מה נשאר עוד מסיסמאות החינוך, כסף אין וערכים זו פשוט מילה גדולה מידי.
לקראת הבחירות מתפרסמות, בעיתונות לסוגיה, כתבות העוסקות בחינוך לערכים, למשל מאמר דעתני ויפה של פרופ' ישעיהו תדמור. דברייו חשובים נאמרו מעל בימות שונות, עכשיו גם קוראי הארץ נחשפו אליהם. ב"זנב" המאמר הגיבו רבים וטובים בעד ונגד כרגיל, אבל היו גם שהעלו נקודות מעניינות.
חלק קראו להפרטת מערכת החינוך מציאות שקורמת עור וגידים ממש לעיננו, דווקא ביוזמתו של דרור אלוני, הבן של... והאח של..., חלק תיארו שוב את קשיו של המורה לנהל כיתה עמוסה לעייפה ב 40 תלמידים, או בחוסר הסמכות לנהל ויותר מזה חינוך זה בכלל לא תפקידו של המורה. ההורים הם המחנכים הבלעדיים.
דוגמה קיבלתי בעצמי, כאשר תלמיד ש"הפליק" לחברו נדרש להתנצל בפני חברו לכיתה הוא סרב, יותר מזה, טען טיעונים "מלומדים" כביכול שרק להוריו יש סמכות לחנך אותו. התלמיד העדיף לצאת מהכיתה ולא להתנצל, לא לפני שנשלח בהסכמתו לבדוק את הנושא, לאסוף נתונים ועובדות ולנמק את דעתו, בכל זאת שיעור אזרחות.
הויכוח על סמכויות החינוך עולה מידי פעם ומסביר מדוע בית הספר פועל כבית חרושת למלאכה. מטרות החינוך של מערכת החינוך הרשמיות הן: מניעת נשירה והעלאת אחוזי ההצלחה בבגרות .
גם הויכוח בין החינוך הממלכתי לבין החינוך הדתי לא נפקד, אלה טוענים שלי מוצלח ואלה טוענים שלי מוצלח יותר. ותפקידו המיוחד של ביבי לא נפקד, הוא היה זה ש"הביא עלינו" את שלטון נערי האוצר, שלהם ולחינוך יש קשר מקרי בלבד. הקיצוצים שהתחילו על ידי ביבי, התבטאו בהרס החינוך על ידי לבנת שליחתו. עכשיו מסמא את עיני הציבור, רוצה לחזור להנהיג את המדינה... להמשיך בהרס הממוקד של מערכת החינוך הציבורי. גם מקומה של תמיר לא נפקד בתגובות " התקווה שהכזיבה".
לצד המאמר על עניינים ברומו של עולם חינוך, התפרסמה גם כתבה המתאימה יותר לאפרוריות היומית שלנו. ללא כסף אין חינוך, פרופ' קדמן שב ומתריע על חוסר שוויון לילדים חולים שלמדו על ידי כ 100 מורי עמותה, שפוטרו משום שמשרד החינוך לא העביר תקציב. קדמן כמובן מתייחס לתלמידים שהפסיקו את לימודיהם, אבל הוא אינו מתייחס למורים עובדי קבלן ללא זכויות, שפשוט פוטרו כך סתם, בוקר בהיר...
בכל זאת הכתיבה בנושא החינוך כבר משיגה חלק ממטרתי, להעלות את החינוך הציבורי יותר גבוה בסדר העדיפות שלנו. |