כך קורה בעיקר בארה"ב, שיש דור של ילדים עם השמנת יתר.
הצורך הוא במגע, בחום ובהקשבה, אך הם למדו לתרגם זאת לרעב.
וכך קורה שהמזון (לא בטוחה שזה הכינוי המתאים) מספק להם מגע במרכז הגוף, חום ובעיקר משתיק את הקולות האחרים, את הצורך האמיתי, אך לזמן קצר.
.
הכסף, הגדג'טים (הקטנים והגדולים) משמשים באותו האופן.
.
אנו חיים בעולם שיש בו חור שחור רגשי.
.
יש סרט "המסע המופלא" מצוייר יפני, המתאר הורים לילדה שאוכלים כמו חזירים עד שהופכים לחזירים בעצמם, ומוצאים עצמם בחוות פיטום. כשהם חזירים, הם לא זוכרים דבר והם קהי חושים ורגשות (או אולי היו כך קודם).
(הסרט עצמו מתמקד בילדה שמנסה להצילם..)
.
מיכל
הי מיכל,
יותר טוב מכפי שאת כתבת, אי אפשר לנסח את זה:)
כן, אנו חיים בעולם שיש בו חור שחור רגשי.
ואני חושבת שהכינוי "מזון" מתאים וניתן לומר גם: הזנה.
צפיתי ב -"המסע המופלא" עם בתי שבשלב מסויים נבהלה ובקשה לצאת מן האולם.
את יודעת, אספר לך על מישהו שאולי תאהבי.
שמעת על בארי לונג?
הוא מורה רוחני אוסטרלי ז"ל שיותר ויותר ספרים שלו מתורגמים לאחרונה לעברית, כשהחשוב בהם הוא "רק הפחד מת" .
הוא מדבר על כך שילדינו, בשל "בעיות חינוך ומדיה" כדברייך ובנוסף, פחות מדי מגע עם הטבע, נמצאים "בראש", החל מגיל צעיר וכבר לא חשים את גופם ומכאן, גם לא את רגשותיהם.
הוא מלמד כיצד להחזיר אותם "הביתה", אל הגוף שלהם, אל עצמם, אל המציאות וכך, לא מתהווים בהם חורים, שאחר כך מבלים חיים שלמים בנסיון למלאם ושום דבר, כמובן,לא באמת ממלא....
כך קורה בעיקר בארה"ב, שיש דור של ילדים עם השמנת יתר.
הצורך הוא במגע, בחום ובהקשבה, אך הם למדו לתרגם זאת לרעב.
וכך קורה שהמזון (לא בטוחה שזה הכינוי המתאים) מספק להם מגע במרכז הגוף, חום ובעיקר משתיק את הקולות האחרים, את הצורך האמיתי, אך לזמן קצר.
.
הכסף, הגדג'טים (הקטנים והגדולים) משמשים באותו האופן.
.
אנו חיים בעולם שיש בו חור שחור רגשי.
.
יש סרט "המסע המופלא" מצוייר יפני, המתאר הורים לילדה שאוכלים כמו חזירים עד שהופכים לחזירים בעצמם, ומוצאים עצמם בחוות פיטום. כשהם חזירים, הם לא זוכרים דבר והם קהי חושים ורגשות (או אולי היו כך קודם).
סת שתוקשר ע"י ג'יין רוברטס, הגיב בתחילת שנות ה- 70 לגבי פיצוץ האוכלוסין שהחל כבר אז,
שאנחנו כאנושות מביאים את עצמנו למצב שבו נילמד שהמשאבים הם מוגבלים.
הוא דיבר על כך שפיצוץ האוכלוסין יחריף עם השנים.
לפיו - היות ואנחנו אלו שחשבנו בעבר (בגילגולנו על הפלנטה) שהאדמה היא בלתי מוגבלת ושאפשר לקחת ולהשמיד כמה שנירצה, היום אנחנו הולכים להרגיש מזה כשהאדמה והמשאבים ניגמרים.
וכך אחרי קרוב ל- 40 שנה אנחנו חווים איך כרישי הנדל"ן מחסלים כל חלקה טובה, נוף הילדות נעלם, חיות נעלמות,
האויר והמים מזדהמים - ואני מאוד מקווה שאנחנו לומדים את השיעור (כולל אני).
גם אני...:)
לומדת את השיעור ומקווה שתהליך ההתעוררות שהחל ילך ויתעצם....
תודה שהארת את עיניי לגבי דברים שסת אמר לפני שנים רבות יחסית
ואני מוסיפה כאן ציטוט נוסף של הרב לייטמן מן הבלוג שלו, (בו הוא משיב לשאלות הפונים), שעניינו היחס שלנו לכסף -
"שאלה: חברת הייעוץ וההשקעות Morningstar מודיעה, כי לאמריקאי הממוצע, שהפקיד כל חודש במשך 10 השנים האחרונות 100$ בניירות ערך, יש היום 1068$ פחות מהקרן שהפקיד. אם פעם השיטה לרווח הגבוה ביותר היתה "להחביא את הכסף מתחת לבלטות", הרי שהיום יותר ויותר אנשים מעדיפים לא לחסוך ולא לקנות ניירות ערך, אלא לבזבז את הכסף מיד! התייחסותי:כך, בלי שנשים לב, מלמדים אותנו, "תחיו את היום", תסתפקו במה שנחוץ ואל תחשבו על המחר. כמו המן במדבר - תאספו כמה שנחוץ ומהשאר תתעלמו! כאשר תתרגלו לחשוב רק על הנחוץ, ישתחררו הלב והשכל לעבוד למען המטרה העליונה."
מכירה את הספר "מסר מהאנשים האמיתיים?" (או משהו דומה)
הם צועדים כל יום במדבר ולא יודעים מה יאכלו היום
אבל יש בהם אמונה שהיקום יזמן להם בדיוק את מה שנחוץ להישרדותם
בלי לחמוד, בלי לאגור
וכך כל יום מחדש...
דברים חכמים אך פשטניים משהו...
עם יד על הלב, את מוכנה גם לחיות את החיים 'הפשוטים' של האבוריג'ינים?
קולומבוס עומד על שפת המים.....יותר רחוק...רחוק יותר ממי שהגיע אי פעם לנקודה רחוקה...אולי זהב יהיה שם....
ולידו הרב החכם המסתפק במועט, גורו ומורה דגול לוחש באוזנו.. בני...הסתפק במועט....חיים פשוטים...ראה מה יביא לך היום.....למה לך לצאת אל הירח? אז מה אם קנדי אמר......למה לך? יש רעבים בעולם.....
והחיים הפשוטים זה לפני או אחרי הלאטה מקיאטו,שני סוכר,רותח,לקחת ?
הדחף לעוד הינו הרגש הכי מסוכן באדם וגם הכי נפלא. הכל תלוי באדם, בזמן, במקום ובעוד מליון גורמים שאיש אינו יודע מהם.
סת שתוקשר ע"י ג'יין רוברטס, הגיב בתחילת שנות ה- 70 לגבי פיצוץ האוכלוסין שהחל כבר אז,
שאנחנו כאנושות מביאים את עצמנו למצב שבו נילמד שהמשאבים הם מוגבלים.
הוא דיבר על כך שפיצוץ האוכלוסין יחריף עם השנים.
לפיו - היות ואנחנו אלו שחשבנו בעבר (בגילגולנו על הפלנטה) שהאדמה היא בלתי מוגבלת ושאפשר לקחת ולהשמיד כמה שנירצה, היום אנחנו הולכים להרגיש מזה כשהאדמה והמשאבים ניגמרים.
וכך אחרי קרוב ל- 40 שנה אנחנו חווים איך כרישי הנדל"ן מחסלים כל חלקה טובה, נוף הילדות נעלם, חיות נעלמות,
האויר והמים מזדהמים - ואני מאוד מקווה שאנחנו לומדים את השיעור (כולל אני).
מכירה את הספר "מסר מהאנשים האמיתיים?" (או משהו דומה)
הם צועדים כל יום במדבר ולא יודעים מה יאכלו היום
אבל יש בהם אמונה שהיקום יזמן להם בדיוק את מה שנחוץ להישרדותם
בלי לחמוד, בלי לאגור
וכך כל יום מחדש...
דברים חכמים אך פשטניים משהו...
עם יד על הלב, את מוכנה גם לחיות את החיים 'הפשוטים' של האבוריג'ינים?
קולומבוס עומד על שפת המים.....יותר רחוק...רחוק יותר ממי שהגיע אי פעם לנקודה רחוקה...אולי זהב יהיה שם....
ולידו הרב החכם המסתפק במועט, גורו ומורה דגול לוחש באוזנו.. בני...הסתפק במועט....חיים פשוטים...ראה מה יביא לך היום.....למה לך לצאת אל הירח? אז מה אם קנדי אמר......למה לך? יש רעבים בעולם.....
והחיים הפשוטים זה לפני או אחרי הלאטה מקיאטו,שני סוכר,רותח,לקחת ?
הדחף לעוד הינו הרגש הכי מסוכן באדם וגם הכי נפלא. הכל תלוי באדם, בזמן, במקום ובעוד מליון גורמים שאיש אינו יודע מהם.
חזק ביותר מראה את האדם הלבן הקפיטליסט בשיא כיעורו שאינו שבע מלדרוס ולקחת ולבזוז ללא גבול כשניתנת לו הזדמנות , לו רק למדנו מהאינדיאנים לקחת רק מה שצריך העולם היה נראה אחרת שבט שלם חי מבופלו אחד עונה שלמה
עד לצורך הבא ,דגים דג שמך אחד יפה מהנהר ולא ברשתות שמנקות הכל בלי אבחנה ומחסלים גם את הדור הבא.
וההוא?שיצעק שם בחור השחור ישאר בו עד שילמד לקח!
זה נגע בך מאוד, אה יקירתי?
ובכלל איפה את? נעלמת לי מהר מדי...:)
כן, כמוך - יש גם בי ערגה לתרבויות האדמה הללו
שמתוך הקשר האינטימי שלהם עם כל היצורים החיים
ידעו להקשיב ולהעריך
וכמו האינדיאנים, כך גם האבוריג'ינים.
מכירה את הספר "מסר מהאנשים האמיתיים?" (או משהו דומה)
הם צועדים כל יום במדבר ולא יודעים מה יאכלו היום
אבל יש בהם אמונה שהיקום יזמן להם בדיוק את מה שנחוץ להישרדותם
חזק ביותר מראה את האדם הלבן הקפיטליסט בשיא כיעורו שאינו שבע מלדרוס ולקחת ולבזוז ללא גבול כשניתנת לו הזדמנות , לו רק למדנו מהאינדיאנים לקחת רק מה שצריך העולם היה נראה אחרת שבט שלם חי מבופלו אחד עונה שלמה
עד לצורך הבא ,דגים דג שמך אחד יפה מהנהר ולא ברשתות שמנקות הכל בלי אבחנה ומחסלים גם את הדור הבא.
תגובות (36)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מסכימה איתך, בועז,
הכי קל שבעולם זה לדבר,
אבל אולי המעטים לאט לאט ירבו....
תודה.
חברים יקרים
קל לנו להגיב כשהפרוטה בכיסנו...
מעטים מאיתנו יעשו מעשה
שבת שלום
מסכימה ואחר כך צריך לשכנע את hot להעלות את ערוץ הקבלה גם אצלם...
ביום שני הקרוב תוקדש התכנית עובדה של אילנה דיין לרב לייטמן ולמפעל חייו כדאי מאוד לראות אהבתי את הסרטון, ולייטמן אגדה חייה.
הי מיכל,
יותר טוב מכפי שאת כתבת, אי אפשר לנסח את זה:)
כן, אנו חיים בעולם שיש בו חור שחור רגשי.
ואני חושבת שהכינוי "מזון" מתאים וניתן לומר גם: הזנה.
צפיתי ב -"המסע המופלא" עם בתי שבשלב מסויים נבהלה ובקשה לצאת מן האולם.
את יודעת, אספר לך על מישהו שאולי תאהבי.
שמעת על בארי לונג?
הוא מורה רוחני אוסטרלי ז"ל שיותר ויותר ספרים שלו מתורגמים לאחרונה לעברית, כשהחשוב בהם הוא "רק הפחד מת" .
הוא מדבר על כך שילדינו, בשל "בעיות חינוך ומדיה" כדברייך ובנוסף, פחות מדי מגע עם הטבע, נמצאים "בראש", החל מגיל צעיר וכבר לא חשים את גופם ומכאן, גם לא את רגשותיהם.
הוא מלמד כיצד להחזיר אותם "הביתה", אל הגוף שלהם, אל עצמם, אל המציאות וכך, לא מתהווים בהם חורים, שאחר כך מבלים חיים שלמים בנסיון למלאם ושום דבר, כמובן,לא באמת ממלא....
שרית, תודה שהבאת.
אהבתי את הסרטון.
אני חושבת שהבעיה נעוצה דווקא בחינוך ובמדיה.
אנשים כבר לא יודעים להבחין בין צורך לבין תאווה.
או אולי יותר נכון, קשה להבין מהו הצורך האמיתי.
כך קורה בעיקר בארה"ב, שיש דור של ילדים עם השמנת יתר.
הצורך הוא במגע, בחום ובהקשבה, אך הם למדו לתרגם זאת לרעב.
וכך קורה שהמזון (לא בטוחה שזה הכינוי המתאים) מספק להם מגע במרכז הגוף, חום ובעיקר משתיק את הקולות האחרים, את הצורך האמיתי, אך לזמן קצר.
.
הכסף, הגדג'טים (הקטנים והגדולים) משמשים באותו האופן.
.
אנו חיים בעולם שיש בו חור שחור רגשי.
.
יש סרט "המסע המופלא" מצוייר יפני, המתאר הורים לילדה שאוכלים כמו חזירים עד שהופכים לחזירים בעצמם, ומוצאים עצמם בחוות פיטום. כשהם חזירים, הם לא זוכרים דבר והם קהי חושים ורגשות (או אולי היו כך קודם).
(הסרט עצמו מתמקד בילדה שמנסה להצילם..)
.
מיכל
לפי הפוסטים שלך, בועז
כנראה בעיקר דברים טובים....
היית רוצה גם דף כזה .. : )
בטוח שהייתי מוצא מה לעשות איתו
בעזז
גם אני...:)
לומדת את השיעור ומקווה שתהליך ההתעוררות שהחל ילך ויתעצם....
תודה שהארת את עיניי לגבי דברים שסת אמר לפני שנים רבות יחסית
ואני מוסיפה כאן ציטוט נוסף של הרב לייטמן מן הבלוג שלו, (בו הוא משיב לשאלות הפונים), שעניינו היחס שלנו לכסף -
"שאלה: חברת הייעוץ וההשקעות Morningstar מודיעה, כי לאמריקאי הממוצע, שהפקיד כל חודש במשך 10 השנים האחרונות 100$ בניירות ערך, יש היום 1068$ פחות מהקרן שהפקיד. אם פעם השיטה לרווח הגבוה ביותר היתה "להחביא את הכסף מתחת לבלטות", הרי שהיום יותר ויותר אנשים מעדיפים לא לחסוך ולא לקנות ניירות ערך, אלא לבזבז את הכסף מיד!
התייחסותי: כך, בלי שנשים לב, מלמדים אותנו, "תחיו את היום", תסתפקו במה שנחוץ ואל תחשבו על המחר. כמו המן במדבר - תאספו כמה שנחוץ ומהשאר תתעלמו! כאשר תתרגלו לחשוב רק על הנחוץ, ישתחררו הלב והשכל לעבוד למען המטרה העליונה."
וזה מחזיר אותי דווקא לאבוריג'ינים...:)
היי, מתוק-חריף מקסים שכמוך...
תודה:)
אם את שואלת אותי, כדאי מאוד שנתעורר קודם.
סת שתוקשר ע"י ג'יין רוברטס, הגיב בתחילת שנות ה- 70 לגבי פיצוץ האוכלוסין שהחל כבר אז,
שאנחנו כאנושות מביאים את עצמנו למצב שבו נילמד שהמשאבים הם מוגבלים.
הוא דיבר על כך שפיצוץ האוכלוסין יחריף עם השנים.
לפיו - היות ואנחנו אלו שחשבנו בעבר (בגילגולנו על הפלנטה) שהאדמה היא בלתי מוגבלת ושאפשר לקחת ולהשמיד כמה שנירצה, היום אנחנו הולכים להרגיש מזה כשהאדמה והמשאבים ניגמרים.
וכך אחרי קרוב ל- 40 שנה אנחנו חווים איך כרישי הנדל"ן מחסלים כל חלקה טובה, נוף הילדות נעלם, חיות נעלמות,
האויר והמים מזדהמים - ואני מאוד מקווה שאנחנו לומדים את השיעור (כולל אני).
זה נגע בך מאוד, אה יקירתי?
ובכלל איפה את? נעלמת לי מהר מדי...:)
כן, כמוך - יש גם בי ערגה לתרבויות האדמה הללו
שמתוך הקשר האינטימי שלהם עם כל היצורים החיים
ידעו להקשיב ולהעריך
וכמו האינדיאנים, כך גם האבוריג'ינים.
מכירה את הספר "מסר מהאנשים האמיתיים?" (או משהו דומה)
הם צועדים כל יום במדבר ולא יודעים מה יאכלו היום
אבל יש בהם אמונה שהיקום יזמן להם בדיוק את מה שנחוץ להישרדותם
בלי לחמוד, בלי לאגור
וכך כל יום מחדש...
תודה.
וגם מה שאתה הבאת...:)
רעיון מצוין.
תאר לך, להכניס את היד ולהוציא משם, לא פחות ולא יותר, אלא בדיוק כפי שנחוץ
עבור כ ו ל ם
איזה יופי.
בבקשה מיוחד שכמוך:)
נכון.
ויכול להיות שזה צריך להגיע לשיא השיאים של השיאים
כדי שנתעורר.
אבל, לא כדאי קודם?:)
נכון, זה משל נהדר.
טוב שיש גם וגם..:)
שמחה שאהבת:)בחזרה:)
גם אותך...:)
הי יקרה בעצמך...:)
איזה ציטוט מקסים.
שאלה טובה....
תודה.
שמחה לפגוש אותך שנית.
חזק ביותר מראה את האדם הלבן הקפיטליסט בשיא כיעורו שאינו שבע מלדרוס ולקחת ולבזוז ללא גבול כשניתנת לו הזדמנות , לו רק למדנו מהאינדיאנים לקחת רק מה שצריך העולם היה נראה אחרת שבט שלם חי מבופלו אחד עונה שלמה
עד לצורך הבא ,דגים דג שמך אחד יפה מהנהר ולא ברשתות שמנקות הכל בלי אבחנה ומחסלים גם את הדור הבא.
וההוא?שיצעק שם בחור השחור ישאר בו עד שילמד לקח!
הוא יכול היה לנצל את זה כדי לעזור לאחרים...
אבל נראה שהוא מעדיף לגנוב דברים מבעלותם של אחרים.
זה לא אגואיזם. זה לקחת את עצמך לתוך חיי פחד ובריחה.
מעטים מצליחים לצאת מחורים כאלה.
אהבתי.
נהדר שרית
תודה
*
ענק!!
הבעיה היא שזה לא רק לגבי כסף,
זה מה שאנחנו עושים ביחס לפלנטה, ובכל מקום.
תודה.
השועל שנכנס לכרם דרך חור,
לא יכול לצאת ממנו כי שמן.
סיפור יותר יפה מהסרטון.
סרטון גדול
:)
מחבק ליום נפלא
תודה שרית יקרה..
כן..גם מסתבר שהקלות להשיג דברים ,זאת גם לפעמים הדרך שלא מובילה לדבר טוב בעצם...
יש לנו פה עבודה לעשות..ולא תמיד קלה אה?
מחבקת..
בקר טוב יקרה
את הסרטון מכירה
ולתזכורת טוב לראות שוב.
טבעו של האדם...
"הלכתי ליערות מפני שרציתי לחיות מתוך התכוונות, להיות בחזית הדברים ההכרחיים בלבד
של החיים, לראות אם אוכל ללמוד את שהיה להם ללמד, כך שכשאטֶה למות לא אגלה שלא חייתי."
הנרי דיוויד ת'ורו
אין לנו את היכולת לשהות באושר המוחלט זמן שהוא מעבר לרגעים
האושר המוחלט ממוסס את כל חלומותיו של האדם
והאדם - טלי ממנו את חלומותיו - מה נותר לו ?
טלי ממנו את כאביו ואת שאיפותיו הכמוסות - איך ידע אושר ?
האדם הצנוע - יסתפק במועט.
זה שיש לו שפעה - תמיד ירצה עוד, תמיד יחסר לו דבר מה.
מי מהם עשיר יותר ?
ברוכה הנמצאת.