
היא שמה עלי עין כבר מהתחלה, בצהרים. ישבתי ואכלתי. היא הביטה בי, מתכננת את המהלך הבא. קלטתי אותה בזוית העין. היא התקרבה קצת, בצעדים קטנים. התעלמתי, אבל המשכתי לעקוב. היא המשיכה להתקרב, לאט אבל יותר בנחישות. בהתחלה חשבתי שהיא רוצה ביס. זזתי והתרחקתי קצת. היא התקרבה שני צעדים גדולים. אמרתי "קישטה! לכי!" היא עצרה, הביטה, ופתאום התעופפה ונעמדה על הענף שמעלי. זזתי הצידה על הספסל. היא זזה בהתאם על הענף ושוב הייתה מעלי. שוב קמתי, הפעם התרחקתי כמה מטרים והתיישבתי על ספסל אחר. היא התעופפה ושוב התיישבה על הענף מעלי. ואז היא חירבנה לי על המכנסיים. יונה בת יונה!
|
Li berty
בתגובה על
Li berty
בתגובה על
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אצלי אלה החתולות שעמתחננות לאוכל. אמנם לך הלכו המכנסיים, אבל החצופות האלה יושבות לי לצד הרגל ומייללות בעצב, ומוציאות אותי מניאקית בפני כל אחד שעובר.
מזל שפרות לא יכולות לעוף
נו וזה הביא לך מזל טוב?
:-)