נוף פנייך הסיט אותי מדרך החלום המגע שלך הרטיט תוכי כנגינת העוגבים באלף כנסיות
על סיפור האהבה שלנו כתבו כבר אין ספור אגדות את כה יפה שקופה כמו קרן אור מפלחת אפלות שאין להם לא סוף לא התחלה
סוגדים אנחנו לטהור כמו זרם לנהר הרגש והנשיקה כפרי מתוק עסיס ניגר נימרח שפתיים
בנגיעה ניבלעים כמו צל צמרת המשתקף במיים וכשרחוקים אנחנו נתגעגע כמו אופק לשקיעה
בין ישיבה לישיבה של ציונים בבית הספר מתוך שעמום נולד בשיר הבא(כן זה מה שאני עושה בישיבות אל תגלו) |