הפוסט השני או מחסום כתיבה

2 תגובות   יום רביעי, 17/12/08, 03:08

גם בשביל לנטרל את רושם הגולש המפוקפק מילאתי פרטים נוספים עליי. הבנתי שלא חסר כאן מטרידנים מציקנים סטוקרים סוטים מפרסמים ושאר מרעין בישין, אני מאד לא רוצה להצטייר כאחד כזה, בסך הכל אני רוצה להישאר באלמוניות יחסית כרגע, בעיקר מסיבות של חופש כתיבה, לא בהכרח בנושאים או בתוכן, יותר ביכולת שלי לכתוב בחופשיות.

 

מה שמביא אותי לנושא של הפוסט הזה. אגב פוסט, זו מילה עברית? יש תרגום נאמן למילה זו? האתר מציג את זה כהוספת פוסט, ומטעמי נימוס אני מאמץ את זה..

אז בכל אופן רציתי לכתוב על הקשיים הקשורים בכתיבה כאן שאני כרגע חווה. בניסוח הראשוני זה היה מחסום כתיבה אבל הגם שזה ככל הנראה לא נכון, זה סיבך אותי עם הגימיק הזול - פרדוקס הכתיבה בעת/על מחסום כתיבה, ועל כן זה סופי, קשיים בכתיבה.

ואלו הם - מרגע שפתחתי בלוג, כל הרעיונות שחשבתי לכתוב עליהם נעלמו, החליפו אותם הקוראים הפוטנציאלים של הפוסטים, או חיקוי בלתי רצוני של ניסוחים שקראתי אצל אחרים, או רצון להיות שונה מניסוחים שקראתי אצל אחרים.

 

גם ב"כתיבה למגירה" (אני שונא את המונח הזה,  למרות שעכשיו קיבלתי רעיון, לתיקיה של כל הקישקושים שלי אני אקרא- "מגירה" וככה הכל יבוא על מקומו בשלום) יש נוכחות של כל ההפרעות שהזכרתי מקודם אבל היא קטנה יחסית, כי הכתיבה לא מקבלת חשיפה ציבורית או לא מתוך כוונה להיחשף (זה דיון לפעם אחרת..), ולאחרונה החופשיות שבה אני כותב בצורה זו גוברת ועל כן הכתיבה מאד מספקת, הרעיונות מצליחים לעבור אל הכתוב.

 

מכאן יש מספר אפשרויות,  להעלות דברים שכתבתי לפני, להמשיך לכתוב בבלוג, או לבצע בבלוג המתת חסד.

אני בוחר בשילוב של השתיים הראשונות. עובדה שהצלחתי לכתוב פוסט על הבעיה שבכתיבה, והנה בבלוג כבר שני פוסטים שלמים! ואני מבטיח שהפוסט הבא לא יעסוק באותו נושא, ולא יקרא "מחסום כתיבה - חלק שני(מתוך שלושים וארבע)"...

 

שלומי שבן בהופעה אמר:"זה שיר שכתבתי כשהיה לי מחסום כתיבה" (אצלו זה לא גימיק זול. ככה)  ואז אני לא זוכר איזה שיר הוא ניגן. ואכן בדרך זו אני צולח את המקבילה הבלוגית למשבר האלבום השני בעולם המוזיקה.

 

על אף האלמוניות היחסית שלי, אני עדיין מרגיש צורך לתת דין וחשבון. ועל כן מסתמן שהפוסט הבא יהיה מרדני וחתרני...

 

חשבתי בסוף כל פוסט קצת לשתף בחיי התרבותיים.

כרגע אני קורא את אבא עשיר, אבא עני מאת רוברט קיוסקאי (אחד כזה שעובד בקיוסק(שזה כמו פיצוציה, רק מחוץ לתל אביב)) - אני לא מגלה איזה אבא יש לי.

ואני שומע לאחרונה, שלא לומר, טוחן לאחרונה:

Yeah Yeah Yeahs - Show Your Bones

Kings Of Convience - Quiet is the new loud

My Dying Bride - A Line Of Deathless Kings

Jose Gonzales - In Our Nature

אולי גם אכתוב ביקורות מוזיקה, אני די בטוח שזה לא נעשה עדיין באף בלוג :)

 

בערך שעתיים של כיף סיפקה לי הכתיבה והעריכה של פוסט זה. כבר שווה...

דרג את התוכן: