כותרות TheMarker >
    ';

    אזוטרי, אקלקטי ואידיוסינקרטי

    אזוטרי הוא דבר סודי הידוע רק למביני עניין.

    מקור המילה הוא ביוונית, במילה esoterikos, שפירושה "שייך לחוג הפנימי" (esōteros הוא "פנימי").
    השימוש המקורי במושג מיוחס לאריסטו, הפילוסוף היווני, שחילק את הידע לשניים: ידע אקזוטרי (חיצוני), שהוא נחלת הכלל, וידע אזוטרי (פנימי), הידוע רק לאנשי סוד.
    מיוונית: έσώτερoς
    ביטויים קרובים: "ליודעי ח"ן" (=חכמת הנסתר).

    אקלקטי - לַקטָני, נאסף ממקורות שונים, נלקח מכאן ומשם.

    אידיוסינקרטי - An idiosyncrasy is an unusual feature of a person. The term is often used to express eccentricity or peculiarity.
    The term idiosyncrasy originates from Greek ἰδιοσυγκρασία [idiosynkrasía], "a peculiar temperament", "habit of body" (ἴδιος, [idios] "one's own", σύν, [syn] "with" and κρᾶσις [krasis] "mixture").

    כלומר - אולי אני רוצה להגיד שאני מיוחדג'ת. אבל בעצם לא מובנת. נחשבת מוזרה. לא מתאימה לאף תבנית. לגמרי אחרת.
    (כמו שכבר אמרו מונטי פייתון:
    And Now for Something Completely Different)

    0

    ניסוי

    20 תגובות   יום שלישי, 16/12/08, 17:44

     מקופלת לשניים

    מקופלת לשניים

    סערה גדולה בי, בפנים.

    וחדווה

     


    צטט: פרומיתאוס 2009-02-08 22:15:37

    ממש קיבוץ גלויות?

     

     

    אותי תמיד התמיהה הקיבוץ הזה!

     

    איזה מין קיבוץ זה?

     

    קיבוץ שנקרא גלויות?

     

    איזה מין שם זה לקיבוץ? מילא: אפיקים, יגור, גבעת ברנר. אבל גלויות? מה זה? זו אפילו לא מילה שעומדת בפני עצמה בעברית. זו מילה של סמיכות. כלומר: אין אף קיבוץ ששמו הוא מלה בסמיכות. איזה קיבוץ משונה זה... הא?

    אולי זה מהבדיחה על דוד לוי?

    הזו שבה הוא נהיה שר החוץ והלך לשר החוץ האמריקאי ורצה להגיד לו:

    "בוא נדבר גלויות"

    ויצא לו:

    "Let's talk postcards"

    אולי?

     


    הו! היתה זו פנטאזיה נהדרת!

    כל כך סוחפת

    כל כך מורכבת

    ומשיקה למציאות

    בכמה נקודות.

     

    היא נמשכה כחודשיים

     

    והתפוגגה

     

    לאיטה

     

    אבל השאירה אחריה

    עוצמות

    בלתי מצויות

     

    מתנות

     

    ועכשיו כל שנותר לי

    את המתנות הללו

    למנף.

     

    היצליח?

     


    המפוזר מכפר אז"ר

    איש אחד היה בעיר,

    כל תינוק אותו הכיר

    זה האיש המפוזר -

    המפוזר מכפר אז"ר.

    קם בבוקר המפוזר

    ויושב על המיטה,

    ושואל: ישנתי כבר,

    או שכבתי זה עתה?!

    זה שבחלון זורח

    שמו הוא שמש או ירח?

    עת לקום או עת לישון?

    לא כתוב על השעון!

    והרי ברור כשמש

    ועכשיו אני נזכר,

    השעה הייתה כבר אמש

    תשע, אז היום - מחר!

    אוי לי, אם עכשיו מחר -

    כבר אחרתי כל דבר!

    הנה כך הוא המפוזר -

    המפוזר מכפר אז"ר.

    במברשת נעליים

    מצחצח הוא שיניים,

    נעל על רגלו נועל

    ובקערה טובל.

    שם גם ספר גם צלחת

    על כסא שבמקלחת

    ובמטבחו בינתיים

    כל הזמן קולחים המים.

    הנה כך הוא המפוזר -

    המפוזר מכפר אז"ר.

     נרטבה רגלו במים -

    חיש נועל הוא ערדליים

    ועל זוג הערדליים

    מנסה לשים גרביים,

    וחושב: 'מוזר מאוד,

    נעלי כל כך צרות!'

    הוא אוהב משטר וסדר

    אך הסדר מסובך,

    לך ומצא דברים בחדר,

    בפרוזדור ובמטבח.

    שעונו הוא בצנצנת,

    משקפים במקרר,

    במקלחת השמנת,

    המגבת בחצר.

    הנה כך הוא המפוזר -

     המפוזר מכפר אז"ר.

     כאשר דוחפים אותו

    הוא אומר: 'סליחה'

    כשבבוקר פוגשים אותו

    הוא אומר: 'ליל מנוחה'

    'לבריאות' הוא אומר

    כשנכנס אורח,

    ולאיש מתעטש

    הוא אומר: 'חג שמח'.

    הוא חושש מכאב אזניים,

    מנזלת, משיעול,

    מטריות לוקח שתים

    ביום גשם לטיול.

    והביטו מה יצא לו

    איך יצא מן המבוכה:

    מטריה סגורה למעלה -

    כלפי מטה - הפתוחה!

    הוא יוצא, דלתו פותח,

    ורוצה אותה לסגור -

    אבל אי הוא המפתח?

    אין מפתח, יש רק חור.

    מפשפש הוא בארנק

    ומוצא זנב של דג.

    מפשפש בכיס של שמאל

    ומוצא שם חור גדול,

    ובכיס ימין - מחברת

    שחיפש אותה אתמול.

    מנער גם תיק גם גרב

    גם סדינים - אבל לשוא!

    מפתחו נמצא בערב

    בנרתיק של משקפיו.

    הנה כך הוא המפוזר -

    המפוזר מכפר אז"ר.

    בלי פיקפוק ובלי היסוס

    הוא נכנס לאוטובוס,

    כי רצה בצהרים לעלות לירושלים

    ברכבת אחרונה החונה בתחנה.

    רץ האוטובוס ברחוב,

    מסביב קהל לרוב.

    עוד סמטה ועוד פינה

    אך איה התחנה?

    אז פנה המפוזר,

    לנהג וכך אמר:

    'אדוני הואילה נא,

    יש לי בקשה קטנה:

     איפה פה האוטונע?

    אבקש ברוב נימוס

    לעצור בתחבוס...

    כי - סליחה - אני אנוס

    לעבור מתחבוס

    לרכבת החונה

    באוטונע!'

    הנהג הבין הכל

    וצחק בקול גדול,

    ועצר

    ואמר:

    "הלא זהו המפוזר -

    המפוזר מכפר אז"ר!'

    והנה בתחנה הוא,

    רכבות יצאו ובאו,

    הנוסעים יורדים-עולים

    וחורקים הגלגלים.

    רק קרון בודד אחד

    מנותק עמד בצד,

    לא המה ולא חרק

    הקרון המנותק.

    רץ המפוזר אליו

    ונכנס בו וישב.

    'כן יש לי מזל היום,

     כי מצאתי פה מקום!'

    טוב לנוח ברכבת,

     מה נעים בתא לשבת - 

    בקרון אין אף אדם,..

    המפוזר מיד נרדם,

    כך ישן הוא שעתיים

    ופוקח העיניים.

    הקרון לא זע, לא נע,

    כנראה זו תחנה!

    הוא את החלון פותח,

     מבטיו סביבו שולח,

    ואומר: 'הגידו נא,

    מהו שם התחנה?

    איפה זה חונים בנתיים?

     כבר קרובה ירושלים?'

    ועונים לו כך בערך:

    'הוי עוד רחוקה הדרך'.

    הנה כך הוא המפוזר -

     המפוזר מכפר אז"ר.

    שוב ישן הוא שעתיים,

    שוב פוקח העיניים,

    שוב רואה הוא כי חונה

    רכבתו בתחנה.

    מהומה, קרונות, פסים,

    רץ לו אץ לו קהל נוסעים.

    הוא שואל: 'הגידו נא

    מהו שם התחנה?

    בודאי כבר צהריים

    ואני בירושלים?'

    ועונים לו מסביב :

    'לא, אתה בתל – אביב.'

    " תל אביב? " "אכן , אכן,"

    שוב שוכב הוא וישן.

    את סופו אין איש יודע, 

    את קיצו אין איש מכיר.

    כנראה הוא עוד נוסע

    ונשאר בזו העיר.


    בוקר, ערב, צהריים –

    רחוקה ירושלים.

    הנה כך הוא המפוזר –

    המפוזר מכפר אז"ר.

     




    על זה כבר אמר הסופיסט היווני הקדמון, גורגיאס:(1) אחד וראשון, כי דבר איננו(2) שני, כי אפילו הווה, בלתי נתפס הוא לאדם(3) שלישי, כי אפילו נתפס, מכל מקום בלתי ניתן הוא לביטוי ולהסבר לזולת. עע 160-162תולדות הפילוסופיה היוונית, הפילוסופים הקדם סוקראטיים/שמואל שקולניקוב, הוצ' יחדיו 1981 גם אילו היה משהו נתפס, אי אפשר היה להסבירו לאחר. כי אנו רואים מראות ושומעים קולות, אבל הקומינקציה שלנו איש עם רעהו היא בדיבור. הדיבור נפרד מן הדבר אשר הוא אמור לבטאו ואין הוא יכול למסור את טבעו. כפי שאין הראייה יכולה לתפוס את הקול, כך אי אפשר על-ידי הדיבור לתפוס את טבעו של דבר המופיע באופן ישיר לחוש. הקשר בין המסמן למסומן הוא קשר בלתי-מוסבר ובלתי-אפשרי, לפי טענת גורגיאס. הדיבור מעביר צלילים אך אינו מעביר את דבר עצמו. המלים מועברות, המשמעות אינה מועברת. 

     

     


    קצת קר עכשיו

    צטט: (עי)דנהנחושת 2009-05-01 15:27:30

    צטט: Clair De Lune 2009-05-01 15:15:52

    צטט: (עי)דנהנחושת 2009-05-01 15:06:15


    מוזר.

    באמצע ההמון, בככר ההומה, אני מרגישה את כל הניכור. את הלבד.

    ואילו כאן, בקפה, איפה שפיזית, אני לבד מול המחשב, אני מרגישה הכי לא לבד.

     

    הרגשת הביחד שבראש שלנו,

    לא קשורה למצב הפיזי הקונקרטי...

     

     

     

    אכן. מזדהה למרות שגם חושבת שבסופו של דבר תחושת בביחד הרגעית יוצרת ריקנות ולאחר מכן רעב.

    זהו. שהביחד הוא לא רגעי.

    ואחרי שנים של ייאוש ובדידות,

    זה כמו אור בהיר שבוקע,

    זה כמו זריחה של יום חדש!

     

    זה התחדשות האמונה

    ברוח האדם

    זה התקווה

    זה הניצן

     

    זה המקום שלחשוב שקשר הוא אפשרי.

     

    יש המון תעתוע.

    נכון

    אבל מעבר לרגעי,

    יש מסר שנשאר.

    יש תקווה שהנצה מחדש.

     

     

     

     


    הנה אני שוב פה. והפעם, נרשום גם תאריך. לדיראון.

    20.7.2009

    כי זו אני

    מתוסבכת

    מלאה סתירות

    גדולה וקטנה ביחד

    בוגרת וילדותית ביחד

    מינית וביישנית ביחד

    עצורה ומשולחת רסן ביחד

    אולי עם הזמן רק משנסים מותניים ואומרים : עכשיו אני. מה 'כפת לי מה חושבים עלי..."

    eDana אומר/ת (10:02 AM):

    כן

    אבל אני מבלבלת

    ובעיקר את עצמי

     


    30.7.2009

    גבעת ווטרשיפ

     

    כמה אהבתי את הספר הזה!

     

    כשהייתי בגיל 12 אבא שלי חזר מתל-אביב.

    היה בשבוע הספר.

    הביא מתנה (!) (זה לא היה קורה הרבה, שתבין)

    והביא לי, ולאחי ספר.

    לאחי הביא ספר שווה!

    ולי הביא ספר על ארנבים (!!!!!)

    ארנבים אני אומרת לך (!!!)


    אוףףף! מה הוא חושב לעצמו??? שאני תינוקת??

    האבא הזה. באמת לא מבין שאני כבר גדולה.

    חושב שתמיד אהיה הבייבי שלו.

    בתו האהובה.

     

     

    אבל אחרי שנרגעה התגובה הראשונית, אחרי כמה חודשים/שבועות (ואחרי שפגעתי באבא שלי עמוקות) קראתי את הספר וראו זה פלא: ספר נהדר!

    הספר שקראתי קריאה חוזרת. (זה כמעט לא קרה. ספרים בודדים זכו.)

     


     (ימים נוראים [א תשרי - י תשרי] תש"ע)

     

     

    הכל בסדר.
    סביר.
    עדיין אובדת דרך.
    עדיין מחפשת דרך.
    מגששת.
    מנסה.
    נופלת.
    ואז קמה ומנסה שוב.
    החיפוש הזה מרגיש כמו הגשמת ייעוד.
    במובן מסויים, אנשים מסתכלים עליי ואומרים: חבל.
    מבזבזת את החיים שלה.
    במובן אחר זה נראה לי שאני דווקא ממצה את הזמן שניתן לי. את החד-פעמיות הזו אני חווה בצורה חד פעמית.
    אבל זה רק דוח מצב. רגעי. זה נכון לרגע זה. ואולי בעוד שני רגעים זה יהיה אחרת לגמרי..

     


     

     

    טובלת יהלומים ברפש

     

     

    יום שישי ואני טובלת יהלומים ברפש

    רפש וזוהמה

    אימרגדים בסחי

    סחי ודומן

     

    לכאורה דיסוננס

    אבל לא אכפת לי

    כל עוד אני מצליחה לזכור

    שאלו הם יהלומים.

     

    את זה אסור לשכוח.

    כשאת זה לא שוכחים

    יש כח להמון

     

    סחי וזוהמה

    לבוסס במדמנה

    כח למשוך בעול

     

    ולכן: לזכור

    לזכור

    טובלת יהלומים ברפש

     

    טובלת יהלומים ברפש

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (20)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/1/13 08:42:

      תודה על התזכורת.

       

      עשיתי - מיני מסע בזמן

       

      צטט: לאסט 2013-01-27 06:30:23

      מההתחלה

        27/1/13 06:30:

      מההתחלה

        23/9/09 11:13:

      ס'אמק, ועכשיו ראיתי שזה בכלל פוסט מימי הבינימ.

       

        23/9/09 11:11:

      חייבת להודות, לא הבנתי מה הניסוי.

      אבל לא אכפת לי, העיקר שהבאת את המפוזר.

        23/9/09 10:11:

      ככה זה הכי מעניין !!
        4/4/09 10:27:

      צטט: מגדלית 2009-04-03 22:48:41


      יצליח אחושרמוטה.

      ותודי שעד עכשיו עוד לא שיקרתי לך :))

       

       

      הלוואי!

      אבל מאז שכתבתי את זה

      עברו כבר כחודשיים ועוד לא רוה שום סממני הצלחה....


      (חבל שאין תארוך לעדכונים פה.

      לפוסטים יש

      אבל לשיטת ה"פנקס" שהמצאתי ,

      אין תארוך לדפי הפנקס...
      הנה עוד נקודה שלילית להוסיף לתוצאות הניסוי הזה...)

        4/4/09 10:24:

      צטט: ~s~ 2009-04-03 22:43:56

      את חייבת להקים אגודת מקלידים אנונימיים

      ובהחלט לאה גולדברג שולטתתת

       

      מוכנה להצטרף לאגודה כזו,

      אבל להקים?!

      את האגודות שהקמתי איישתי לבד

      לא היו מצטרפים....

        3/4/09 22:48:


      יצליח אחושרמוטה.

      ותודי שעד עכשיו עוד לא שיקרתי לך :))

        3/4/09 22:43:

      את חייבת להקים אגודת מקלידים אנונימיים

      ובהחלט לאה גולדברג שולטתתת

        3/4/09 17:37:

      צטט: ~s~ 2009-04-03 13:11:30

      נכון שלא ישבת והקלדת את כל "המפוזר" אלא העתקת אותו מאיזה קובץ או אתר ברשת??

       

      לא נכון.

      אכן ישבתי והקלדתי.

      לא מצאתי אתר שיש בו את כל המפוזר.

      רק קטעים. וגם הם עם שגיאות.

      אז העדפתי לעשות את השגיאות מחדש. מקוריות שלי.

       

      אני כל כך אוהבת את המפוזר, שיש לי גם את הגרסא באנגלית

      זה נקרא:

      The absent minded fellow from portabello road

      והמקור הוא של מהרשק ברוסית בכלל. אבל אני לא מבינה רוסית.

       

      אפילו ניסיתי מספר פעמים ללמוד אותו בעלפה,

      כך שההקלדה הייתה חזרה טובה על המלים שאני כל כך רוצה לדעת על-פה.

       

      יש לי חשד שהמפוזר הוא סוג קדום של טיפוס עם הפרעת קשב,

      מין ADD חביב כזה.

       

      והחרוזים של לאה גולדברג ענקיים.

      אין. אין על לאה גולדברג!

       

        3/4/09 13:11:
      נכון שלא ישבת והקלדת את כל "המפוזר" אלא העתקת אותו מאיזה קובץ או אתר ברשת??
        31/3/09 15:43:

      צטט: טקס וילר 2009-03-31 15:32:59

      אלף תופים!

      כלומר?!?

        31/3/09 15:32:
      אלף תופים!
        31/3/09 14:54:

      צטט: loveboat 2009-03-29 14:13:35

      התקפלתי והתפזרתי ......מפוזרת מכפר אז"ר עוד יקראו לי  בטעות....חחחחחחח

       

       


      היי! שלום!

      הגעת לניסוי שלי...

      אבל המפוזר לא גמר להתפזר...

      ההתקפלות היתה אי אז.

        29/3/09 14:13:
      התקפלתי והתפזרתי ......מפוזרת מכפר אז"ר עוד יקראו לי  בטעות....חחחחחחח
        9/2/09 12:28:

      צטט: (עי)דנהנחושת 2009-02-09 10:41:09

      צטט: alfasin 2009-02-09 10:16:28

      צטט: enjoy the silence 2009-02-09 09:57:23

      צטט: alfasin 2009-02-06 10:48:55

      אין לי כוכבים - אבל אני דווקא חולה על מקופלת !

      טעמי לוקח!

       

       חחחחחחח

      אם כבר אז אגוזי שולטטטטטטטט

      לא סיכמתם שמארס לוקח?

       

       

       מארס זה נחמד, אבל לא צריך להסחף...

      אני לוקח את הבית בסיבוב הבא...

        9/2/09 10:41:

      צטט: alfasin 2009-02-09 10:16:28

      צטט: enjoy the silence 2009-02-09 09:57:23

      צטט: alfasin 2009-02-06 10:48:55

      אין לי כוכבים - אבל אני דווקא חולה על מקופלת !

      טעמי לוקח!

       

       חחחחחחח

      אם כבר אז אגוזי שולטטטטטטטט

      לא סיכמתם שמארס לוקח?

       

        9/2/09 10:16:

      צטט: enjoy the silence 2009-02-09 09:57:23

      צטט: alfasin 2009-02-06 10:48:55

      אין לי כוכבים - אבל אני דווקא חולה על מקופלת !

      טעמי לוקח!

       

       חחחחחחח

      אם כבר אז אגוזי שולטטטטטטטט

        9/2/09 09:57:

      צטט: alfasin 2009-02-06 10:48:55

      אין לי כוכבים - אבל אני דווקא חולה על מקופלת !

       

      טעמי לוקח!

       

        6/2/09 10:48:
      אין לי כוכבים - אבל אני דווקא חולה על מקופלת !

      ארכיון

      פרופיל

      עידנהנחושת
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין