אני חייב ללמוד להקשיב אומרים לי,אולי הצרה היא שאני מקשיב יותר מדי? אולי אני לא מקשיב כבר לרחשי ליבי? אני מנסה כל הזמן,כמעט ללא הפסק לרצות אחרים על מנת לזכות באהדה באמפטיה,

בפועל אני משיג בדיוק ההפך,לא יודע היכן אני שוגה.

מאז ומתמיד  הייתי במרדף אחר אהבה רציתי שיאהבו אותי,שתיהיה לי כתף להישען עלייה אני רוצה להתעניין במה שעובר על הסובבים אותי,אבל שוב אני כמעט תמיד משיג את ההפך.

אני לא מתכוון לפגוע או לריב עם אף אחד,אבל זה מה שיוצא.

אני רוצה לאהוב לא לכאוב

אני רוצה לחשוב לא לדאוב

בלילה אני רוצה לישון בשלווה ולחלום על אהבה,

לקום בבוקר,לחשוב בלי אבל

אבל פשוט לא מסוגל.

בשעות האחרונות כמעט ואבדתי  דבר יקר לבי חרד,הוא כל הזמן דואג,הוא לא רוצה לאבד מישהו שאוהב.

ובהזדמנות הזאת אני חייב סליחה,

לאישה יקרה,אולי בסוף היא תגיע למסקנה
שאני  לא כזה נורא.

ועוד סליחה לנערה חביבה,

קל היה לי לטעות בה  עם כל מה שקרה

אמרה שהיא לא  נעלבה,אבל בכל זאת ,

אני מביע את סליחתי העמוקה.

כי זה לא הגיע לה.

תאמינו לי,אני לא כזה פסימי ונורא