כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    nomen omen

    השם (nomen) הוא הגורל (omen) - קובעת הלטינית

    כמו למילה, לשם כוח יצירה המתווה גורלות וקובע מהויות, ובכך מעצב את העתיד

    והשם גל - עולה יורד, שוצף ורוגע - מסביר את כל הבלגן

    © כל הזכויות שמורות לגל וייס. כל הכתוב נוצר על ידי ושייך לי, אלא אם כן צוין אחרת.

    ו.. אני מעונינת בבקורות אמיתיות, בהערות נוקבות, בדברים שיוכלו לשפר את כתיבתי ולא רק בתשבחות המנומסות שמאד נעימות לי - מודה
    ותודה

    ארכיון

    מחנות ריכוז והשמדה שיטתית - הגרמנים ב-1904

    28 תגובות   יום שלישי, 16/12/08, 17:10

    בעקבות סוף שבוע עם ה-BBC על התפתחות הגזענות (ערוץ 23) חיפשתי קצת על מחנות הריכוז הראשונים ועל החיבור המצמרר של הרג ובירוקרטיה (גרמנית) שקדמו לשואה והיוו בסיס להם.

    תקציר לפי הסדרה, מאמר של אביבה אבירם בהארץ ועוד כמה:

    ארבעה עשורים לפני אושוויץ נרצחו עשרות אלפים על ידי הצבא הגרמני בנמיביה, בהשמדה השיטתית הראשונה במאה ה-20.

    שרת סיוע הפיתוח הגרמנית, היידמארי ויצ'ורק-צויל, שנאמה בנמיביה בטקס לזכר בני שבט ההררו - קורבנות ההשמדה - הכריזה "אנו הגרמנים מודים באחריותנו ההיסטורית והמוסרית... כל הדברים שאמרתי היו התנצלות על פשעים שבוצעו תחת הקולוניאליזם הגרמני".
    האחריות הגרמנית לא תתבטא בפיצויים לבני ההררו אלא בסיוע לנמיביה בכללותה, אבל השרה הניחה זר על קבר מנהיג מרד ההררו והודתה שבנמיביה התחוללה השמדה.

     


    כ-70 אלף גופות (מתוך 80 אלף חיים) הם חלק קטן מהקורבנות האפריקאים של הקולוניאליזם האירופי ושל סחר העבדים, שמוערכים במיליונים רבים. השמדת ההררו בוצעה בפקודה מפורשת של לויטננט-גנרל לותאר פון טרוטה, שנשלח לדכא את מרד ההררו. כשמונה למושל הבהיר בהוראות, בדיווחים לברלין וביומנו שמטרתו להרוג, להשמיד ולאבד, גם אם "לא כל כך קל להרוג 70 אלף איש" - כדברי תיאודור לויטוויין, המושל שקדם לו וחשב שהשמדה היא טעות כלכלית. לויטוויין נחשב בברלין רך מדי ולכן נשלח פון טרוטה למושבה עם 10,000 חיילים, אבל רציחות של הררו ומעשי לינץ' היו שגרה גם תחת לויטוויין. פון טרוטה שנהנה מגיבוי של הקיסר וילהלם השני כתב "אני מכחיד את השבטים האפריקאיים בנהרות של דם ובנהרות של כסף. רק בעקבות הטיהור הזה יוכל לעלות דבר מה חדש".

    התקוממות ההררו (1907-1904) הוצגה בגרמניה כשחיטת מתישבים לבנים שלווים. הגראף לודוויג צו רוונטלוב הבהיר ברייכסטאג ש"אפריקאים נוהגים לתלוש מעי נשים בעודן חיות ולתלות אותם על עצים". העיתונות הגרמנית היתה מלאה סיפורי זוועה על ההררו השוחטים נשים וילדים וכל לבן באשר הוא. אלא שההררו לא פגעו לא בנשים ולא בילדים גרמנים, לא במיסיונרים גרמנים או בלבנים אחרים. לעומת זאת, נשים וילדים של ההררו היו שדה ציד חופשי לגרמנים.
    למעשה, הגרמנים הפרו בהתמדה את כל ההסכמים עליהם חתמו עם ההררו. בעיני הקולוניאליסטים ההצדקה היחידה לקיום "כושי" היתה עבודה מפרכת בשירות האדם הלבן. קצין קולוניאלי בשם אוגוסט בוזהארט כתב: "הכושי הוא חיית פרא... שאפשר לטעת בה יחס כבוד רק באמצעות מבט עינו של המאלף ושוט המאלף".
    בוואטרברג כיתרו הגרמנים כ-30 אלף הררו, גברים, נשים וילדים, עם עדרי הפרות שלהם, הפגיזו אותם שעות ארוכות. המוצא היחיד היה מנוסה למדבר אומהקה-קלאהרי, שכמעט לא היו בו מים. הגרמנים הקיפו את המדבר והרעילו בארות בשוליו ובתוכו. פון טרוטה פקד: "כל הררו שיימצא בתוך גבולות גרמניים, עם או בלי נשק, עם או בלי בקר, יירה. לא אקבל עוד נשים וילדים. הם יגורשו בחזרה לבני עמם או יירו". הגנרל הורה לחייליו לירות מעל ראשי הילדים והנשים כדי לאלצם לברוח למדבר. מי שניסה לברוח מהמדבר נרצח, ומי שניסה להיכנע נרצח.

    היסטוריון ועיתונאי ההררו אלקס קפוטו אסף עדויות על מצעד המוות במדבר: "כשהם הגיעו לבאר בחול והיו מים, הנשים לא שתו כדי שללוחמים יהיה כוח להילחם. וכשהם רעבו אמרו הגברים לנשים: 'הילד יכול למות בשקט. תני לי לשתות מחלבך כי אני חייב לעשות זאת כדי שאוכל להילחם'. .. אם הגיעו לבאר יבשה וראו לידה אדם מת שוכב, הם חתכו את קיבת ידידם כדי לשתות את המים. לא היתה להם שום ברירה".

    בני ההררו והנאמה שנכנעו נשלחו למחנות ריכוז (שנקראו כך). המתיישבים חיכו לכוח העבודה החינמי - הימצאות צבא גרמני גדול דירבנה את הכלכלה.

    בדרך למחנות מתו כשליש. כמחציתם מתו במחנות מטיפוס, אבעבועות, דלקת ריאות ומתשישות. עבודת הפרך שנכפתה עליהם בסלילת מסילות ברזל, במחצבות, אצל איכרים גרמנים, וצליפות השוט שספגו, החישו את מותם. נמשכו התליות שכמעט כל גבר בגיל לחימה היה צפוי להן. הנשים נאנסו להיות שפחות מין.

    המיסיונרים, שעזרו לעצירים, הזדעזעו, אך לא מהאנסים אלא מהנשים ש"בחרו" בזנות. "אסור לנו לשכוח את הזוהמה המוסרית העמוקה שממנה באו", כתב מיסיונר.
    את המיסיונרים הטריד בעיקר כיצד לחלק את צאן מרעיתם החדש והפתרון היה שרירותי: הבקתות בצד אחד שייכות לפרוטסטנטים, בצד השני - לקתולים. ההררו לא נשאלו, כמובן.

    רבים באירופה ובצפון אמריקה האמינו אז בדרוויניזם החברתי ופיתחו את מדעי הגזע, תוך אמונה שגזעים "נחותים" אמורים להיכחד. גם אחרים שלא קיבלו תפיסות אלו האמינו ששחורים אינם בדיוק בני אדם ושפשעים נגדם אינם כמו פשעים נגד בני אדם.


    הגנטיקאי הגרמני אויגן פישר ביצע את ניסוייו הרפואיים הראשונים ב"מדע" של עירוב גזעים במחנות הריכוז על בני הררו ונאמה ועל ילדים מעורבים של נשים אפריקאיות וגברים גרמנים. מסקנתו היתה ש"בני-התערובת" נחותים, פיזית ונפשית, מהוריהם הגרמנים.

    היטלר קרא את ספרו של פישר שניהל את "מכון הקיסר וילהלם לאנתרופולוגיה, תורשה ואאוגניקה" , "עיקרון התורשה האנושית וההיגיינה הגזעית" (1921), כשהיה בכלא.

    כפיהרר מינה את פישר לרקטור אוניברסיטת ברלין ב- 1933, שם לימד רפואה והכשיר דור שלם של גנטיקאים, רופאים ואנתרופולוגים נאצים. ביניהם מנגלה. תיאודור מוליסון עמיתו, שגם עשה את חניכותו בנמיביה, היה מורו של מנגלה.

    אויגן פישר כתב שאם אין ב"גזע השחור" תועלת לגרמנים, הפתרון היחיד הוא "הישרדות החזקים ביותר. כלומר, הכחדה".


    לאחר פירוק המחנות, ב-1908, נאסר על ההררו להחזיק בנשק, באדמות או בפרות. הם שימשו כעובדי כפייה ונשאו דיסקית עם מספר על הצוואר, תעודת מעבר ופנקס עבודה. במחנות ערכו הגרמנים "ניסויים גזעיים" ו"ניסויים רפואיים" בבני אדם. אלפי גופות, שלדים וגולגלות שנשים מההררו נאלצו לקרצף בשברי זכוכית נשלחו לגרמניה למחקר "גזעי-אנטומי" ולמוזיאונים. ד"ר אויגן פישר שערך "מחקר" בקרב ילדים בני כלאים (לבנים-עם בני נאמה) הגיע למסקנה שהם מ"איכות גזעית נחותה" ו"הכלאת גזעים" מנוונת את "הגזע העליון".

    העידן הקולוניאלי של גרמניה היה קצר: מ-1884, לאחר קונגרס ברלין שחילק את שלל אפריקה, עד 1918. לאחר שגרמניה איבדה את מושבותיה במלחמת העולם הראשונה, טופחה נוסטלגיה לעבר הקולוניאלי שהתבססה על פיקציה של גזענות, ארכי-לאומנות וקיטש. לא היה זכר לזוועות שביצעו הגרמנים במושבות.

    הנאציזם פיאר את גיבורי הקולוניאליזם.

    לאחר מלחמת העולם השנייה בגרמניה הרשמית והלא-רשמית השכיחו לחלוטין את הנושא והתנערו מהקולוניאליזם.

    בגרמניה עדיין רווחת הדעה שכללית היטיבה ארצם עם אפריקה - גרמנים חרוצים, "קשוחים אך הוגנים" בנו מסילות ברזל, סללו כבישים והביאו ציוויליזציה ליבשת. זוועות והשמדה לא היתה ומה שנעשה היה רק "הנוהג הקולוניאלי הרגיל".

    ההיסטוריון הגרמני יירגן צימרמן רואה בהשמדת ההררו את ה"כתובת על הקיר" ו"פרה-היסטוריה לנאציזם". הנאציזם ניזון מהקולוניאליזם והשמדת ההררו קו אדום שנחצה בקולוניאליזם.


    ב-1933 קראו נאצים 29 רחובות ברובע טרודרינג במינכן על שם מושבות לשעבר ו"גיבורים" קולוניאלים. הם קיימים עד היום, בהם פון טרוטה שטראסה.

    .

    .

    רצח העם המודרני נולד בקולוניות, טוען גם מחמוד ממדאני (פרופסור למדע המדינה ומנהל המכון ללימודי אפריקה באוניברסיטה קולומביה בניו יורק). לטענתו, תפיסת העולם הפוליטית המודרנית מתייחסת לאלימות כחלק מקידמה היסטורית.

    המהפכה הצרפתית הולידה את הטרור ואת צבא האזרחים. הצלחותיו של נפוליון נבעו מחייליו הפטריוטים שלא היו שכירי חרב והרגו למען מטרה ומתוך רגש לאומי. הגל הבחין בין האדם לחיות השדה, בכך שהאדם מוכן למות למען מטרה הנתפס כחשובה מהחיים. ממדאני מחדד שהאדם כנראה גם מוכן להרוג למען מטרה (חשובה מהחיים).

    התפיסה הפוליטית המודרנית אינה מזדעזעת מאלימות אלא מאלימות לא-הגיונית, שאינה מהפכנית או נגד-מהפכה, כזו שהקידמה לא מסבירה אותה והיא נראית חסרת מטרה. 

    אלימות מהפכנית או נגד-מהפכנית קשורה בזהויות מעמדיות, בעוד אלימות לא-מהפכנית תוצאה של הבדלים תרבותיים - מלחמה בין ציוויליזציות או מאבק בין-קהילתי.

    אלימות השואה מוגדרת פעמים רבות כרוע חיצוני לזמן היסטורי ולא כביטוי לצד האפל והעגום של האנושות. חנה ארנדט היא היחידה שלא מדגישה את ייחוד השואה אלא ממקמת אותה בתוך ההיסטוריה של רצח-העם. רצח הילידים בידי המתישבים. ההיסטוריה האימפריאליסטית - גזענות ובירוקרטיה שעוצבו עם ההשתלטות האירופאית על העולם הלא-אירופי.

    הגזענות החלה כתגובה חצי מודעת לשבטים שהאדם הלבן פחד והתבייש מאנושיותם, הבירוקרטיה צמחה בניסיון לנהל את חייהם של עמים זרים, שנתפסו כנחותים וכזקוקים להגנה. הגזענות היתה בריחה לחוסר-אחריות והבירוקרטיה תוצאה של אחריות שאף אדם או עם אינם יכולים לשאת עבור זולתם.

    רצח-העם המודרני נולד בקולוניות: '"חיסולם של שבטי ההוטנטוטים (כינוי גנאי שמשמעותו מגמגמים), רציחותיו הפראיות של קרל פטרס בדרום-מערב אפריקה הגרמנית, הטבח באוכלוסיית הקונגו שוחרת השלום - שמעשרים עד ארבעים מיליונים מספרה ירד לשמונה מיליון ו... נורא מכל... אימוצם הגאה של אמצעי השקטה אלה במדיניות החוץ הרגילה של מדינות מכובדות".

    הרעיון ש"האימפריאליזם עשה שירות לציוויליזציה כשמחק גזעים נחותים מעל פני האדמה" מצא ביטוי נרחב במחשבה האירופאית של המאה ה-19, ממדעי הטבע והפילוסופיה ועד האנתרופולוגיה והפוליטיקה.

    לורד סלסברי, ראש ממשלת בריטניה, טען ב-4 במאי 1898 כי "ניתן לחלק בקירוב את אומות העולם לאלה שחיות ולאלה שגוועות", היטלר היה בן תשע, ואוויר אירופה היה "רווי באמונה שהאימפריאליזם הוא תהליך ביולוגי נחוץ, שבהתאם לחוקי הטבע יוביל לחורבנם הבלתי-נמנע של הגזעים הנחותים".

    הדוגמה הפרדיגמטית לחורבן הגזעים הנחותים היתה טסמניה, אליה הגיעו המתישבים האירופאים הראשונים ב-1803. טבח הילידים הראשון אירע ב-1804 והתושב המקורי האחרון מת ב-1869. גורלם של המאורי בניו-זילנד, של האמריקאים הילידים (האינדיאנים), של ההררו באפריקה ושל רבים אחרים היה דומה.

    ממדאני טוען שהאירופאים הבחינו בין מלחמות מתורבתות לבין מלחמות קולוניאליות. חוקי המלחמה כובדו (יחסית, כמובן) במלחמות בין המתורבתים בעוד במלחמות הקולוניאליות כובדו רק חוקי הטבע - צרכים "ביולוגיים" שבאו לידי ביטוי בחיסול גזעים נחותים. במלחמת העולם השנייה גרמניה כיבדה חוקי מלחמה נגד מעצמות המערב, אך לא נגד רוסיה. 3.5% מהשבויים הבריטים והאמריקאים מתו בשבי הגרמני לעומת 57% מהשבויים הסובייטים. הפעלת הגז המסיבית הראשונה היתה נגד שבויים רוסים בדרום אוקראינה, והראשונים שהומתו בגז באושוויץ היו רוסים, בראש ובראשונה קומוניסטים ואינטלקטואלים.

    ממדאני מצטט את סְבֵן לינדקויסט שכתב שהנאצים תכננו להיפטר מעשרה מיליון רוסים ולהפוך את השאר לעבדים. כשהחלה השמדת יהודי אירופה, כ-10% מהאוכלוסייה בפולין ורוסיה (40% מהאוכלוסייה העירונית) היו יהודים. השואה נוצרה בנקודת מפגש בין שתי מסורות שהוטמעו בציוויליזציה המערבית המודרנית: המסורת האנטישמית ומסורת רצח-העם של העמים הקולוניאליים.

    השוני לגבי גורלו של העם היהודי שיועד להשמדה מוחלטת היה חריג רק באירופה.

    ב-"שיח על הקולוניאליזם" (Discours sur le Colonialisme, 1951) אֵמֵה סזאר כותב שהיטלר נם בתוך "הבורגני המאוד מכובד, המאוד הומניסט, המאוד נוצרי של המאה העשרים", אך הבורגני האירופאי אינו מסוגל לסלוח להיטלר על ש"הוא יישם באירופה את הנהלים הקולוניאליים שקודם לכן יושמו רק נגד ערבים באלג'יריה, משרתים בהודו, וכושים באפריקה". "לא מזמן", כתב פרנץ פאנון ב-"ארורי הארץ" (The Wretched of the Earth, 1961) "הנאציזם הפך את כל אירופה לקולוניה של ממש".

    החוליה המקשרת בין רצח-העם שבוצע בבני ההררו לשואה היא ההתייחסות הגזעית, המאפשרת להתייחס לקבוצה לא רק כאל אויב, אלא גם להשמיד אותה במצפון נקי. 

    .

    .

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (28)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/8/12 21:55:
      חשבתי שאני מכיר הרבה היום למדתי דברים חדשים תודה לך ( אפילו שזה מזעזע) שי
        3/8/12 18:24:
      מעניין וחשוב. תודה.
        8/7/10 14:05:
      השמדת עמים התבצעה לא רק ע"י אירופאים. "אוכלוסיית קונגו שוחרת השלום" כפי שמצוטט בדבריך הפכה ל"שוחרת שלום" רק לאחר שהכחידה את רוב אוכלוסיית הפיגמים שחייה שם לפניהם.
      כל ההתיחסות הרומנטית על אורח החיים השלו והנפלא שהיה באפריקה בוא האירופאים, מתעלמת לחלוטין מהעבודה שהשחורים עצמם השמידו את העמים שחיו שם לפניהם. פחות ממאה שנה לפני רצח העם בנמיביה לא חיו בני הררו באדמות האלה, אלה בני סאן ("בושמנים") שהוכחדו במהלך המאה ה-19 ע"י ההררו ועמים שחורים אחרים, ורק שאריות מהם שרדו בקלהרי. אינני בא חלילה להצדיק את מעשי הגרמנים, אבל בהבחנה המוסרית שגורסת ש"רצח עם מודרני" חמור יותר מרצח-עם-לא-מודרני חבויה הנחת יסוד גזענית שאומרת שהתרבויות המודרניות (האירופאיות) אכן נעלות יותר מהתרבויות הפחות-מפותחות ולכן מצופה מהן התנהגות מוסרית אחרת.
        8/7/10 14:05:
      השמדת עמים התבצעה לא רק ע"י אירופאים. "אוכלוסיית קונגו שוחרת השלום" כפי שמצוטט בדבריך הפכה ל"שוחרת שלום" רק לאחר שהכחידה את רוב אוכלוסיית הפיגמים שחייה שם לפניהם.
      כל ההתיחסות הרומנטית על אורח החיים השלו והנפלא שהיה באפריקה בוא האירופאים, מתעלמת לחלוטין מהעבודה שהשחורים עצמם השמידו את העמים שחיו שם לפניהם. פחות ממאה שנה לפני רצח העם בנמיביה לא חיו בני הררו באדמות האלה, אלה בני סאן ("בושמנים") שהוכחדו במהלך המאה ה-19 ע"י ההררו ועמים שחורים אחרים, ורק שאריות מהם שרדו בקלהרי. אינני בא חלילה להצדיק את מעשי הגרמנים, אבל בהבחנה המוסרית שגורסת ש"רצח עם מודרני" חמור יותר מרצח-עם-לא-מודרני חבויה הנחת יסוד גזענית שאומרת שהתרבויות המודרניות (האירופאיות) אכן נעלות יותר מהתרבויות הפחות-מפותחות ולכן מצופה מהן התנהגות מוסרית אחרת.
        19/12/08 00:59:

      יש גזענות בניו זילנד , גרתי שם תקופה .

      טסמניה זה אי / מדינה באוסטרליה ,היא דיי רחוקה מניו זילנד .

       

      אבל גזענות יש בכול מקום , גם בין אשכנזים לספרדים בארץ , זה טבע האדם כנראה .

        19/12/08 00:55:

      נזכרתי ששמעתי על טרור מאורי.. ואכן, מצאתי בהארץ:

       

      .. נהוג לחשוב שהמאורים, שסבלו לא מעט, חיים היום באושר בניו זילנד והתרבות שלהם היא חלק משמעותי מהתרבות במדינה. מסתבר שזה לא כך. המאורים מהווים כ-15% מ-4 מיליון התושבים של ניו זילנד. סקר שנערך באחרונה העלה כי סיכוייהם להיהרג בתקיפה אלימה גדולים פי שלושה ממי שאינם מאורים, וסיכוייהם להיעצר גבוהים פי ארבעה. 40% מהמורשעים בבתי המשפט הם מאורים, והם מהווים גם 50% מאוכלוסיית בתי הכלא בניו זילנד. תוחלת החיים שלהם נמוכה בכעשר שנים מאלה שאינם מאורים.

      לחלק מהמאורים אין ספק במה מדובר. "ברור שמתחת לפני השטח יש גזענות עמוקה", אומרת הפרופסור מרגרט מוטו מאוניברסיטת אוקלנד, שפעילה גם בתחום זכויות המאורים. "הגישה האירופית היא 'אנחנו עליונים, אנחנו בשליטה, וככה זה'. זו בעיה גדולה כאן. ואני חושבת שהסבלנות של המאורים מדהימה. הם יכלו להתקומם לפני זמן רב, אבל הם לא עשו זאת".

      שורשי המרירות של המאורים נעוצים מן הסתם בעבר, ובפרט בפברואר 1840.
      אז נכתבה הגרסה המאורית של ברית וואיטנגי בת שלושת הסעיפים. בסעיף מספר אחד בגרסה האנגלית של ההסכם, החותמים המאורים העבירו את "הריבונות" שלהם לכתר הבריטי. ואולם בטקסט המאורי, שנכתב על ידי הנציג הבריטי וחתמו עליו מנהיגי המאורים, הופיע המושג "קוונטאנגה" - הדומה יותר ל"מושלות".

      במלים אחרות, למרות שהמאורים חתמו על מסמך המעניק לכתר הבריטי סמכויות מוגבלות בלבד, וסעיף שתיים אף הבטיח להם ריבונות מלאה על "האדמות ואזורי הדיג" - הבריטים חתמו על מסמך המעניק להם ריבונות מלאה על מה שהפך לניו זילנד. בין 1840 ל-1890, המאורים איבדו כ-95% מהשטחים שלהם. לאורך אותה התקופה פחות או יותר, כמות המאורים הצטמקה מ-100 אלף לכ-36 אלף, בעוד כמות האירופים גדלה מ-2,000 ליותר מ-600 אלף.

      אבל כיצד כל זה הגיע עד חוליות טרור ופשיטות משטרה? מעט מאוד מאורים מאמינים לכל זה, ומעדיפים לדבר על "בורות וחוסר הבנה" ו"תגובה מוגזמת" של המשטרה. ואולם ישנה הכרה זהירה בכך שהמתח גובר. "העדר הכוח ושלילת הזכויות שחלק מהמאורים חשים שנגרמו להם עשויים לגרום לאנשים לחפש דרכים אחרות לבטא עוצמה", אומרת סוציולוגית מאוניברסיטת אוקלנד. "ייתכן כי יש מיעוט משמעותי שמרגיש כך. הדאגה שלי היא שהתקרית תגרום נזק לקבוצה שכבר חשה ניכור. אני מודאגת מהתגובה שהיא תגרור".

        19/12/08 00:38:
      בוא נסכם שלא חסרים ילידים שטבחו בהם, עשרות מיליוני אבוריג'ים נרצחו והשאר עברו השמדה תרבותית, ועדיין הממשל האוסטרלי לא התנצל
        19/12/08 00:36:


      באפריל 1864, לאחר קרבות רבים, נהדפו כמעט כל המאורים מוואיקטו והכוחות הבריטים כבשו שטחים בהיקף של מעל ל-10,000 קמ"ר. במקביל לפלישה לוואיקטו התחדשו הקרבות באזור טראנאקי, הכוחות המאוריים שנשחקו בשנים שלפני כן לא עמדו בפני הצבא שעמד מולם ותוגבר במשך כל הקרבות בחיילים ובאמצעי לחימה חדשים.

      בשלוש שנים, בין 1863 ל-1866 כבש הממשל הניו זילנדי (בריטי) כ-4,000 קמ"ר מידי המאורים תוך הרס כמעט מוחלט של כל הכפרים המאוריים בשטחים אלו. הקרבות, שכונו מאוחר יותר מלחמת טראנאקי השנייה (Second Taranaki War) הביאו את אוכלוסיית המאורים בחלקו המערבי של האי הצפוני לשפל חמור הן מבחינת גודל האוכלוסייה והן מבחינת שטחי המחיה.

      משנת 1865 שכחו הקרבות בהדרגה, אך בשנת 1868 פרצו שני עימותים בלתי תלויים במזרח ובמערב האי הצפוני. בדרום טראנאקי התחדשו הקרבות בעקבות מלחמת טראנאקי השנייה, קרבות אלו מכונים מלחמת טיטוקווראהו (Titokowaru's War) על שם המצביא המאורי שהוביל אותם והתנהלו בין 1868 ל-1869.

      טיטוקווראהו הוביל את המאורים לסדרת ניצחונות בזק בתחילת העימות, וכבש מהממשל הניו זילנדי אדמות רבות שנכבשו בעימותים קודמים, אך לאחר מספר חודשים התהפכו היוצרות והכוחות הקולוניאליים השיבו לעצמם את מרבית השטח. אלה היוהעימותים המשמעותיים האחרונים בין המאורים לממשל באזור זה. במקביל, פרצו במערב האי הצפוני הוביל המצביא המאורי טה קוטי את המאורים לסדרת קרבות כנגד הממשל הניו זילנדי, סדרת קרבות אלו מכונים מלחמת טה קוטי (Te Kooti's War) ונמשכו משנת 1868 ועד 1872. סדרת קרבות זו היוותה למעשה את סוף תקופת הקרבות ומציינת את סופן של מלחמות הקרקעות של ניו זילנד.

      במהלך כלל העימותים נהרגו יותר מ-2000 מאורים וכ-700 מתיישבים אירופאים. עם זאת לא כל המאורים היו מאוחדים במלחמתם נגד המתיישבים החדשים, שבטים מאוריים מסוימים הצטרפו למתיישבים מתוך יריבויות עתיקות בין השבטים ומתוך תקווה שההצטרפות לאירופאים תשפר את מעמדם וזכויותיהם. העמידה לצד האירופאים אכן השתלמה ובשנת 1867 הוקצו למאורים ארבעה מושבים בפרלמנט הניו זילנדי.

      מלחמות הקרקעות, הדחיקה לשטחים מוגבלים, מגיפות ותחלואים אחרים שהגיעו עם המתיישבים החדשים גרמו לתמותה גבוהה ולירידה דרמטית בהיקף האוכלוסייה המאורית בניו זילנד, על פי הערכות שונות קטנה האוכלוסייה המאורית ב-30 עד 50 אחוזים בין סוף המאה ה-18 לסוף המאה ה-19. ההכרה בכך שידם של המתיישבים החדשים על העליונה בעימותים צבאיים הביאה את רוב השבטים המאורים לקבל את המתיישבים החדשים ולשתף איתם פעולה או לאמץ גישה של התנגדות פאסיבית וכך לקראת סוף המאה ה-19 מלחמות הקרקעות דעכו.

      .

      לא מצאתי נצחונות מאוריים גדולים, מאידך גם לא טבח.

      ציטטתי את ממדאני בטקסט ואני מניחה שההתיחסות היא לטסמניה, שהיא אי סמוך.

       

        19/12/08 00:20:


      אופס , לא התכוונתי לפונט גדול

       

       

      לילה טוב

        19/12/08 00:20:


      "גורלם של המאורי בניו-זילנד, של האמריקאים הילידים (האינדיאנים), של ההררו באפריקה ושל רבים אחרים היה דומה. "

      התייחסתי לזה

        18/12/08 23:56:

      צטט: אחר40 2008-12-18 19:04:15


      כמה תוספות ... כן זה היה היחס הדיי רגיל של הקולניאליזם

      כך נהגו הבלגים בקונגו , ההולדים התורכים וגם הצרפתים באלג'יר .

      כולם נהגו באכזריות והדקיות של מי יותר ומי פחות לא עקרונית .

      נכון , הרוב לא עשו זאת תוך פיתוח תורת הגזע  אבל גם סוחרי העבדים הבריטים של גינאה התייחסו במשך 300 שנה לכושים בדיוק כמו הגרמנים .

       

      כתבת שגם היחס למאורים בניו זילנד היה דומה , טעות .

      המאורים בניו זילנד דיי יוצאי דופן , בכך שניצחו את הבריטים במלחמה (ואכלו את חלקם) , לאחר מיכן הנזק לעם המאורי נעשה עם השנים עיי כיבוש תרבותי ולא הרג פיסי .

       

      יחסית לכובשים , "הנאורים" מכולם היו הבריטים ועד היום מדינות שנשלטו בעבר עיי הבריטים הם מסודרות יותר בעלות תשתיות , ומושחתות הרבה פחות .

      נכון היחס לזרים גרוע תמיד, אבל שילוב ההרג והשיטתיות הביוקרטית הוא שכלול גרמני

      ולא התיחסתי למאורים בניו-זילנד אלא להשמדת הילידים בטסמניה - מחקו אותם בשיטתיות וכמעט לחלוטין, נשארו בודדים

       

        18/12/08 23:42:

      צטט: מיכל* 2008-12-18 18:53:12


      גם בסרט "ניצחון הרצון" על האולימפיאדה, השתמשה במחשבה צילומית מרתקת.


       

       כמובן התכוונתי ל"אולימפיה"

        18/12/08 21:59:

       א

      ועוד לא הזכרנו את האבוריג'ינים באוסטרליה, את השמדת העמים באמריקות על ידי הספרדים והאנגלים.

      ב

      מהדימויים החזקים ביותר שעיצבה לני ריפנשטאל אני זוכר את הסדר הויזואלי ב"נצחון הרצון", את המישטור של הדמויות, את הצילום המהפנט, הן של המאסה האנושית הצועדת ברחובות מינכן (זה היה מינכן, לא?), הן של העצרת בנירנברג (שוב, אני לא בטוח) עם ההנגדות היטלר-הקהל, אור-צל, וכמובן קתדרלת האור של אלברט שפאר, שהשתלבה בדימוי הרומנטי של הרייך החדש - וכמו שאמר דוד בנקיר - הגרמנים ידעו מספיק על השואה כדי לא לרצות לדעת עוד. וזה תקף גם לגביה.

      ג

      ושוב - לאשמת המערב: האמריקאים, בחוקים גזעניים שהתקבלו בשנות ה-20', מנעו הגירה של מיליוני יהודים ובני עמים אחרים ממזרח ומדרום אירופה , והם ביססו חקיקה זו על האאוגניקה - על קרניומטריה (מדידת גולגלות), על תורת גזע פשוטה וברוטלית, שתקפותה המדעית היתה חזקה באמריקה עוד לפני שהיתה כזו בגרמניה. "אין מידה לאדם", של סטיבן ג'יי גולד המנוח - ספר חובה.

        18/12/08 19:04:


      כמה תוספות ... כן זה היה היחס הדיי רגיל של הקולניאליזם

      כך נהגו הבלגים בקונגו , ההולדים התורכים וגם הצרפתים באלג'יר .

      כולם נהגו באכזריות והדקיות של מי יותר ומי פחות לא עקרונית .

      נכון , הרוב לא עשו זאת תוך פיתוח תורת הגזע  אבל גם סוחרי העבדים הבריטים של גינאה התייחסו במשך 300 שנה לכושים בדיוק כמו הגרמנים .

       

      כתבת שגם היחס למאורים בניו זילנד היה דומה , טעות .

      המאורים בניו זילנד דיי יוצאי דופן , בכך שניצחו את הבריטים במלחמה (ואכלו את חלקם) , לאחר מיכן הנזק לעם המאורי נעשה עם השנים עיי כיבוש תרבותי ולא הרג פיסי .

       

      יחסית לכובשים , "הנאורים" מכולם היו הבריטים ועד היום מדינות שנשלטו בעבר עיי הבריטים הם מסודרות יותר בעלות תשתיות , ומושחתות הרבה פחות .

        18/12/08 18:54:
      אני חושבת שגם בניית מסילות למצלמת קולנוע היא המצאה שלה.
        18/12/08 18:53:

      כן. היא עברה לסטילס כי אף אחד לא היה מוכן לממן אותה יותר (כשותפה בפולחן הנאציזם).

      מה שמדהים בסרטיה, הוא החשיבה המקורית לגבי מיקום המצלמה, העקשנות וההתמדה.

      למשל: בסרט על נאומו של היטלר, מיקמה מצלמה על עמוד מאחוריו, והמצלמה עלתה ברצף עד למעלה, וככה נפרש כל הקהל העצום והסדור שממולו.

      צילמה את היטלר נואם מעט מלמטה, וככה נתנה תחושה של עליונותו.

       

      גם בסרט "ניצחון הרצון" על האולימפיאדה, השתמשה במחשבה צילומית מרתקת.

      למשל צילמה את הצל של רצי המרתון וברקע רק הנשימות הכבדות שלהם.

      או חפרה תעלה ליד הקפיצה בחול, בכדי לצלם מהצד ומלמטה את הקפיצות.

       

      היא התחילה לצלול ולצלם מתחת למים בגיל 70, ובגיל 90 היה לה בנזוג צעיר ממנה בשנים רבות.

       

      מרשימה מאוד ושנויה במחלוקת.

        18/12/08 18:33:

      צטט: מיכל* 2008-12-18 07:49:32

      כשקראתי את הפוסט הזה, חשבתי על לני ריפנשטאהל שהיתה הקולנוענית הגאונית של היטלר.

      היא תעדה בכישרון ענק את מצעדי הנאצים והנאומים של היטלר מול אלפי מעריצים סדורים בסדר מופתי.

      ואת האולימפיאדה בברלין, בהמצאות מבריקות של מיקומי המצלמה.

      אחרי המלחמה, היות ולא הצליחה לגייס כספים להמשך עבודתה הקולנועית,

      עברה לנמיביה וצילמה במשך 30 שנים את יופיים של השחורים (כן, אלו).

       

      אותה עניין היופי, מה חשוב מה עומד מאחורי זה?

      לני ריפנשטאל שהחלה בכלל ככוכבת סרטי טיפוס הרים (אצל הגרמנים מעריצי הטבע והגוף היה דבר כזה) הפכה לבמאית מוערכת מאד בזכות היטלר שעם עלייתו הזמין אותה לתעד את כינוס המפלגה. 

      היא יצרה סרט מבולבל וחסר סנכרון אבל הטמיעה את הלקח ובשנת 1934 במימון מלא של המפלגה הנאצית יצרה את "ניצחון הרצון", המתעד את ועידת המפלגה הנאצית בנירנברג, באמצעות 36 צלמים ולמעלה ממאה אלף ניצבים. בכישרון רב כינוס מפלגתי משמים הוצג בצורה מרשימה, אסתטית וכמעט מהפנטת. הכינוס עצמו בוים מתוך מחשבה על האספקט התיעודי ועל הסרט. הפיהרר נראה כאל כשהוא מצולם בתחילת הסרט בהגיעו במטוס לתרועות הקהל הבלונדיני. זוויות הצילום הנמוכות, הלונג שוטים המציבים את הפיהרר במרכז ההמון המסודר בשורות מאדירים אותו והופכים אותו למושא סגידה.

      לאחר שנתיים צילמה ריפנשטאהל את "אולימפייה" שתיעד את המשחקים האולימפיים בברלין והציג את הנאצים כיורשי היוונים הנאורים. הסרט הוא שיר הלל לפולחן הגוף הנאצי ומוקיר את האתלטיות של הגזע העליון.

       

      אחרי המלחמה טענה ריפנשטאהל שלא ידעה כלום ולא היתה שותפה ושסרטיה לא היו סרטי תעמולה אלא תיעוד.

      היא יצאה נקייה מההאשמות ופנתה לצילום סטילס ולתיעוד חייהם של השבטים הנוביים.

      לפני כמה שנים נתקלתי בסרטים שעשתה בצילום תת מיימי - תיעוד חיי המים והים. הסרטים מדהימים והיא עשתה אותם מגיל 70 ועד מותה בגיל 101.

      אפרופו גרמנים.. והנה הגברת

       

        18/12/08 09:37:


      אני קורא, מתבונן

       ומנסה לעכל.

       תודה שאין מקלה את.

        18/12/08 07:49:

      כשקראתי את הפוסט הזה, חשבתי על לני ריפנשטאהל שהיתה הקולנוענית הגאונית של היטלר.

      היא תעדה בכישרון ענק את מצעדי הנאצים והנאומים של היטלר מול אלפי מעריצים סדורים בסדר מופתי.

      ואת האולימפיאדה בברלין, בהמצאות מבריקות של מיקומי המצלמה.

      אחרי המלחמה, היות ולא הצליחה לגייס כספים להמשך עבודתה הקולנועית,

      עברה לנמיביה וצילמה במשך 30 שנים את יופיים של השחורים (כן, אלו).

       

      אותה עניין היופי, מה חשוב מה עומד מאחורי זה?

        18/12/08 02:54:

      פוסט חשוב ומרחיב את הדעת

      תודה  *

        17/12/08 14:32:

      ההתיחסות בטקסט (של ממדאני) היתה ליחס לשבויים - לבני האדם עצמם כבני אדם ובני תרבות או לא, ולא שימוש בכלי הנשק שהיו חסר חוקים בכל מלחמה

       

        17/12/08 08:09:

      צטט: geeee 2008-12-17 01:24:21

      שמוליק ידידי עבר משום מה לפרטי:

       

      האירופאים הבחינו בין מלחמות מתורבתות לבין מלחמות קולוניאליות. חוקי המלחמה כובדו במלחמות בין המתורבת.

      לא מסכים בכלל.

      במלחמת החפירות היה שימוש בחומרי לחימה כימיים ונסויים.

      במלחמה כמו במלחמה אין תרבות ואין אלהים לאף צד.

      פצצה אטומית על הירושימה ונגסקי.

      מלחמת וויטנאם ריסוס היערות ב"אורנג'"

      סדאם הפעיל נשק כימי על בני עמו.

      הרוסים הרסו לגמרי את צ'צ'ניה.

      המון דוגמאות יש

       

      כן, זה נכון, אבל האירופאים התיחסו אחרת ל"נחותים" תת האדם והדוגמאות שנתת לטעמי דווקא מחזקות את זה, היפנים קורבנות האטום לא בדיוק נכללו בקרב הלבנים המתורבתים, הלא הם צהובים מלוכסנים צמאי דם (שעושים חארקירי וספוקו והקאמיקזה שלהם היו השהידים הראשונים), לא בדיוק לבנים, יעני לא בדיוק בני אדם, כנ"ל הויטנאמים.. לא?

      והרוסים אינם חלק מהמערב במובן זה, והדוגמאות שהובאו בטקסט גם מציינות התיחסות אחרת כלפיהם במלה"ע השנייה

      וסדאם ודאי מה"ברברים" השמים ולא לבן טהור ומתורבת, הרי גם היום האמריקאים בהתנשאותם הלבנה האימפריאליסטית חושבים שהם אמורים להראות להם איך מנהלים את הדברים (ואת התוצאות אנחנו רואים ועוד נאכל אותם דורות)

      מדובר באירופאים, מערב ומרכז אירופאים וצאצאיהם האנגלוסקסים באמריקה ובמושבות הקולוניאליות שתפסו את עצמם כעליונים, ולמשל לא כללו ב"מתורבתים" את הסלאבים, וודאי שלא את היהודים, האסיאתים השמים, הצוענים וכן הלאה

      אלה תמיד נחשבו נחותים ושועבדו, העבדות היתה מאד נפוצה באירופה, אגב, רק לא קושרה לצבע (האירופאים, וכך בריטניה התעשרה - יזמו את סחר העבדים השחורים מאפריקה שכללה חטיפתם, אינוסם, שיעבודם והבאתם לאמריקה כחיות תוך הרג של עשרות מיליוני בני אדם).

      עוד בימי אתונה הנאורה, ערש הדמוקרטיה, נכללו רק הגברים היוונים באחוות האזרחים החופשיים בעלי זכות הבחירה ויכולת ההשפעה, השאר (והיו רבים כאלה) היו במעמד נחות, חסר זכויות ומשועבדים, כולל הנשים היווניות. זכות הבחירה ניתנה רק לגברים אזרחים שהגיעו לגיל מסוים. לנשים, לילדים, לתושבי קבע ולעבדים (הרבים) לא הייתה זכות כזו. בעלי זכות בחירה יכלו להופיע בפורום באקרופוליס ולהביע דעה והמודל האידיאלי הזה התאפשר בשל מספרם המצומצם שאיפשר דיון ענייני בכל נושא, שמיעת כל הדעות והכרעה על פי הרוב. זה לא היה רוב העם. 

       

       

       

       

      שוב גל,

      לא מסכים.

      דוגמה קטנה לפני טיסה לעבודה.

      הפצצת לונדון בטילי V1 ופצצות תבערה ע"י הגרמנים.

      הפצצות שטיח של ערי גרמניה ע"י בעלות הברית.

      יש המון דוגמאות...

      במלחמה כמו במלחמה אין אלהים ובטח לא תרבות.

       

        17/12/08 01:52:

      לא נתן לי לככב אותך ובכל מקרה אני רוצה לשוב הנה, כי עוד שנייה יוצאת

      את יודעת לפעמים אני רואה דברים, לפני כשבועיים ראיתי פעם ראשונה משהו אחורנית בעבר, והיתי ברכבת ב1940

      כתבתי על זה משהו עוד לא העליתי אולי אעלה בעוד מספר ימים אחרי שהפוסט האחרון שי יתיישב טוב באיזה שהוא מקום בחלל, אולי יקראו אותו כל אלה שבגן עדן

       

      בוקר טוב לך

       

       

      רונית

        17/12/08 01:24:

      שמוליק ידידי עבר משום מה לפרטי:

       

      האירופאים הבחינו בין מלחמות מתורבתות לבין מלחמות קולוניאליות. חוקי המלחמה כובדו במלחמות בין המתורבת.

      לא מסכים בכלל.

      במלחמת החפירות היה שימוש בחומרי לחימה כימיים ונסויים.

      במלחמה כמו במלחמה אין תרבות ואין אלהים לאף צד.

      פצצה אטומית על הירושימה ונגסקי.

      מלחמת וויטנאם ריסוס היערות ב"אורנג'"

      סדאם הפעיל נשק כימי על בני עמו.

      הרוסים הרסו לגמרי את צ'צ'ניה.

      המון דוגמאות יש

       

      כן, זה נכון, אבל האירופאים התיחסו אחרת ל"נחותים" תת האדם והדוגמאות שנתת לטעמי דווקא מחזקות את זה, היפנים קורבנות האטום לא בדיוק נכללו בקרב הלבנים המתורבתים, הלא הם צהובים מלוכסנים צמאי דם (שעושים חארקירי וספוקו והקאמיקזה שלהם היו השהידים הראשונים), לא בדיוק לבנים, יעני לא בדיוק בני אדם, כנ"ל הויטנאמים.. לא?

      והרוסים אינם חלק מהמערב במובן זה, והדוגמאות שהובאו בטקסט גם מציינות התיחסות אחרת כלפיהם במלה"ע השנייה

      וסדאם ודאי מה"ברברים" השמים ולא לבן טהור ומתורבת, הרי גם היום האמריקאים בהתנשאותם הלבנה האימפריאליסטית חושבים שהם אמורים להראות להם איך מנהלים את הדברים (ואת התוצאות אנחנו רואים ועוד נאכל אותם דורות)

      מדובר באירופאים, מערב ומרכז אירופאים וצאצאיהם האנגלוסקסים באמריקה ובמושבות הקולוניאליות שתפסו את עצמם כעליונים, ולמשל לא כללו ב"מתורבתים" את הסלאבים, וודאי שלא את היהודים, האסיאתים השמים, הצוענים וכן הלאה

      אלה תמיד נחשבו נחותים ושועבדו, העבדות היתה מאד נפוצה באירופה, אגב, רק לא קושרה לצבע (האירופאים, וכך בריטניה התעשרה - יזמו את סחר העבדים השחורים מאפריקה שכללה חטיפתם, אינוסם, שיעבודם והבאתם לאמריקה כחיות תוך הרג של עשרות מיליוני בני אדם).

      עוד בימי אתונה הנאורה, ערש הדמוקרטיה, נכללו רק הגברים היוונים באחוות האזרחים החופשיים בעלי זכות הבחירה ויכולת ההשפעה, השאר (והיו רבים כאלה) היו במעמד נחות, חסר זכויות ומשועבדים, כולל הנשים היווניות. זכות הבחירה ניתנה רק לגברים אזרחים שהגיעו לגיל מסוים. לנשים, לילדים, לתושבי קבע ולעבדים (הרבים) לא הייתה זכות כזו. בעלי זכות בחירה יכלו להופיע בפורום באקרופוליס ולהביע דעה והמודל האידיאלי הזה התאפשר בשל מספרם המצומצם שאיפשר דיון ענייני בכל נושא, שמיעת כל הדעות והכרעה על פי הרוב. זה לא היה רוב העם. 

       

       

        16/12/08 18:18:

      היום בבוקר, בדרכי הנחפזת (ברגל), נתקלתי בצעדת מחאה של פליטים מאריתראה (עם חולצות ומסכות לבנות מעוררות חלחלה כי מרחוק הם נראו כמו מסכות מוות) שהממשלה שלנו לא ממש מאפשרת להם לחיות ולהתפרנס פה.. טבע האדם, אמרת
        16/12/08 18:12:

      צטט: geeee 2008-12-16 18:05:19


      הם לא למדו וגם אנחנו לא, כולנו

      הפחד מהשונה שהיה בו היגיון אבולוציוני כשחיינו בקבוצות קטנות הפך לאיום נורא כשצורף לטכנולוגיות ההשמדה ולצפיפות הכפר הגלובלי, אין ברירה אלא להפעיל בכוח פרדיגמות חדשות של תרבות וחינוך שיתגברו על הפחד הטבוע בנו מהאחר ועל טבע האדם הכנראה לא ממש טוב מנעוריו

       

      הם לא למדו וגם אנחנו כולנו, מסכים עם המשפט.

      לא תשני את הטבע, טבע האדם, מה שלא עושה הטבע, עושה טבע האדם.

      לצערנו.

       

        16/12/08 18:05:


      הם לא למדו וגם אנחנו לא, כולנו

      הפחד מהשונה שהיה בו היגיון אבולוציוני כשחיינו בקבוצות קטנות הפך לאיום נורא כשצורף לטכנולוגיות ההשמדה ולצפיפות הכפר הגלובלי, אין ברירה אלא להפעיל בכוח פרדיגמות חדשות של תרבות וחינוך שיתגברו על הפחד הטבוע בנו מהאחר ועל טבע האדם הכנראה לא ממש טוב מנעוריו

        16/12/08 17:48:


      מהעתונות הגרמנית הניאו נאצית.

      "מה ההבדל בין טורקים ליהודים"? היהודים כבר עברו את זה...

      אין חדש תחת השמש, הם לא למדו כלום.

      מהשמדת שבטים אפריקאים, עברו למלחמת העולם הראשונה 1914, אחרי התבוסה והקזת דם מליונים.

      הגיע הזמן להיטלר שמסיום המלחמה צבר כוח ואחרי נסיון הפיכה עף לכלא ושם כתב את "מיין קאמפ".

      קריסה כלכלית ואי יציבות שלטונית הביאה לבחירתו ב-33.

      משם התעצמות צבאית תוך עצימת עיניים של אירופה, וכאן נכנסת גרניקה 37 טקטיקת הבליץ קריג.

      עם האוכל בא התאבון הפלישה לפולין, מלחמת העולם השנייה, השואה ועשרות מליונים הרוגים בסה"כ.

      הגרמנים היו ספקי נשק וחומרי לחימה כימיים לעירק של היקיר סאדם,

      הם סיפקו נשק וכל מה שכסף יכול לקנות  לכל משטר ובכל מקום.

      לא, הם לא למדו כלום.