רעיון הרייטינג נולד מאז שהשלטון עבר לכאורה מידי המונרכיה והדיקטטורה החשוכות לידי העם בתקווה שיביא שקיפות לרחשי לב הרוב.
הרוב בדמוקרטיה על-פי אתונה דאז - נחשב לקבוצת עילית נטולת נשים, ילדים ועבדים שמהם נגזלו זכויות הבחירה וההשפעה. קבוצת ("רוב") קטנה זו ניהלה את המדינה ואף בחרה להמשיך להאדיר ולהעצים את הכוחות העליונים החלים על האדם ביחס לבריאה, דהיינו האלים.
עם הזמן והתפתחות המדע עברה האנושות מאמונה באלים בעלי תכונות אנושיות ואחריות על תחום מסויים – לראייה קצת יותר מופשטת, ומכאן לאל אחד הכל יכול.
הדמוקרטיה מעמידה את האדם היחיד במרכז ומעניקה לו זכויות טבעיות. היא מבוססת על האמונה ששיטת הממשל הטובה ביותר היא זו שבה מרבית האזרחים משפיעים על גורלם במרבית תחומי חייהם, ועל האמונה שבני האדם נולדו חופשיים ושווים. תפקיד השלטון במדינה הדמוקרטית הוא להגן על חירויותיהם של האזרחים ולשמור על זכויותיהם. (ויקיפדיה).
רעיון הדמוקרטיה שכנראה לא התעלם מהעובדה שלא כל האזרחים שווים בפני הבריאה, האיר את מציאות אלה הרוצים לחיות את חייהם אך באותה מידה העיר את תאבי כוח, שליטה והשפעה על אחרים. מתוך ההנחה כי דבר משותף לכולם והוא: חיפוש אחר רגש ההזדהות והשייכות האישי.
במאות האחרונות צצו קבוצות השפעה רבות לאור התובנה כי יש לערוך מניפולציות ריגשיות ומנטאליות כדי להטות את הרוב הדומם לצרכיהן. אם לא בכוח אז במוח, ומכאן במקום מסעי הצלב ומסעות כיבוש מפוארים תפסו את מקומם קבוצות תאבות השפעה ובעלות עניין הקשורות בהכרח בשלטון ובממון.
אם נמדוד את הרייטינג משחר התרבות המודרנית, ניתן להכתיר את בעל הרייטינג הגבוה מכולם – את אלוהים באשר הוא – גובה הרייטינג כולל את ספריו וכתביו ואת כיתבי נציגיו השונים בכל הדתות הגדולות. שמותיו של האלוהים רבים, ונציגיו רבים יותר, אך לכולם חיבור זהה עם האדם המחפש אחר "משהו" שייקח אחריות על סוד קיומו, ועל קיומו בפועל...
מאז שהמדע הרים את ראשו לגובה שמעל להוכחות הבריאה המוצגות על-פי הדתות – הוא הפך לבעל משמעות גדולה יותר בעיני האוכלוסייה, אך גם הוא עדיין לא סיפק את היצר הקדום לדעת את סוד החיים... על כן גם בעידן המודרני האדם ממשיך בחיפושו - אם כי הוא הרבה פחות תמים, הרבה יותר יודע, ומכאן שגם הפך להיות הרבה יותר ציני באשר לגורלו האישי והקולקטיבי.
על כן כך נראה את עולם הפרסום המתנהל ככל שניתן על פי משב מצב הרוח הציבורי, ובת זוגו הטבעית היא התקשורת המתפתחת בקצב מהיר יותר מהתפתחות האבולוציונית-מנטאלית של האדם עצמו.
שני הגופים הללו, פרסומת ותקשורת - הם שני צידיו של מטבע אחד, שחייב לצורך קיומו לערוך את עצמו כל הזמן לכיוון הטיית הציבור לטובתו, מתוך ההנחה שהאזרח הקטן עדיין מחפש תשובות קדמוניות לסוד החיים. ואם לא תשובות אז לפחות איזה שהוא פרס ניחומים לצורך הזדהות אישית, ואפילו הזדהות ריגעית...
מכאן נראה שמובנת התופעה של תרבות ה"אלילות" שהתפתחה למימדים גדולים עם הופעת הביטלס והתגברה בתופעת אלביס פרסלי, והתעצמה לאין ערוך כשיורשתה הפכה לתרבות הסלבס, גם היא מונעת מכוח הרייטינג וההצבעה של הרוב המעריץ בידיו וברגליו.
אך תרבות הסלבס הרחיקה לכת, והיא תובעת לעצמה הזדהות והערצה מתחלפים, וכמה שיותר הרבה ומהר - ככה זה יותר מפייס את הציבור.
התקשורת המשודרת - הטלויזיה - נטלה את תופעת הסלבס עוד יותר רחוק, והתיימרה להכתיב את טעמו של הציבור ופחות ללכת על פי משב הרוח הציבורי, ובכך הפכה באופן הכי טבעי מערוץ עיתונאי נוסף - לנותנת הטון התרבותי, לדוברת, מנהלת ונציגת "ככר העיר" ובכך לקובעת השיח הציבורי באשר הוא.
הרייטינג עתיק היומין שהוא למעשה המפתח היחידי לעוצמת רצון העם - תפס בימינו תאוצה והפך למדד רצון הציבור מבלי לקחת בחשבון את המושג איכות. בעוד הוא, הרייטינג, לשם חפותו, מעולם לא התיימר להיות נציג האיכות. נהפוך הוא, יש טוענים שהוא ממש לא מייצג אותה, ואף רחוק ממנה מרחק רב. ולראייה, לארז טל יש רייטינג יותר גבוה בערב אחד מאשר להצגה הנחשבת לאיכותית הרצה 200 פעם.
ובכל זאת: התופעה ההזוייה ביותר בעניין הרייטינג שאינו תובע לעצמו את חותמת האיכות - בפועל הדבר שונה בתכלית השינוי, לפחות בביצה הקטנה של ארץ ישראל המתבגרת: כמעט כל מי שמופיע מעל דפי העיתון ומשודר בטלויזיה – נתפס בעיני רוב הציבור כאיכותי וכמורם מעם, גם אם אין לגביו הזדהות אישית ישירה. לדוגמה: כך נתפס ארז טל כגאון תקשורתי(?!) על אף שתוכנית כ"רק בישראל" לרוב הדעות מבוססת ברמת איכות ירודה, כך גם נתפס בזמנו ספי בן יוסף למדריך טיולים הטוב והאיכותי ביותר מבין הקולגות שלו למקצוע, השפים המובילים והנחשבים בארץ הם אלה שיש להם תוכנית אוכל בטלויזיה, מדור בעיתון או שהוציאו ספרים בתחום. הגב' דליות היא ברת דעה והשפעה בתחומי הסופר נניות, ואלון גל כמייצג את הקאוצ'רים באשר הם, וכן הלאה, גם אם הדבר אינו עומד במבחן המציאות.
מתוך הנחה זו, כל גולם עלול לעלות על יוצרו, ובמידה ואחד מהבובלילים יקבל תוכנית אירוח, או כל תוכנית שואו משודרת משלו – ארז טל ודומיו יהיה בסכנת הכחדה... ותחשבו על זה. |
תגובות (28)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מאמר מעניין, נהניתי לקרוא.
לטעמי עניין האיכות של תכניות הריאליטי הוא פחות מהותי, יותר מדאיגה היא ההשפעה על הציבור. בכלל, הגדרת המושג "איכות" היא יותר סובייקטיבית - "שביעות רצון הלקוח" לימדו אותי בקורס לשיווק. עשרות, ואולי מאות, אלפי אנשים הצביעו בשלט עבור "האח הגדול", וקטונתי מלחשוב שדעתי לגבי איכות התכנית טובה משלהם.
השבוע עלה לשידור אצל נתן זהבי אדם ששם משפחתו פרידמן, ושבנו מסרב ללכת לבית הספר כי שם משפחתו הפך לשם גנאי. הוריו ניצולי שואה, ונרדפו בשל שמם - "פרידמן", והיום בישראל הוא "פרידמן מת"...
נראה לי שהגולם קם על יוצרו.
איציק.
הצגת ממש מצויין את נושא הרייטינג.
ברור, מעניין ומרתק ,
ונכון עד כאב.
שלח אותה אליי
היא תקבל את אותו הטיפול שחמותי קיבלה
תגידי?? מה את רוצה ממני? הרייטיג היחידי שיש לי זה מחמותי.. היא מתקשרת לתת כל היום הוראות חדשות
עידית יקירתי
את מעלה כאן נושא מרכזי בחיי האומה וכל אומה בתבל, אכן רייטינג הוא המדד בו הדמוקארטיה יכולה לנתב דרכיה, התקשורת בדרך כלל מביאה את הנושא אל העם הוא מגיב - מכאן הרייטינג, אבל - אם התקשורת היא
אינטרסאנטית היא יכולה להעלות את הנושא כך שישפיע על ההמונים, חשנו זאת היטב במלחמת לבנון השניה
ותוצאותיה, וכן אנו חשים בה היום כאשר היא מגישה לנו את "האח הגדול" כפי שהיא רוצה ומעוניינת, בובליל
זה אזרח מן השורה בעל רמה תרבותית מן הנמוכות שכל עשייתו בבית ההוא היה לישון, לאכול ולעשן, הוא בעל תרבות רחוב מעל לממוצע המשפיע לרעה על הרמה בה התקיים עמנו דורות על דורות, התקשורת מיקדה את רצונה
בנצחונו של האיש והמצלמות התמקדו רוב הזמן עליו ועל אפסותו, טוב הוא שהציבור התעשת לאחרונה וראה את התמונה לאשורה וכך הפכה התקשורת להתמקד ברצונו האמיתי של העם - שפרה עם כל מעלותיה שחייבים אנו להתברך על רמה כרמתה.
על כל אלה כוכב זעיר ואהבה - ירמיק.
ידית,
הרעיון לדמוקרטיה ,לאסוף את כל העם בכיכר ולשאול אחד.... בכלל לא המצאה שלי.
סוציולוג שחבל מאוד שאיני זוכרת מיהו הביא את התיאורה הזו.
אם אכתוב שזה היה מארקס יש מצב שזה נכון ויש מצב שזו שטות
אהבתי
פרידמן
בוקר טוב
מאמר מאוד נחמד ןמעניין נהנתי לקרוא
אם כבר רייטינג
היה מעניין לדבר על הרייטינג שיש לנו כאן באתר
הרי אנחנו מבלים כאן שעות לא מעטות מחיינו - לא
הכי מדהים הינו הרייטינג במדור האקטואלייה
לכאורה היו צריכים לככב אנשים עם רקע עיתונאי של העיתונות הכתובה או עם רקע עיתונאי מעולם האינטרנטי...
וממש לא חסר כאלו כאן...
אבל מי הם המומחים לאקטואלייה ?
יישות אנונימית המציגה גוף של בחורה כוסית צעירה ללא ראש - בשם "הייתי שם" או אולי "הייתי כאן"... ועוד בחור עוד יותר הזוי המכנה את עצמו "דני שובבני5656" או משהו דומה...
2 הכרטיסים האלו כותבים פוסטים שעיקרם סיפורי מין זולים ובנליים שהבן שלי בן ה 11 יכול להמציא מתוך חלומותיו הרטובים...
והם המומחים לאקטואלייה
אם לאתר הייתה קטגוריה של מין או פורנו או כל שם שמייצג - אז סבבה
אבל להכניס אותם לקטגוריה של "אקטואלייה" - זה ממש מגוחך...
*
כמו שאת רואה
לא צריך ללכת לערוצי הטלוויזיה הראשיים לחפש את "תורת הרייטינג,
זה כאן מתחת לאף שלנו...
בעצם לא מתחת לאף - ממש בתוך האף... ממש בתוך העיניים...
עידית
קראתי את המאמר המעניין שלך
בנושא הרייטינג
ומצאתי את עצמי מסכימה עם
כל מילה וסאב טקסט,
גם אני מצביעה בשלט ולא רואה
תוכניות שבעיני הן ירודות,
אבל מפחיד אותי המשקל הרב
של התקשורת והטלביזיה בחיינו,
ברצונם ממליכים וברצונם בועטים,
ואנו (עם צישראל)שבויים במניפולציות שלהם
כמו עדר סומא המובל לאן שרק
קומץ אנשים ציניים ולא תמיד
בעלי יושר ומצפון מובילים אותו.
מאחר וטיוי נמצא
כמעט ללא שימוש
בביתי אלה רק
כאשר צריכה
איזה כדור שינה
אז הוא דבר אדיר
ממש לא מכירה
את הנושא הזה
של רייטינג וכו'...........
למרות שאין לי מושג מי הם הבובלילים הללו שכולם מדברים עליהם פה
אבל בעיקרון, כמעט שלא צופה בטלויזיה בכלל וריטינג ממש לא עושה לי את זה
פוסט חכם- כמוך
רונית
תודה ירמי,
זה כל כך מוזר והזוי בעיניי -
מצד אחד - אחת מהתוכניות הכי נמוכות שהומצאו עד כה בעיניי, "הפוליגרף" שהרחיקה לחשוף לעומק אנשים מן השורה - הורידה רייטינג ופרופיל, לשמחתי, זה אומר שלעם יש את היכולת לומר את דברו... ולפעמים הוא עושה זאת.
אך מצד שני, האח הגדול זאת תוכנית המבוססת על כלום - לא כישרון ולא נעליים, והרייטינג שלה בשמיים באופן מביך, ולא רק בארץ, לא ברור לגמרי מאיפה זה בא...
מבולבל? גם אני
כתבת רשומה מאוד מענינת
בשפה רהוטה ושכלתנית,
לגבי הדמוקרטיה,
ולגבי נושא הרייטינג בתקשורת,
גם אני חרדה מהבובליאדה,
הרייטינג ובצע כסף
עומד מעל לכל שקול אחר,
כמו ערכים ותכנים איכותיים,
אני חושבת שאף כי איני צופה
בתכנית המדוברת, צריך להצביע
נגד הבובליל העילג
כי אחרת המסר מהווה
בושה לנו,
המשך יום טוב וכוכב
שרה
השאלה היא גובה האיכות לא כמות הרייטינג
אך נראה לי שגם לגבי הרייטינג אין לך אישית כל-כך מה לקונן
יש לי הרגשה שזה עניין של מקום בראש ולא מקום פיזי
הטלויזיה היתה יכולה (ועדיין) לשמש את ככר העיר, אילולא השתלטות הון-שלטון גם עליה...
אך בשביל זה צריך "טלויזיה חופשית" ולא "טלויזיה מסחרית"
תודה יקירתי, זכית בילדים חכמים,
ואנחנו בזכות הבובליידה - "זכינו" לחידושים ובמטבעות לשון חדשות
לדעתי לא יחלוף זמן רב והאולימפידה תתחלף בבובוליליידה
פוסט כתוב מצויין ומעניין שגם מעלה תהייה מאוד רצינית בסוף - תודה
כתבת רשומה מאוד מענינת
בשפה רהוטה ושכלתנית,
לגבי הדמוקרטיה,
ולגבי נושא הרייטינג בתקשורת,
גם אני חרדה מהבובליאדה,
הרייטינג ובצע כסף
עומד מעל לכל שקול אחר,
כמו ערכים ותכנים איכותיים,
אני חושבת שאף כי איני צופה
בתכנית המדוברת, צריך להצביע
נגד הבובליל העילג
כי אחרת המסר מהווה
בושה לנו,
המשך יום טוב וכוכב
שרה
יופי של מאמר
נהנתי לקרוא
אין ספק שהרייטינג של אלוהים בסכנה בגלל הבובליזציה של חיינו. רק היום שמעתי שאנשים ביטלו טיסות וחגיגות משפחתיות בגלל תוכנית הגמר. ב"הארץ" אפילו מישהו, שנחשב לאיש רוח, כתב היום הגיג ארוך והשווה את התוכנית ליצירה דרמטית.... אני כבר מבולבל. זה לא הרייטינג, זה אנחנו.
אם היה מותקן אצלי מכשיר למדידת רייטינג
הוא היה מעלה אבק...
מיא,
לא נראה לי שהחרמה של דבר כזה או אחר הוא טוב בעיקרו.
יש לתת את הדעת לדברים אבל גם אים פוסלים אותם לדעת מדוע פוסלים ולא על בסיס שמועות.
לא נראה לי כי אלו שכן רואים ריאליטי על כל גוונין וסוגיו הם רדודים או נסחפים או סתם חלשי אופי.
אלוהים בעל הרייטינג הגבוה ביותר.
לא לחינם נאמר כי הדת היא אופיום להמונים.
דמוקרטיה מלאה לעולם לא תוכל להתממש בשומקום בעולם וזאת משום העובדה שדמוקרטיה מלאה לויה באיסוף של כל העם כולו בכיכר או מקום מסוים ולערוך הצבעה.
אין מקום בארץ להכיל את כל מליוני התושבים...