ref=dp_image_0/276-8981077-2223107?ie=UTF8&n=229816&s=music
ניסיתי להעלות שירים נוספים מהאלבום מתוך פלייליסט קום אבל לצערי אין. |