"אני יכולה למנות כמה אנשים שאיך להגיד בעדינות נשבר להם ממך!!!!!!!!!" היא כמובן סירבה לנקוב בשמות,וגם לא אמרה מדוע וממה בדיוק נשבר להם. המחשבה הזאת שלאנשים נשבר ממני ואני לא יודע מי הם ובכלל למה. קורעת אותי מבפנים. וצובטת בלב אם דרך התגובות החמות שלכם הצלחתם להחזיר לי טיפה את האמון בטוב ליבו של האדם האנושי,היום הוכיחו לי אחרת. זה יכאב כפל כפליים אם יוודע שאחד מהאנשים האלה היו כאלה שפתחתי להם את לבי באופן הכי הכי פתוח באופן אישי שפתחתי להם צוהר אל קולי ,אל פני אל ביתי!!!!!!!!!!!!!! אל ליבי!!!!!!!!!!!!! וזאת לאחר שלא עשיתי זאת שנים. ובכלל אני פונה לאותם אנשים שאמרו שנשבר להם על סמך מה? רק על סמך הדברים שנכתבים פה? על סמך מחשבותי,על סמך דעותי? על סמך הפסימות שאני לפעמים משדר ? נכון הבלוג שלי אמיתי,ולא תמיד נעים לעין שקוראת אותו אבל הרגשתי כאן כל כך נוח לשפוך את הלב וכך אמשיך. {ביחוד אחרי שקבלתי מחמאות עליו בשידור ברדיו מקרן נויבך}. הבלוג הזה ובכלל כל הכרטיס שלי הוא אני, אני נטו בלי מסכות,בלי מחיצות אני וזהו {הסתכלו על תמונת הבלוג פה בצד, מה אתם רואים?אותי יושב על הספה בסלון ביתי בחולצת בית פשוטה}. ולמה שמתי תמונה זו? כי זה אני,אני,אני ביום יום בבית לא הרגשתי צורך להצטלם בבגדים היפים שלי מגולח למשעי אלא הרגשתי צורך להצטלם כמו שאני נראה ממש בשנייה זו אני הכי אמיתי שיש,כמו בתמונה כך גם בבלוג. חברה טובה-על אמת אמרה באחד הפוסטים שהיא מפחדת לאבד את החברים הטובים שהיא מצאה,היא מפחדת להתאכזב מהחברים שהיא מצאה בקפה,אני חושב שאני מתחיל להרגיש על מה היא דיברה. אני אדם לא אופטימי }החיים נתנו לי מספיק סיבות לא להיות},ואולי גם לא הכי נחמד. אבל זה אני,ואינני מתכוון להשתנות. אתם יודעים עד כמה קשה לשמוע דבר כזה? לכל אדם ולי במיוחד עם כל מה שעברתי בחיים מי שאמר דבר כזה,ודאי זוכר או יודע גם למי הוא אמר את זה . לכן אני מבקש מכל מי שאמר או מרגיש ככה להזדהות. יש 3 סוגים של חבריות שאני חווה כאן בקפה : חברים לאתר חברים קצת מעבר לאתר ומספר אנשים מצומצם מאוד שהפכו לחלק אינטגרלי מחיי. אנשים שהקדשתי להם פוסטים לאנשים אלו אני רוצה לומר: אם אמרתם או אתם מרגישים ככה אימרו לי ישירות ובשקיפות מלאה,כפי שאני נוהג לכל אורך הדרך. זה המנימום שאני מצפה מכם. לכל השאר אני רוצה לומר- לא נאה לכם מה שאני משדר ובכרטיס ובבלוג? אל תיכנסו איתי למיטה. בעוד חודש מקצתנו ודאי אמורים להיפגש באיזה שהוא אירוע,אם עד היום הייתי סמוך בטוח ושמח שאני מגיע וסוף סוף אראה כמה מכם ונוכל לדבר ככה בכיף בסוף היום הזה אני כבר לא בטוח. סליחה על הבוטות,אבל רציתי להיות הכי כנה שאפשר,וזה מה שאני מצפה גם מכם ביחוד כפי שאמרתי זה מה שאני מצפה ממספר אנשים בודדים שהפכו משמעותיים בחיי והם יודעים זאת הייטב. אז בואו,תיהיו כנים. |
אריאל, חיפה
בתגובה על "לשמן את הצירים"
נהר גועש
בתגובה על מכתב אהבה
נהר גועש
בתגובה על אבוד בלעדייך
תגובות (30)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נגיע להבנה,אני בטוח
לא, מאחר ושני הגברים בסיפור לא יגיעו להבנה
ועם גברים מותר להתווכח?
אני לא! מתי תפנים שלא מתווכחים עם אישה
?!
אין לי צפיות מאף אחד רק מאלה שפיתחתי איתם קשר חברי אמיתי
לצערי למדתי את הפתגם על בשרי
לאמיר אני מרשה לפרק אותי
אני יודע שאיני טלית שכולה תכלת,אולי אני לא מציג את הצד השני כי אייני יודע בבירור מהו?הי מיסטר שמעוני!
לפני הפירוק הזה, תצטרך לעבור דרכי, קפיש
?!
הוא יגיע, אל דאגה!
ערב טוב אור
אני קורא את הבלוג שלך בכל פעם שמתפרסם משהו, ובכן, אני אציע לך משהו - ואני מקווה שמשהו מזה יתפוס...
בחיים יש לו לאדם מעט מאד חברים אמיתיים, בוא נאמר שאני, שלבטח כפול מגילך ועברתי משהו בחיי - יכול לאמר לך שאני יכול למנות את מי שאני חושב לחבר אמיתי על כף ידי - וזה כולל אישתי.
החברים באתר זה נחמד - אבל הם ווירטואליים - אתה לא יכול לצפות מהם מעבר להתחייבויות המקלדת, נכון, קל לשפוך את הנפש בפניהם - אבל עם כל הרצון הטוב - בלחיצת כפתור החבר הווירטואלי נעלם ובלחיצה אחרת הוא שב (גם שווא!).
אל תצפה למשהו מחייב מחברות כזו , בכלל - כגודל הצפיות כך גודל האכזבות, אז קח את הדברים בפרופןרצייה - עם הזמן אתה תדע מי הוא חבר טוב ומי פחות , ובעיקר צמצם את צפיותיך - המציאות היא בהרבה פחות נעימה - ואני אומר בלשון המעטה.
בנוסף, אם כל האי נעימות הכרוכה - בני האדם ככלל - לא כל כך מאמצים את השונה , קשה לבן אדם "רגיל" לקבל את זולתו ששונה ממנו - ולא צריך להיות נכה כדי לדעת זאת - לא חסר "אפליות" על רקע פחות חריף - אתה יכול למצא מישהו שלא מקובל בסביבתו בלי להצביע על הסיבה.
על כן אור - תהייה מי שאתה, אל תצפה לגדולות ונצורות באתר או בווירטואלייה בכלל - אני מאמין שבהמשך הזמן את תמצא את החברים האמיתיים - אבל הם תמיד יהיו קומץ.
בכלל - תחשוב על מה שנכתב במשלי (אם אינני טועה) "כי יצר לב האדם רע מנעוריו",
תחשוב על כך - ואני חושב שתצא נשכר וגם סביבתך הקרובה
בבניין הארץ ננוחם
בעז
אור חבל שאתה שומע את מה שאתה רוצה לשמוע זה הכי קל.. הדברים האלו נאמרו קצת שונה (הרבה שונה ) ממה שתיארת כאן.. אפילו לא דומה במקצת
והם נאמרו מתוך כוונה טובה ולא מתוך כוונה לפגוע , גם אתה לא תלית שכולה תכלת זה לא פייר להציג רק צד אחד ובנוסף וגם אותו לא בצורה האמיתית שלו..
שיהיה לך בהצלחה מקווה שהשגת את מה שרצית להשיג בכפוסט כאן.
רק שתדעו שאני מאוד מעריך את זאת שאמרה על מה שאמרה ועל כך שהייתה כנה איתי.
אני עוד הרבה דסרים,אם תשים לב כתבתי הרבה פוסטים כמעט על כל נושא,אפילו על האח הגדול......
בסדר נראה...
זה לא אחת,אלה כמה ואני חושש שזה מאלה שנפתחתי אליהם קצת יותר
או הרבה יותר...
אנשים חסרי רגישות לא חסר. גם לי יצא להתקל בהם בחיי לא פעם ולא פעמיים. אותי זה לא שבר, ואני ממשיך בדרכי.
אל תיתן לזה לשבור אותך, אור, אחי.
אלה שבאמת איכפת להם ממך, יבינו אותך. וכשירצו לעזור לך או להביע דעה, הם יעשו זאת בדרך של נתינה, בדרך של נסיון להבין (את שני הצדדים), בדרך של להתמקד בחיובי ובאיך אפשר להשתפר בדרכי נועם - ולא ע"י פגיעה רגשית הנובעת מכעס פנימי מיותר.
וזו ההוכחה הטובה ביותר, שכעס פנימי ותסכול (מכל סיבה שהיא. אחרת מה יכול לגרום לבנאדם לומר דברים כאלה לאדם אחר?) יכולים לעשות רק רע. רק רע...
חיבוק, אחי! ♥
אור
מבינה את הכאב שלך על דברים שנאמרו .
הבחירה בידים שלך אם להיפגע או לא.
תיקרא את כל מה שכתבו לפני שוב ושים לב שכולם פה אומרים אותו הדבר.
אל תקח ללב , לא כל דבר צריך לשמוע .
תמשיך לכתוב לחלוק עם מי שרוצה לקרוא ולהגיב לך ותהנה מהשיחרור של הכתיבה.
ותזכור
להיפגע זו בחירה .
כלנית
אור,
אני רוצה להגיד לך דברים כנים אבל אנסה גם לא לפגוע. בסך הכל אני מכבד את זכותך לכתוב בבלוג שלך מה שאתה רוצה, במיוחד שאני יכול להעיד שזו חוויה מאוד משחררת ושאם יש לך כל מני כעסים ותסכולים להוציא החוצה אז איפה אם לא בבלוג?
אבל גם אני רציתי לומר לך כמה פעמים שהכתיבה שלך מעוררת אי נוחות - ולא מהסוג הנכון.
כי יכול מאוד להיות שיש מקום לעור אי נוחות אצל אחרים לגבי מצבך כנכה או לגבי התייחסות החברה הישראלית לאנשים עם מוגבלויות וכדומה, אבל כמובן רק אם בסופו של דבר זה יביא לשיפור - וזה לא מה שהכתיבה שלך עושה. אתה כותב יפה ומאוד בגלוי ובכל זאת משהו בגישה שלך מעייף את הקורא במקום לגרום לו לגלות כלפיך אמפטיה ולרצות לעזור. זה לפחות מה שאני מרגיש.
תראה אור, אתה בטח תתקשה להאמין אבל כמעט לכל אדם יש מוגבלות כזו או אחרת. למצער, כולנו נהיה זקנים יום אחד אם נזכה לכך, ואז כולנו נלמד מן הסתם מה זה ללכת עם מקל הליכה או לשכוח איפה שמנו את המשקפיים וכדומה. כל האנשים שמתנכרים לך בין אם זה באופן אישי ובין אם זה בכך שהם לא פועלים בתחום אחריותם לדאוג לגישה נוחה לאנשים עם מוגבלויות וכולי, עושים זאת כי הם מתכחשים למגבלות של עצמם. להרבה אנשים לא נוח עם המראה שאדם עם קביים מציב להם מול הפנים, זה מזכיר להם שגם הם רק בני תמותה מוגבלים ומעצבן אותם. אז אם אתה רוצה שמשהו ישתנה, לא כדאי לך לעשות עוד מאותו הדבר שזה בעצם מה שהפוסטים שלך עושים. לאף אחד אין כח לקרוא שוב ושוב שקשה לך ונמאס לך ואתה מסכן ולא אופטימי. בעם אחת הבנו,עוד פעם פעמיים חיזקנו, אחר כך די. נמאס.
אני באופן אישי אשמח להכיר אותך קצת יותר ולא רק לקרוא כמה אתה מסכן וסובל. ספר איזה מוזיקה אתה אוהב, איזה ספרים קראת, אפילו מה דעתך בנושאים אקטואליים. תן לנו להכיר את אור שהוא באמת "לא רק נכה".
אז מה אתה עוד?
אור אני למדתי בחיים שיש אנשים שלצערי צריך להאזין לדיברהם אך לא לשמוע
הבנת???
שתגיד אז מה? אם כולם היו אוהבים את כולם היה משעמם לא?
אנחנו אוהבים אותך ובשבילנו אתה חבר אמיתי,תראה איזה תגובות אתה מקבל,
איזה כיף, איזה אהבה.
אז אחת ויחידה אמרה שאתה מאוס עליה,
תתעלם
דע לבחור את חבריך אור!!
מי שלא רוצה קשר איתך ההפסד שלו!
ממש ממש ךלא, לכולם יש זכויות,
תהיה כמו שאתה רוצה אור, תהיה החבר הכי טוב של עצמך.
כתבתי לך באופן אישי, אני מתמצט גם פה:
לפעמים ההנחות, הדמיון, ההמצאה הם הרבה יותר
מאשר הדבר עצמו. תקשר ישירות עם האדם שאיתו
צריך לתקשר. אל תגלגל את הכדור בתוך ליבך למימדים
כאלו. . . .
אם לא תגיע לפתיחה אני מפרק אותך!
אור היקר
תביט על האנשים שמהם אתה מקבל פה כוח.
שחרר את האנשים שמחלישים אותך.
אני חושבת שאתה יכול לקחת את האמירה הזו כדי ללמוד דברים.
קודם כל לקחת דברים בפרופורציות.
דבר נוסף להביט לתוך עצמך ולראות כמה חזק אתה וכמה אור יש בך כולל בשמך ולהתחזק.
לכל אחד יש אנשים שאוהבים אותו יותר ואוהבים אותו פחות ואולי בכלל לא אוהבים אותו. זה הם. אולי משהו מושך להם בחוטים (הוא מראה להם משהו שהם לא אוהבים בעצמם).
ראה דבריה כעננים. כשיורד גשם שמים מטריה אבל ממשיכים הלאה.
שולחת לך חיבוק לחיזוק.
מאחלת לך ימים טובים יותר ולא לקחת הכל ללב.
באהבה
עופרה
לא כדאי,טני דווקא שמח שהיא היתה כנה איתי.
אולי כדאי לחשוף את זהותה.
אני חושש שאמרו את זה או שמרגישים את זה מעגל החברים היותר קרוב אלי,לכן זה מפריע לי
אותך=אותם
מה זה "נשבר להם ממך?" אפשר לחשוב שמישהו מכריח אותך להיכנס לבלוג שלך, אם מפריע להם שאתה שולח להם קישור לפוסטים הם יכולים לבקש שתפסיק, אין בזה שום בושה. אני מקבל הרבה הודעות עם קישורים לפוסטים של חבריי היקרים יותר והיקרים פחות, מי שנמאס לי או לא מעניין אותי הפוסטים שלו אני מתעלם או מבקש ממנו שיפסיק לשלוח לי.
בדיוק בדיוק מה שאברהם אמר!!!
כן אה.?
בס"ד
אור, אם תחייה בתחושה שלהיות לצידך זו זכות אז תבין ותלמד שלא לכל האנשים יש זכויות.