מסתבר שלמרות כל המבחנים שבהם הילדים שלנו נכשלים לאחרונה, ובמאמר מוסגר, זה נורא בתור ילד לגדול בתחושה שאתה כשלון ולא משנה מה הסיבה, עדיין ילדינו יכולים לעשות "חיים קשים" לפוליטיקאים המגמגמים שלנו.

 אז נכון, הם נכשלים במתמטיקה ובהבנת הנקרא, ולא באשמתם אלא באשמת המערכת, חד וחלק. להאשים את הילדים בכשלון זאת ציניות ממדרגה ראשונה, וכל המערכת צריכה להתבייש בזה שהיא מאשימה למעשה את הקורבן. אבל זה לדיון אחר, אני רוצה לדבר עכשיו דווקא על הילדים בגימנסיה הרצליה, ובטח לא רק הם, שהעמידו בפני הגב' ציפי ליבני סדרה של שאלות שאני אגיד לכם את האמת, אני לא מקנא בה.

 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3638677,00.html

ובאמת מגיע לה לעמוד בפני קבוצה של תיכוניסטים שאומרים את מה שהם חושבים ומרגישים ומגיבים בצורה חריפה לאמירות האומללות שלה, ושל פוליטיקאים אחרים.

האמירה של ציפי לבני בנושא גלעד שליט, ולא משנה כרגע אם זה נכון או לא, למרות שאין דבר כזה שאי אפשר כפי שכבר אמרתי, היא הטעות הכי גדולה שהאשה הזאת עשתה עד לרגע זה (מי יודע אולי עכשיו תפצה בשורה של טעויות). בכל אופן, כמנהיג, אסור בשום פנים ואופן לזרוע כזאת דמורליזציה. לא מספיק שאנחנו יושבים מנגד בעוד גלעד שליט נרקב בשבי, ומשחררים אסירים פלשתינאים, מעבירים להם כספים, דלק, חשמל, וכל מה שהם צריכים בלי להניד עפעף ובלי לבקש שום תמורה. עוד כמה ימים גם נשב בשקט והם יזרקו עלינו קסאמים, ושוב נשחרר אסירים ושוב נעביר להם אספקה, ושוב לא נגיב בשום דרך. למה "כי אי אפשר"....אנחנו כנראה לא מסוגלים לעשות כלום. אם יחטפו אחד מכן חיילים, תדעו לכם שלא בטוח שנוכל לחלץ אותך, ננסה...כן...בכל כוחנו...אבל סביר להניח שלא נוכל.

והיא, ושכמותה רוצים להנהיג את המדינה....לאן בדיוק אתם לוקחים אותנו?