| מכתב לגרושתי. שבוע שעבר באחד הימים, כשהגעתי להביא אליך את ילדינו, חיבקתי אותך. פשוט סתם כך, ללה כוונה מראש, ללא תכנון, בלי מניע סמוי, סתם. יצאתי מהרכב שלי , הגעתי לפתח ביתך, ואחרי שהילדים אמרו לך שלום ונכנסו, הושטתי גם אני ידי לחיבוק.את נענית לי , חיבקת אותי חזרה ואף נישקת אותי על הלחי הלא מגולחת שלי. (מה שמייד זרק אותי לזכרונות של איזה מוות היית עושה לי על הגילוח כשהיינו נשואים). חברה שלך שהייתה אצלך, התבוננה, ולדעתי הייתה המומה. מי שמכיר את סיפור גירושינו המכוער המיותר הארוך ומלא המאבקים וכמובן בורא עולם, לא היה מאמין ולבטח לא היו מבינים זאת.תהליך הגירושין שלנו לא היה סוגה בשושנים בלשון המעטה או " האנדרסטייטמנט של הלייף" עשינו את כל הטעויות האפשריות ואין לי ספק שצילקנו את ילדינו בלא מעט צלקות כתוצאה מהתהליך המכוער והמייגע שעברנו. מאידך גיסא, סיפקנו לא מעט פרנסה לעורכי דינינו...ועל כך אני בטוח שהם מודים לנו כל אחד בפאסאט החדשה שלו... אבל היום, אחרי כ- 4 שנים (לפי הספירה שלי) הרגשתי צורך לצאת ולחבק. הרגשתי צורך לכתוב לך כך סתם , לכתוב תודה! תודה על מה?תודה על היכן שאת היום.תודה על זה שהיום התקשורת בינינו יעילה יותר מבעבר.תודה על נכונותך להקשיב בכל מה שקשור לילדים.תודה שאינך מעלה חומות ואוטמת אזניים כלפיי כל פעם שאני פוצה פי.תודה ( ותודה לאל) שאינך במקום של נקמנות ושנאה. אלא במקום של צמיחה שלך , תמיכה ושיתוף עימי בכל הנוגע לגידול ילדינו.תודה גם על התהליך המגעיל שעברנו – זאת כיוון שצמחתי ממנו לגבהים אליהם לא שיערתי שאגיע. תודה שבעקבות זאת גיליתי את ה"פלדה שבצמר גפן" כלומר את יכולתי להילחם על מה שאני מאמין למרות קשיים נוראיים, יחד עם היכולת להתכופף כמו קנה סוף כשהדבר נכון ומונע עימות.תודה שאינך מתחשבנת איתי עוד על יום לכאן או לכאן עם הילדים ( והחגים ואורחים ודודים וכו')...תודה על זה שהתבגרת לכדי מחשבות על בת מצווה משותפת לביתנו ( בגרות שאני טרם הגעתי אליה).תודה על נכונות להקשיב ולהסכים עימי בנוגע לחינוך ילדינו.ויותר מכל תודה על מה שהיה!נרצה או לא אך את פירות אהבתנו אנו ממשיכים לגדל.היה טוב, היה רע, הייתי אומלל, הייתי מאושר, כל זה עבר. המחאה שנפרעה כבר ואין לדוש בה. כל זה לא חשוב ולא משנה. אלו הן זכרונות עבר. היום הוא מתנה שאני מודה עליה בכל רגע. נדמה לי ששנינו במקום טוב הרבה יותר – כך צריך להיות וטובתך חשובה לי כמעט כמו טובתי שלי. (לא יכול להעיד בשבועה שלא העליתי בראשי מידי פעם במהלך התהליך שלנו מחשבות על משאית הגירושים ( ראו פוסט אחר)). בראיה קדימה, שנינו שותפים לנצח.ועל שותפות זו אין לי מילים פרט לתודה אחת גדולה! |
תגובות (28)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כתוב בחן ומרגש
תודה לכל המגיבים!
התגובות רק חיזקו את הרגשתי.
הפוסט נכתב בראש ובראשונה עבורי ולעצמי.
לשמחתי גם גרושתי ראתה אותו ואף הגיבה כאן (נחשו...)
יש לחיות את החיים שלנו כיוון שאנו כאן לזמן קצר.
לשקוע בעבר קל וטיפשי.
שוב תודה
יורם
תודה
נתת לי תקווה
יורם
לקח לך הרבה זמן
אבל הגעת לתובנות מעמיקות וכל כך נכונות
אחרי שכל הכעס עבר
נשא רק טובת הילדים
ואת זה שניכם עושים
על הצד הטוב ביותר
פוסט יפה
תראה אותו לגרושתך
ריגשת אותי על הבוקר...
הלוואי על הגרוש שלי שיגיע לתובנות האלה...הלוואי.
*
יורם היקר
תודה ענקית על ששיתפת אותנו
על שכתבת ובכך למדנו שאפשר גם אחרת
על כך שהחכמנו בזה שמאבקים לא תמיד מועילים וממרחק של זמן רואים זאת...(במיוחד לאור הדיונים האחרונים בקהילות שונות שבהם השנאה והנקמנות לוקחת מקום)
מרגש מאד
סיגל
אתה פשוט אדם גדול..
כתבת יפה,פתיחות וכנות.
שיהיה לך רק הצלחה שתפרח ותצמח.
מרגש.
מהמם! ומרגש מאוד!
הלוואי ולכל הגברים היו הרגישות וההבנות האלו!
נהניתי!
וואו - ממש ריגשת אותי
הלוואי וכולם (נשים וגברים) היו מגיעים לתובנות ותודעה שכזאת אחרי זמן כה קצר....
הייתי נותנת יותר מכוכב אחד אם אפשר היה
מרגש מאד לקרוא
*
מחיאות כפיים.
סוערות.
כל הכבוד.....
זה כיף לראות איך הכעס שהיה חלק מהחיים התפוגג
סערת הרגשות נמוגה.
אוספים את השברים וממשיכים קדימה.
ועצם העובדה שאתה כותב פוסט זה מראה שלמרות משקעי העבר שמת את הפרק הזה מאחוריך.
ועל כך מגיע לך *
מקווה שהיא יודעת...וששיתפת או בקריאה או במלל של התוכן.
אני מאוד מעריכה גברים שיודעים להתבגר ולהודות בזה...
אני בטוחה שהכתוב אף לא מכסה את מלאי וטווח הרגשות.
יפה. אהבתי...
מכתב מאוד מרגש תודה..את המכתב שלך קראתי בעיון ושמחה שאתה כבר עברת את כל תהליכי הגירושים והכאב הטמון בו והיום הגעתם לתובנות שהילדים צריכים שני הורים לכל דבר ועניין למרות שהם בנפרד.כוכב גדול לך מאוד ריגשת אותי.
אהבתי, נראה לי שמה שהפוסט הזה, הוא הוא המפתח שלך להמשיך הלאה בחייך.
עם תובנות וגישה כזאת ללא ספק החיים הרבה יותר נעימים וכולם יוצאים נשכרים
תודה
אתה אדם מדהים!!!
*
איזה יופי שאתם שניכם נמצאים היום במקום של חיבוק, הדדיות ותמיכה.
נראה שלא קלה הייתה הדרך עד הלום, אבל עכשו שאתה מביט לאחור בחיוך אין ספק שתוכל להמשיך הלאה בדרך חדשה.
בהצלחה והמון הנאה מהמסע.
"וטובתך חשובה לי כמעט כמו טובתי שלי"
-
כמה יופי יש בבגרות שלך, בהשלמה, בקבלה,
בחיבוק שלך אליה ואל עצמך, שאפו !
לשניכם כמובן
*
יורם,
מרגש קודם כל
אני חובבת סולחות
נראה שהכל יצא לך בנשימה אחת, בלי רווחים, ניקוד הפרדות ופסיקים
צפוף כמו מילה רודפת מילה
אז אחרי הכל, אם תוכל, תעשה עריכה לטובת הקהל. (-:
אפשר להגדיל ב- 1.90
ברצינות, לפעמים צריך להתגרש כדי להגיע לתובנות שכאלה.
בהצלחה.
יורם,
אתה מרגש מאד! איזה יופי של מכתב, איזו תובנה בהירה ונקיה אחרי הסערה הגדולה. עכשיו אתה יכול לישון בשקט ובאמת להמשיך את חייך ולהאמין באהבה - כי היא נמצאת בך.
תודה ששיתפת אותנו במשהו כל כך אישי.