ראשית, אודה ואתוודה כי לא נמניתי על אלה שצפו בתוכנית הריאליטי "האח הגדול" בערוץ 2. בחרתי במודע שלא לצפות בתוכנית זו והסתפקתי בקריאה מעת לעת של ביקורות שפורסמו בתקשורת בעניינה על מנת לקבל מושג על מהות התוכנית ותכניה.  צפייה בשידור חי במשך 107 ימים ברציפות בדיירי בית "האח הגדול" נראה בעיני השחתת זמן חסרת תכלית.

אין מדובר בצוהר למחקר פסיכולוגי – סוציאלי, אלא בניסיון לזכות ברייטינג גבוה לשם גריפת רווחים כספיים גדולים ככל האפשר משידורי פרסומת ושליחת מסרונים (SMS), תוך בחירה במכנה המשותף הנמוך ביותר וניסיון למשוך את ההמונים ע"י גירוי יצר המציצנות. התוכנית לא אכזבה, לפחות לא את יוצריה. הדיאלוגים היו רדודים, סטריאוטיפיים, גזעניים, גסים ובוטים ובזכותם ניתן היה להגיע לקהל צופים רחב ולרייטינג גבוה. ההצלחה הייתה כה גדולה שמובטחת העונה השנייה של "האח הגדול". חלקי לא יהיה עימם גם בשנה הבאה. 

תוכנית "האח הגדול" לא התרחשה בחלל ריק. מערכת הבחירות בישראל המתקיימת בימים אלה נדמית כאילו הייתה אחד הפרקים של "האח הגדול". מרבית המפלגות תרו ותרות עדיין במרץ מועמדים "אטרקטיביים" לרשימותיהן לכנסת. בעבר מועמדים "אטרקטיביים" היו בעלי ניסיון ניהולי, ביטחוני, כלכלי וכיוצא באלה. בימינו אלה, מוכי הריאליטי, "אטרקטיביים" הינם מועמדים שפניהם מוכרים ממרקע הטלביזיה ויש להם דימוי טוב בציבור.  

בין המועמדים ה"אטרקטיביים" שהשתלבו ברשימות לכנסת דוגמנית לשעבר המופיעה בתוכנית בוקר, כתב לחדשות חוץ באחד מערוצי הטלביזיה, שדר רדיו שלו גם תוכנית טלביזיה בנושא דת, כתב לענייני צרכנות ועוד. יש שיאמרו, כי גם מוצר איכותי נמכר בעטיפה. אמת בדבריהם, ואולם הרושם הוא, כי המפלגות מוכרות עטיפה בלבד, ואף היא זולה במיוחד, וכאילו המציאות לקוחה מתסריט של "האח הגדול" בו ינצח התושב האחרון שיישאר במדינה ויזכה לכבות את האור לפני שגם הוא יעזוב.

למעלה מ- 900 ימים נתון גלעד שליט בשבי חמאס. ישראל כשלה בטיפולה בפרשת. שליט הופרד מהפסקת האש המגבילה מאוד את דרכי הפעולה של ישראל וההימור לפיו הפסקת האש בהכרח תקדם את עסקת שליט קרס מול העמדות העיקשות והבלתי מתפשרות של חמאס, המפגין נחישות רבה יותר לסחוט את ישראל למקסימום תביעותיו. הכישלון הישראלי בפרשת שליט נובע בראש ובראשונה מאימוץ מדיניות המוציאה מכלל אפשרות אופציה צבאית ברצועת עזה (כך הבינו בחמאס את המדיניות הישראלית), וממתן "חסינות" לדרג ההנהגה של חמאס, אף אם הוא היה מעורב באופן ישיר במתן הפקודות ובשליחת המחבלים לפיגועי טרור.  

שה"ח ציפי לבני טעתה טעות גסה כאשר הצהירה בשבוע שעבר בפני תלמידי תיכון העומדים להתגייס לצה"ל (ולא חזרה בה מדבריה), כי "לא תמיד אפשר להחזיר את כולם הביתה". אמת היא שלא כל החיילים חוזרים. חלקם נעדרים עד היום ומקום קבורתם אינו ידוע. הבעיה בדבריה של לבני טמונה במסר שהיא משדרת לבני הנוער בהתייחסה לגלעד שליט שעודנו ככל הידוע בחיים וניתן לשחררו. 

לשאלת המחיר – שחרור טרוריסטים פלסטינים – נוספה "שאלת מחיר" אחרת לא פחות חשובה. כיצד ישפיע אי שחרורו של שליט על הנכונות להקרבה של חיילים קרביים המבינים מפי המועמדת לראשות הממשלה, כי מדינת ישראל אינה חשה מחויבת מספיק לפעול לשחרורם אם יפלו בידי האויב. הממשל האמריקני לא נשבר גם כאשר נשחטו חיילים בידי חוטפיהם וסרטוני הוידיאו שודרו בתקשורת. בישראל הפקרת חייל עשויה לגרום לשבר עצום בחברה שאחריתו מי יישורנו. גלעד שליט הוא "האח הקטן" של כולנו.