כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    טל יניב וחיות אחרות

    מסימני המיתון 5

    10 תגובות   יום שני, 15/12/08, 22:17

    התא המשפחתי שלנו גזר על עצמו צו הרחקה מנתב"ג עד יעבור זעם. גם רדיוס הטיולים הרכובים בביצה המקומית התמתן. למרות זאת, מדי ערב בשעה שמונה וחצי אני מתייצב ביחד עם ביתי בת השבע בצ'ק אין, ואנחנו טסים בכל ערב לארץ אחרת. בדרך כלל היא נרדמת כעשר דקות אחרי הנחיתה חזרה.

     

    עד עכשיו הספקנו להיות כמעט בכל יעד תיירותי ברחבי העולם. נשארו לנו עוד כמה יעדים אטרקטיביים - ואז אצטרך להתחיל לאלתר ולקוות שהיא לעולם לא תגיע באמת לאזרבייג'ן ותגלה שהמציאות חזקה מהסיפור שהמצאתי.

     

    בכל טיול כזה אני צריך לספק מספר נתונים קבועים: כמות שעות הטיסה, דירוג המלון ובאיזה צד נוהגים. במידה ואנחנו שוכרים רכב - סוג וצבע. אני מנסה להיזכר בילד שאני הייתי. כשהייתי בן שבע מאד רציתי לנסוע לחו"ל, אולי בגלל שרק ילד אחד בכיתה שלי באמת טס באופן קבוע בחופשות. אני חושב שיותר רציתי לטוס במטוס מאשר להיות בארץ אחרת, וכשסופסוף הגעתי חו"לה, בגיל 12, התאכזבתי מזה שאני מרגיש בדיוק אותו דבר כמו כאן. הייתי בטוח שארץ אחרת תרגיש לי אחרת. עד היום אני מחפש את ההרגשה הזאת בכל נסיעה, גם לוקלית.

     

    ביתי, לעומת זאת, מסתפקת בוירטואלי. נוח לה יותר. התורים קצרים, מזג האויר נוח, מתי שרוצים אפשר להפסיק. פעם ניסיתי ללוות את הטיול בתמונות, לא חסרות כאלו, וזה שיעמם אותה. הרבה יותר נעים לה לדמיין. רוב תושבי כדור הארץ מעולם לא יצאו את ארץ מולדתם. חלק ניכר מהם אפילו לא את הכפר. זה לא מונע מכל היתר להאדיר לכדי הישגיות את ערך הטיול ארוך הטווח. בניגוד למקובל לחשוב, זאת לא המצאה ישראלית. ברוב העולם המערבי אתה שווה, בין היתר, את כמות החותמות בדרכון שלך, כל עוד אלו חותמות של מותרות. אל תהיו לי קטנוניים בעניין הביקורת הביומטרית. כולה חותמת אחת פחות.

     

    הילד בן שבע שאני הייתי לא היה מסתפק בסיפורי מסעות כאלה. הוא היה רואה בטיולי הדמיון האלו תחליף זול וכועס. הילד שאני הייתי מאד לא אהב לשחק בנדמה לי. אבל מי אמר שביתי צריכה להיות כמוני? היא מחכה בציפיה דרוכה לטיסת הלילה, מתאכזבת ממקומות משעממים ומאוכל שאינה אוהבת, מתלהבת מבעלי חיים ומתופעות טבע, מעדיפה להמנע משיט, כך היא הסתייגה מהטיול לסנטוריני למשל, ומביעה חששות מוצדקים מהתפרצויות הרי געש באיסלנד, רעידות האדמה ביפן והשטפונות בבנגלה-דש.

     

    את הצד האתנולוגי בטיולים אני מתקשה לכסות. קל לספר על שבטים שחורי עור מקושטים באפריקה. קשה יותר לספר על מלחמות, רעב ומחלות. קל לספר על החומה הסינית והעיר האסורה, קשה לספר על דיכוי והפרת זכויות אדם. תגידו, ובצדק, שהעולם שלנו מחורבן וכדאי לדעת את זה מגיל צעיר. אבל לפני שהתחלנו לטייל מדי ערב, עוד ביקרו אותנו פיות ופרחים, אז כמו שאמרתי לה כשהיאכטה הגיעה לנמל בסנטוריני, סיגה סיגה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/12/08 18:26:

      צטט: talyaniv 2008-12-16 18:21:34

      צטט: איל נבו 2008-12-16 18:15:11

      נו, לפחות אתה כילד נסעת לאפריקה באמת. אני רק לפאריז, וגם את זה המצאתי.

       אבל לך יש וולוו חדשה מתוקתקת עם ריפודי עור ואני עוד שבועיים מחזיר את האוטו לליסינג, בטקס דרייפוסי.

       

       

      - טוב נו, כנראה שיותר אנשים קונים את השקרים שלי היום מאשר כשהייתי בן 10

        16/12/08 18:21:

      צטט: איל נבו 2008-12-16 18:15:11

      נו, לפחות אתה כילד נסעת לאפריקה באמת. אני רק לפאריז, וגם את זה המצאתי.

       אבל לך יש וולוו חדשה מתוקתקת עם ריפודי עור ואני עוד שבועיים מחזיר את האוטו לליסינג, בטקס דרייפוסי.

       

        16/12/08 18:15:
      נו, לפחות אתה כילד נסעת לאפריקה באמת. אני רק לפאריז, וגם את זה המצאתי.
        16/12/08 17:48:

      צטט: אורלי פ 2008-12-16 17:05:58

      מצטרפת למחמאות. מה 'ני ישה, כשמגיע אז מגיע.

      תודה!

       

        16/12/08 17:05:

      מצטרפת למחמאות. מה 'ני ישה, כשמגיע אז מגיע.
        16/12/08 14:40:

      צטט: יובל דורון 2008-12-16 13:36:14

      מחכה כבר לספר.

      תודה! ספר? אולי עוד כמה שנים. בינתיים הפורמט הזה מאד נוח לי.

       

        16/12/08 13:36:

      כבר נמאס לי להחמיא לך.

      רשום היטב, קולח, מעניין, אני חושב שאתה עושה את זה בסגנון של יומן מסע כזה או יומן לאורך הזמן.זה נותן תמונת מצב של הפרטי והכללי וזה יפה.

       מחכה כבר לספר.

        16/12/08 10:47:

      צטט: talyaniv 2008-12-16 07:12:56

      זהו, שאני זוכר את עצמי בתור ילד - לא הייתי קונה את זה. תמיד שנאתי תחליפים. כשקראתי את לובנגולו בארץ זולו, כעסתי על גוטמן שלא לקח אותי איתו.

       

       

      הוא לא היה אבא שלך. אם זה היה אבא יש לי הרגשה שהיית קונה את זה (מקבל בחינם בעצם)
        16/12/08 07:12:
      זהו, שאני זוכר את עצמי בתור ילד - לא הייתי קונה את זה. תמיד שנאתי תחליפים. כשקראתי את לובנגולו בארץ זולו, כעסתי על גוטמן שלא לקח אותי איתו.
        16/12/08 06:39:

      כילד זה הרבה יותר מאמיתי. אם אבא אומר זה ככה (אפילו בלי ה "בטח").

      אז לחיי הטיולים והשינה שאחרייהם (או בתחילתם) :-)

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      talyaniv
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין