כותרות TheMarker >
    ';
    0

    כמה עולה לערוך שני קילו ספר?

    57 תגובות   יום רביעי, 17/12/08, 11:06

    לא אחת פונים אלי כותבים ששאלתם הראשונה, ולפעמים היחידה, מתחילה ב"כמה". כמה יעלה לי לערוך ספר, ככה לא גדול? כן, אני יכול להיות ספציפי יותר, בטח. 200 עמודים. לא, בעצם 180. נו, כמה?


    ואז אני יודעת, הם יצאו לסקר שוק.


    הרי ככה קנו גם את המצלמה, את המקרר, ואפילו את המחשב. באתרים להשוואת מחירים לא מצאו את מבוקשם, וכיוון שכך הם פונים לרשימת עורכים בשאלה הזהה שלהם: כמה? אחר כך הם ממיינים: את היקרנים מעיפים הצידה, את הבינוניים גם, ואז ניגשים לבדוק את הצנועים. אולי יש עוד על מה לדבר. זה מחיר אחרון? אולי אפשר לגרד איזה מבצע לכבוד החג או סוף השנה, או הנחה מיוחדת לוועדי העובדים.


    כך הם מתכוונים להפקיד כתב יד – רומן, קובץ סיפורים, דוקטורט או אסופת שירים – ששקדו על כתיבתו חודשים רבים, אולי שנים, לכל הממעיט במחיר, כדי להשיג עסקה משתלמת.

     



    הייתי מעזה וממליצה לכם, כותבים שבאמת יקרים לי, לשתף בהחלטה מעין זו היגיון בריא. כשאתם קונים מוצר מוגמר שיצא מפס ייצור ונתוניו סופיים וברורים, כגון מכונת כביסה, מסך מחשב או טלוויזיה, סקר שוק הוא הדרך הנכונה. אם תקנו אותו מוצר בסכום גבוה יותר, לא תקבלו עבור התוספת ששילמתם מוצר איכותי יותר. גם כאשר מדובר בקבלת שירות, יתכן שיש מקום לבחור בעוזרת שתנקה את ביתכם בעלות נוחה, באיש מקצוע צנוע במיוחד שיסייד, או בטכנאי מחשבים הכי זול בסביבה. 


    אך האם הייתם יוצאים לסקר שוק בבחירת מנתח לב, או אפילו רופא שיניים עבור ילדכם? לעניות הבנתי, ספר שכתבתם והשקעתם בו את היקר לכם ביותר – זמן, מחשבה, תקוות ורגש – ראוי לטוב ביותר.

     


    לכן, כשאתם יוצאים למסע החיפוש אחר עורך טוב, מוטב שתחליפו את ה"כמה" ב"מה". במה יוכל העורך להועיל לספרכם? מהו נסיונו? האם הוא מתחבר לכתב היד שלכם ולקו המחשבה שלכם? ואם אפשר, בקשו לקבל דוגמה של קטע ערוך, כדי לקבל מושג על עבודתו. 


    למרבה הצער, ההכרה בחשיבות העריכה האיכותית צפה לעתים מזומנות מדי באיחור. במקרה הגרוע, אחרי שאיש לא התייחס ברצינות לכתב היד, או שהוא יצא לאור בהוצאה עצמית או בהוצאת ספרים קיקיונית (שהציעה תנאים אטרקטיביים). במקרה הפחות גרוע, יוצא הכותב המאוכזב למסע חיפושים מחודש אחר עורך טוב, ומשלם שוב, הפעם משיקולים עניינים יותר.


     


     

    www.yonadoron.co.il

     


    דרג את התוכן:

      תגובות (56)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/10/10 23:09:

      צטט: עורכת ספרותית 2010-10-17 11:37:45

      צטט: סליחה ומחילה 2010-10-17 10:54:06

      הפוסט והתגובות ממצים הכל

      בעבודתי נוהג לומר כשנשאל על המחיר...

      זול אני לא
      אתם מקבלים את התמורה המלאה בעבור הכסף ששילמתם


      ואז בטח באה התגובה: "נו, ולא תעשה לי מחיר?"

        

      לא רק שאני לא עושה מחיר, אני גם לא עושה קפה

       

      המחיר שנתתי בפעם הראשונה הוא גם האחרון

      הצעת המחיר הינה לביצוע ולא למיקוח

      זה המחיר הכי טוב שאני יכול לתת על המפרט הנ"ל

      המחיר הוא סופי לטוב ולרע(גם אם יש טעות לרעתי)

      המחיר הוא סופי ואין תוספות אם לא משנים את המפרט.

        17/10/10 11:37:

      צטט: סליחה ומחילה 2010-10-17 10:54:06

      הפוסט והתגובות ממצים הכל

      בעבודתי נוהג לומר כשנשאל על המחיר...

      זול אני לא
      אתם מקבלים את התמורה המלאה בעבור הכסף ששילמתם


      ואז בטח באה התגובה: "נו, ולא תעשה לי מחיר?"

        17/10/10 10:54:
      הפוסט והתגובות ממצים הכל

      בעבודתי נוהג לומר כשנשאל על המחיר...

      זול אני לא
      אתם מקבלים את התמורה המלאה בעבור הכסף ששילמתם
        23/9/10 01:46:

      אם  בכל  זאת  זה  יעניין  אותך  מקצועית

      את  מוזמנת  להציץ  כדוגמא לאתר

       

       

      http://www.readabilityformulas.com/gunning-fog-readability-formula.php

       

      למשל:

      The Flesch-Kincaid Grade Level readability score formula is:

      FKRS = (0.39 x ASL) + (11.8 x ASW) - 15.59

      where:

      FKRS : Flesch-Kincaid Readability Score

      ASL : average sentence length in words or average number of words in sentence (number of words divided by the number of sentences)

      ASW : average number of syllables per word (the number of syllables divided by the number of words)

       

      וכמו  בשיר:  וזו  רק  ההתחלה...

      שמעון

        22/9/10 13:17:

      לא  השתכנעת  לרמז  שלי ...  לא  נורא.

      מה  שסיפרתי לך ,  מכוון  כמראה  ללקוח  , לתת  לו  משוב  להבין  איפוא  הוא  נמצא.

      זה  שאת מבינה  את  המקצוע  שלך.. זה ברור ואין  לי  ספק.

      אבל  אנשים מקבלים  בצורה  קלה  יותר מבחן  אובייקטיבי  של  ביקורת,

      מאשר  הערכה  אישית.  לפעמים  הם יהפכו לעוינים  , בגלל  שביקרת אותם,

      ואז  לא ירצו  להיות  לקוחותייך.

         על  זה  כל  הסיפור

      שמעון

       

      ובצורה  מחוייכת ציורית.. עדיף  שהוא יתן  ציון ללקוח השולח ניירותיו...

      http://cafe.themarker.com/image/1780523/

       

        21/9/10 16:33:

      צטט: לואיס קרול 2010-09-21 01:33:59

      עכשו  תוכלי לבחון  עצמך  באמת:

      עצרי  רגע,  צאי מהמשבצת, ותבחני  את  עצמך

      הצעתי לך  קריטריון אוביקטיבי , שמקובל בעולם

      לתת  ללקוח  משוב,  מה  הוא  כתב

      זה  לא  במקום  עבודתך,  זה  לא  תחליף  לשום  עריכה

      זה  רק  משוב ,  מראה  פשוטה  שתראה  לו  איפה הוא  נמצא

      מייד  נבהלת  והכנסת  את כל  הסיסמאות  שמצאת  באותו  רגע  על הנושא..

      ( לא  מכירה,  אין  תחליף  ל.. )

      לא  אמרתי  שזה  תחליף  לכלום, 

      הצעתי לך  תחילת  דרך  של  הערכה אוביקטיבית שתוכלי לתת  ללקוח  איפה  הוא נמצא...

      הכנסי  לנעלי הלקוח...  הוא  צריך  איזו  מראה  להבין  למה  עבודתו  לא  מושלמת.

      אחרי שהשקיע  בה שנים, ממיטב  תובנותיו,

           אם  עצרת,  ובחנת  עצמך  על  התגובה,  תוכלי  לצחוק  ולהבין  יותר  טוב  למה  הלקוחות

      לא מבינים  מה רע  במעשיהם,  ולמה  הם  יקבלו את בקורתך  בעין עקומה....

      הסנגוריה  נחה  בהוכחה  פשוטה זו....

      שמעון

       

       

      שמעון,

      מצטערת, לא השתכנעתי. למרות הניסיון שלך לשפוט אותי על חוסר פתיחות או להדביק לי בהלה.

      מי שמצוי בתחום אינו זקוק לתוכנה כדי לאבחן רמה כללית של טקסט.

      אולי תוכנה כזאת (שאיני יודעת עליה דבר חוץ ממה שציינת) טובה למיון המוני של מועסקים פוטנציאליים או של נחיל כתבי יד מועמדים ללקטורה.

       

        21/9/10 01:33:

      עכשו  תוכלי לבחון  עצמך  באמת:

      עצרי  רגע,  צאי מהמשבצת, ותבחני  את  עצמך

      הצעתי לך  קריטריון אוביקטיבי , שמקובל בעולם

      לתת  ללקוח  משוב,  מה  הוא  כתב

      זה  לא  במקום  עבודתך,  זה  לא  תחליף  לשום  עריכה

      זה  רק  משוב ,  מראה  פשוטה  שתראה  לו  איפה הוא  נמצא

      מייד  נבהלת  והכנסת  את כל  הסיסמאות  שמצאת  באותו  רגע  על הנושא..

      ( לא  מכירה,  אין  תחליף  ל.. )

      לא  אמרתי  שזה  תחליף  לכלום, 

      הצעתי לך  תחילת  דרך  של  הערכה אוביקטיבית שתוכלי לתת  ללקוח  איפה  הוא נמצא...

      הכנסי  לנעלי הלקוח...  הוא  צריך  איזו  מראה  להבין  למה  עבודתו  לא  מושלמת.

      אחרי שהשקיע  בה שנים, ממיטב  תובנותיו,

           אם  עצרת,  ובחנת  עצמך  על  התגובה,  תוכלי  לצחוק  ולהבין  יותר  טוב  למה  הלקוחות

      לא מבינים  מה רע  במעשיהם,  ולמה  הם  יקבלו את בקורתך  בעין עקומה....

      הסנגוריה  נחה  בהוכחה  פשוטה זו....

      שמעון

      http://cafe.themarker.com/image/1783006/

       

        20/9/10 15:57:

      צטט: לואיס קרול 2010-09-19 17:37:41

      בתחילת  דרכו  של  המחשב האישי,  כבר  היו  תכנות שסורקות  כתב מלל , 

      ונותנות ציונים  על  רמת הכתיבה. (  שנות  השמונים )  . 

      כשניסיתי  להבין  מה  התכנה  עושה,  גיליתי  שיש  שיטות  ניקוד  שונות להעריך 

      את רמת  המילים, למשל, כמה  שנות  לימוד  נחוצות  להבנת המלל.

      ברור שזה היה למלל  אנגלי.. 

      לפי  מספר  כללים אז  ,  כבר  ניתחתי גם  בעברית  כתבים  שונים בעיתונות  ובספרות.

      אמנון אברמוביץ כבר  אז  בלט  מעל  לרובם, היו  רבים  שנחשבים חשובים, אבל

      עליבותם  בכל  אינדכס ( תבחין ) היתה  עלובה.

          יכול  להיות  שעם מדדים כאלו, תוכלי להציג  מראה מול  כותבים  שונים.

      סרגל אובייקטיבי  כזה ,  יכול  להתקבל  בפתיחות רבה  יותר.

      מה  דעתך ????

       

      מודה שאיני מתמצאת בשום תוכנה כזו, אבל יישום רעיון כזה נראה לי מוגבל ביותר. תוכנה יכולה אולי לאתר תחביר נכון או קלוקל ושגיאות כתיב, ואולי לאמוד אוצר מילים כללי שבא לידי ביטוי בטקסט הנבדק. טקסט טוב (וגם על המונח "טוב" אפשר להתווכח) אינו נמדד בהכרח לפי הפרמטרים הללו. בעיות תחביר וטעויות כתיב ניתן להסדיר בקלות, אך נחוץ מקבץ מרשים של יכולות כדי להשתמש נכון בשפה, ובעיקר במילים הפחות שכיחות. ולגבי הרעיון או הסיפור שמאחורי המילים - אני מניחה שהתוכנה נכלמת מאוזלת יד. 

       

       

       

        19/9/10 19:44:
      כמה שעולה....שווה
        19/9/10 17:37:

      בתחילת  דרכו  של  המחשב האישי,  כבר  היו  תכנות שסורקות  כתב מלל , 

      ונותנות ציונים  על  רמת הכתיבה. (  שנות  השמונים )  . 

      כשניסיתי  להבין  מה  התכנה  עושה,  גיליתי  שיש  שיטות  ניקוד  שונות להעריך 

      את רמת  המילים, למשל, כמה  שנות  לימוד  נחוצות  להבנת המלל.

      ברור שזה היה למלל  אנגלי.. 

      לפי  מספר  כללים אז  ,  כבר  ניתחתי גם  בעברית  כתבים  שונים בעיתונות  ובספרות.

      אמנון אברמוביץ כבר  אז  בלט  מעל  לרובם, היו  רבים  שנחשבים חשובים, אבל

      עליבותם  בכל  אינדכס ( תבחין ) היתה  עלובה.

          יכול  להיות  שעם מדדים כאלו, תוכלי להציג  מראה מול  כותבים  שונים.

      סרגל אובייקטיבי  כזה ,  יכול  להתקבל  בפתיחות רבה  יותר.

      מה  דעתך ????

       

      http://cafe.themarker.com/image/1780514/

        19/9/10 11:55:

      צטט: לואיס קרול 2010-09-19 00:33:47

      אך האם הייתם יוצאים לסקר שוק בבחירת מנתח לב, או אפילו רופא שיניים עבור ילדכם? לעניות הבנתי, ספר שכתבתם והשקעתם בו את היקר לכם ביותר – זמן, מחשבה, תקוות ורגש – ראוי לטוב ביותר.

         אני  חושב  שכן..   היית  בודקת  את אלו שיצאו  מאותו  רופא שיניים,  ובעולם  מקובל  שלכל  רופא  יש  סטטיסטיקות  של הצלחה.  שקובעות  את  יכולתו.

       

      לכן, כשאתם יוצאים למסע החיפוש אחר עורך טוב, מוטב שתחליפו את ה"כמה" ב"מה". במה יוכל העורך להועיל לספרכם? מהו נסיונו? האם הוא מתחבר לכתב היד שלכם ולקו המחשבה שלכם? ואם אפשר, בקשו לקבל דוגמה של קטע ערוך, כדי לקבל מושג על עבודתו. 

           כל  מה  שאמרת נכון,  אבל למדוד  כסף  כולם  יודעים.  למדוד  איכות  כתיבה, או  מה  שהתחלת  להגדיר:  הערך השולי  הנוסף בעריכה,   ושיפור  העריכה...   קשה מאד  "לכמת" ..........

      את  הכפתורים  והחולצה  המגוהצת  רואים  כל  רס"רים ומפקדים  ,  את  האלגוריתם,  ההבנה הטקטית והאסטרטגית    רואים רק מומחים.

      אני  חושב   שאנטואן דה סנט-אכזופרי יבהיר את הנושא  יותר ממני

       ( אגב  גם  למרק טווין היתה  דעה בנושא)

      מקווה  שתהני , כמו  שאני בכתיבתי  זו

      שמעון

       

       

      כאשר אסטרונום מגלה פלנטה אחת מאלה, הוא אינו מעניק לה שם, אלא מספר. הוא עשוי לקרוא לה למשל "אסטרואיד 3251".
      הנסיך הקטן
      יש לי נימוקים כִּבדי־משקל להאמין שהפלנטה ממנה הגיע הנסיך הקטן היא אסטרואיד שכינויו B-612
      אסטרואיד זה נצפָּה רק פעם אחת דרך הטלסקופ. היה זה בשנת 1909, על ידי תוֹכֶן תורכי.
      לאחר שגילה את תגליתו, הציג אותה האסטרונום התורכי בפני הקונגרס האסטרונומי הבינלאומי, בתצוגה מרשימה, אבל איש לא האזין לדבריו, משום שהיה לבוש בתלבושת תורכית. כאלה הם המבוגרים.
      הנסיך הקטן
      למזלו של אסטרואיד B-612, חוקק השליט התורכי חוק המחייב את נתיניו, ייהרג ובל יעבור, ללבוש בגדים אירופאים.
      ב-1920 שב התוכן התורכי והציג את תגליתו. זאת הפעם היה לבוש בסגנון אלגנטי, והכל קיבלו את חוות דעתו.
      .
      הנסיך הקטן
      סיפרתי לכם פרטים אלה אודות אסטרואיד B-612, ואף ציינתי את מספרו, בגלל המבוגרים. מבוגרים אוהבים סְפרות.

       

      הבאת מובאה מושלמת, שמעון. תודה.

      הצדק איתך, כמובן, ואחד הצדדים המתסכלים בעבודה שלי הוא חוסר היכולת של חלק גדול ממקבלי השירות שלי להעריך את המלאכה שנעשית. אולי לא באופן מפתיע, ככל שרמת הכתיבה גבוהה יותר, הכותב פתוח יותר לשינויים ויודע להעריך את השיפורים בכתב-היד שלו.

        19/9/10 00:33:

      אך האם הייתם יוצאים לסקר שוק בבחירת מנתח לב, או אפילו רופא שיניים עבור ילדכם? לעניות הבנתי, ספר שכתבתם והשקעתם בו את היקר לכם ביותר – זמן, מחשבה, תקוות ורגש – ראוי לטוב ביותר.

         אני  חושב  שכן..   היית  בודקת  את אלו שיצאו  מאותו  רופא שיניים,  ובעולם  מקובל  שלכל  רופא  יש  סטטיסטיקות  של הצלחה.  שקובעות  את  יכולתו.

       

      לכן, כשאתם יוצאים למסע החיפוש אחר עורך טוב, מוטב שתחליפו את ה"כמה" ב"מה". במה יוכל העורך להועיל לספרכם? מהו נסיונו? האם הוא מתחבר לכתב היד שלכם ולקו המחשבה שלכם? ואם אפשר, בקשו לקבל דוגמה של קטע ערוך, כדי לקבל מושג על עבודתו. 

           כל  מה  שאמרת נכון,  אבל למדוד  כסף  כולם  יודעים.  למדוד  איכות  כתיבה, או  מה  שהתחלת  להגדיר:  הערך השולי  הנוסף בעריכה,   ושיפור  העריכה...   קשה מאד  "לכמת" ..........

      את  הכפתורים  והחולצה  המגוהצת  רואים  כל  רס"רים ומפקדים  ,  את  האלגוריתם,  ההבנה הטקטית והאסטרטגית    רואים רק מומחים.

      אני  חושב   שאנטואן דה סנט-אכזופרי יבהיר את הנושא  יותר ממני

       ( אגב  גם  למרק טווין היתה  דעה בנושא)

      מקווה  שתהני , כמו  שאני בכתיבתי  זו

      שמעון

       

       

      כאשר אסטרונום מגלה פלנטה אחת מאלה, הוא אינו מעניק לה שם, אלא מספר. הוא עשוי לקרוא לה למשל "אסטרואיד 3251".
      הנסיך הקטן
      יש לי נימוקים כִּבדי־משקל להאמין שהפלנטה ממנה הגיע הנסיך הקטן היא אסטרואיד שכינויו B-612
      אסטרואיד זה נצפָּה רק פעם אחת דרך הטלסקופ. היה זה בשנת 1909, על ידי תוֹכֶן תורכי.
      לאחר שגילה את תגליתו, הציג אותה האסטרונום התורכי בפני הקונגרס האסטרונומי הבינלאומי, בתצוגה מרשימה, אבל איש לא האזין לדבריו, משום שהיה לבוש בתלבושת תורכית. כאלה הם המבוגרים.
      הנסיך הקטן
      למזלו של אסטרואיד B-612, חוקק השליט התורכי חוק המחייב את נתיניו, ייהרג ובל יעבור, ללבוש בגדים אירופאים.
      ב-1920 שב התוכן התורכי והציג את תגליתו. זאת הפעם היה לבוש בסגנון אלגנטי, והכל קיבלו את חוות דעתו.
      .
      הנסיך הקטן
      סיפרתי לכם פרטים אלה אודות אסטרואיד B-612, ואף ציינתי את מספרו, בגלל המבוגרים. מבוגרים אוהבים סְפרות.
        8/5/10 12:33:


      שבת שלום עורכת ספרותית יקרה..

      גם אני כמו רבים אחרים טובים יותר או פחות

      מחוננים בכישרון או סתם משרבטים,

      רוצה כבר המון זמן להוציא ספר שירים

      עם ציורים ותמונות ולא יודע למי או איך

      ואם בכלל זה שווה ואם שיריי שלי מספיק טובים

      ,היות וציוריה של חברתי ,אין ספק עוד יגיעו רחוק..

       

      קראתי את המאמר הנ"ל בעיון רב ומצאתי את עצמי

      מתבאס עוד יותר..

       

      חברה ציינה באוזניי,-"טעמה המר של איכות ירודה

      נשאר יותר זמן מטעמו המתוק של המחיר הנמוך.."

       

      אז לא כמו באי הדרך לפני,לא אשאל מחיר להוצאה

      אך מאוד אשמח אם תואילי לתת תגובה לשיריי

      שנמצאים כאן באתר..

       

      בתודה בראש,

      עידו.קי.קום

        17/9/09 13:54:

      צטט: עורכת ספרותית 2009-08-06 23:17:21

      צטט: ג'וני03 2009-06-14 11:27:22


       

      אני מאמין שיש הוצאות שמנצלות את "מצוקת" המיואשים.

       

       

      כשהתחלתי לכתוב את הבלוג שלי חזר החשק בכתיבה וחזר החשק בהוצאת כתב היד לאור.

      מנסיונך, כמה משתפרים הסיכויים להוציא ספר אחרי עריכה?

       

      שלום ג'וני,

       

      העלית כאן כמה שאלות שרבים מהכותבים מתמודדים איתן. 

       

      ישנם שלושה מסלולים עיקריים בדרך אל הוצאתו של כתב היד לאור:

       

      1. משלוח כתב היד להוצאות הספרים הגדולות או כאלה המתמחות בנישה מסוימת, בתקווה שיבחרו להפיק ולקדם את הוצאתו לאור.

      במקרה כזה מוטב לשלוח את הטקסט אחרי שעבר עריכה, כדי להגביר את האטרקטיביות שלו בקרב העורכים/הלקטורים (כן, יש לכך השפעה מכרעת). היתרון כאן הוא המנוף השיווקי שיכולה להעניק הוצאת ספרים גדולה. החסרונות - רק מעטים מכתבי היד הרבים מתקבלים (ולא תמיד הטובים שבהם), וכבעלת המאה, המילה האחרונה בעריכת הספר ובקביעת תנאי החוזה, תהיה של ההוצאה.

       

      2. פנייה להוצאות ספרים קטנות ובינוניות, שבמקרים רבים יבקשו מהכותב האלמוני להשתתף בהפקת הספר. אם הן נצלניות, נראה שגם המוסכים מנצלים את בעלי המכוניות שמתקלקלות, הרופאים מנצלים את החולים, המורים את התלמידים, המסעדות את הרעבים ותעשיית הדיאטות את צרכני המזון המהיר. בהחלט כדאי לבדוק במקרה כזה אם הוצאת הספרים רצינית ומנוסה וספריה אכן נמצאים בחנויות הספרים. במקרה כזה אין טעם לפנות קודם לעריכה, אלא אם יש צורך בהתערבות כבדה במיוחד, או במקרה שהכותב מעוניין לעבור עם העורך כברת דרך להבשלה מלאה יותר של כתב היד. במקרים אחרים, הוצאת הספרים תספק את העריכה, כמו את שאר אנשי המקצוע המעורבים בהפקת ספר.

       

      3. הוצאה עצמית - הכותב הוא שדואג לכל שלבי ההפקה.

      כדי להצליח במסלול כזה כדאי שהכותב יכיר את כל שלבי ההפקה של ספר - כולל עריכה, הגהות והפצה. ברוב המקרים ההתמצאות שלו איננה מכסה את כל אלה, או שהוא מדלג על שלב או שניים כדי לחסוך בעלויות. התוצאה לפעמים לא נעימה.


       

       

       

       

       

       

       

        1/9/09 15:37:

      צטט: יובל יוחנן 2009-09-01 15:21:24


      הפוסט הוא נחמד מאוד

      מאיר עיניים

      אך הבעיה נשארת בעיה

      רוב הכותבים פה כותבים לנשמה

      והוצאת הספרים שלהם בדרך כלל עצמית

      ואם ימכרו חמשת אלפים עותקים יהיו מאושרים עד הגג

      ואיך יבחרו עורך

      ילכו וישאלו כותבים אחרים

      גם אם יקחו עריכה מדגמית לא בטוח שיוכלו לשפוא עריכה של ספר שלם

      ישנה בעיה

      שאני לא בטוח שיש לה איזשהו פיתרון אלא יותר מזל

      אם נפלת על עורך שכתב היד מצא חן בעיני והוא ישקיע בו את כל מירצו ונשמתו

      אם נפלת על עורך שזה מקצועו וניסיון רב עימו

      ולעומת זאת אם נפלת על עורך שזה מקצועו המישני ולעת ליל עם עיניים עצומות למחצה יקרא את כתב העת ויעיר או יאיר את הערותיו

      וכמו בשיווק כך גם בעריכה

      צריך מזל בחיים

      כדי שכתיבתך תראה אור בצורה הטובה ביותר

      אכן קשה לבחור עורך "על עיוור".

      אבל גם לעורכים יש חלון ראווה: הספרים שכבר ערכו.

       

        1/9/09 15:21:


      הפוסט הוא נחמד מאוד

      מאיר עיניים

      אך הבעיה נשארת בעיה

      רוב הכותבים פה כותבים לנשמה

      והוצאת הספרים שלהם בדרך כלל עצמית

      ואם ימכרו חמשת אלפים עותקים יהיו מאושרים עד הגג

      ואיך יבחרו עורך

      ילכו וישאלו כותבים אחרים

      גם אם יקחו עריכה מדגמית לא בטוח שיוכלו לשפוא עריכה של ספר שלם

      ישנה בעיה

      שאני לא בטוח שיש לה איזשהו פיתרון אלא יותר מזל

      אם נפלת על עורך שכתב היד מצא חן בעיני והוא ישקיע בו את כל מירצו ונשמתו

      אם נפלת על עורך שזה מקצועו וניסיון רב עימו

      ולעומת זאת אם נפלת על עורך שזה מקצועו המישני ולעת ליל עם עיניים עצומות למחצה יקרא את כתב העת ויעיר או יאיר את הערותיו

      וכמו בשיווק כך גם בעריכה

      צריך מזל בחיים

      כדי שכתיבתך תראה אור בצורה הטובה ביותר

        1/9/09 13:43:

      צטט: .someone 2009-09-01 13:26:58


      תודה שהבאת..:)

      שאלה של טירונית ..

      איך ,כשאני מוסרת את כתביי להוצאה או לעורך לצורך העניין, 

      מוגנים זכויות היוצרים?

       

       תוכלי למצוא מענה לשאלה הזאת, ולעוד כמה אחרות, בקישור הבא:

      http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-566770,00.html

       

       

       

       

        1/9/09 13:26:


      תודה שהבאת..:)

      שאלה של טירונית ..

      איך ,כשאני מוסרת את כתביי להוצאה או לעורך לצורך העניין, 

      מוגנים זכויות היוצרים?

       

        26/8/09 12:08:

      צטט: עזרא מורד 2009-08-26 06:09:21


      צדקת מאוד בדבריך.

      ובהזדמנות זו ראוי לציין

      שלא כל הסופרים סופרים כסף 

      תמורת יצירתם ,

      העריכה היא שלב חשוב

      אך העיקר שיווק היצירה 

      יש  פניני יצירות המכוסות אבק

      והקהל  לא מודע להם.

       אכן מסכימה איתך - מתחת לשכבות אבק עבות חבויות פניני ספרות שלא הצליחו לפרוץ ולזכות בחיי מדף ולכן נידונו להישאר נחלת מעטים, וכותביהן המוכשרים מסתובבים עד עצם היום הזה בינינו מבלי שזכו בהכרה ובמשוב שהיו ראויים להם.

      גם העריכה הטובה ביותר לא תוכל להחליף שיווק טוב ומידה לא מבוטלת של מזל. 

       

        26/8/09 06:09:


      צדקת מאוד בדבריך.

      ובהזדמנות זו ראוי לציין

      שלא כל הסופרים סופרים כסף 

      תמורת יצירתם ,

      העריכה היא שלב חשוב

      אך העיקר שיווק היצירה 

      יש  פניני יצירות המכוסות אבק

      והקהל  לא מודע להם.

        25/8/09 11:57:

      כעורכת לשון, מסכימה עם כל מילה.

      חגית

        6/8/09 23:29:

      לא שניסיתי, אבל אין לי ספק בכלל שהעורך

      "עושה" את הספר.

       

       

        6/8/09 23:17:

      צטט: ג'וני03 2009-06-14 11:27:22

      ראיתי שהרבה ספרים שערכת היו עבור סופרים שהגיעו בסופו של דבר להוצאת סער

      אני הייתי בהוצאת סער, אחרי שכל ההוצאות הגדולות טרקו לי את הדלת על היד הכותבת, אז עברתי ללפטופ...

      תמורת סכום סמלי של הרבה עשרות אלפים של ש"חים הוא היה מוכן להוציא את ספרי.

      בסכום כזה אני מוכן להוציא לו את הספרים...

       

      אני מאמין שיש הוצאות שמנצלות את "מצוקת" המיואשים.

       

       

      כשהתחלתי לכתוב את הבלוג שלי חזר החשק בכתיבה וחזר החשק בהוצאת כתב היד לאור.

      מנסיונך, כמה משתפרים הסיכויים להוציא ספר אחרי עריכה?

       

      שלום ג'וני,

       

      העלית כאן כמה שאלות שרבים מהכותבים מתמודדים איתן. 

       

      ישנם שלושה מסלולים עיקריים בדרך אל הוצאתו של כתב היד לאור:

       

      1. משלוח כתב היד להוצאות הספרים הגדולות או כאלה המתמחות בנישה מסוימת, בתקווה שיבחרו להפיק ולקדם את הוצאתו לאור.

      במקרה כזה מוטב לשלוח את הטקסט אחרי שעבר עריכה, כדי להגביר את האטרקטיביות שלו בקרב העורכים/הלקטורים (כן, יש לכך השפעה מכרעת). היתרון כאן הוא המנוף השיווקי שיכולה להעניק הוצאת ספרים גדולה. החסרונות - רק מעטים מכתבי היד הרבים מתקבלים (ולא תמיד הטובים שבהם), וכבעלת המאה, המילה האחרונה בעריכת הספר ובקביעת תנאי החוזה, תהיה של ההוצאה.

       

      2. פנייה להוצאות ספרים קטנות ובינוניות, שבמקרים רבים יבקשו מהכותב האלמוני להשתתף בהפקת הספר. אם הן נצלניות, נראה שגם המוסכים מנצלים את בעלי המכוניות שמתקלקלות, הרופאים מנצלים את החולים, המורים את התלמידים, המסעדות את הרעבים ותעשיית הדיאטות את צרכני המזון המהיר. בהחלט כדאי לבדוק במקרה כזה אם הוצאת הספרים רצינית ומנוסה וספריה אכן נמצאים בחנויות הספרים. במקרה כזה אין טעם לפנות קודם לעריכה, אלא אם יש צורך בהתערבות כבדה במיוחד, או במקרה שהכותב מעוניין לעבור עם העורך כברת דרך להבשלה מלאה יותר של כתב היד. במקרים אחרים, הוצאת הספרים תספק את העריכה, כמו את שאר אנשי המקצוע המעורבים בהפקת ספר.

       

      3. הוצאה עצמית - הכותב הוא שדואג לכל שלבי ההפקה.

      כדי להצליח במסלול כזה כדאי שהכותב יכיר את כל שלבי ההפקה של ספר - כולל עריכה, הגהות והפצה. ברוב המקרים ההתמצאות שלו איננה מכסה את כל אלה, או שהוא מדלג על שלב או שניים כדי לחסוך בעלויות. התוצאה לפעמים לא נעימה.


       

       

       

       

       

        19/4/09 15:00:

      צטט: שושנה ויג 2009-04-19 14:19:08

      היי

      מסכימה עם הדברים שלך, ספר שרואה אור חשוב שיעבור עריכה מיקצועית.

      יש כעת מגמה להטיל את כל ההוצאות על הכותב. הכותב אמור לממן את עצמו בדרך להוצאה לאור. רבות ההוצאות במיוחד הקטנות שמובילות את הסופר או המשורר להוצאות הללו. אין שוק לכל הספרים,  הספרים שזוכים להצלחה לרוב זוכים לכך מניעים מסחריים .

      מי שזוכה להתקבל על ידי הוצאת ספרים "גדולה" לא צריך לממן עריכה. ואין כבר שאלות  . השאלות הן ברובן כאשר לא מוצאים היכן לפרסם, ולא מתקבלים בהוצאות הספרים. לטעמי, המצב בתחום השירה כבר מאוד מקובע. גובים על כל הוצאת ספר מלבד לאה גולדברג שאינה בין החיים. עבור ספרי פרוזה לא גובים כסף בהוצאות הספרים המרכזיות. הסיבה נעוצה בעובדה שהן מבטיחות בדרך כלל את קו ההפצה שלהן בעוד שהקטנות לא מצליחות להבטיח.

      הוצאתי את ספר שירי האחרון בכוחות עצמי תרתי משמע. הייתי הכל של עצמי, ונעזרתי באנשי מיקצוע. זו הייתה דרכי לאחר שפירסמתי בעבר שני רומאנים וגם ספר שירה. מניסיוני עם הוצאת הספרים צר לי להודות שלא הייתה עריכה מיטבית. בספרים האחרונים הפכתי להיות המפיקה של עצמי. 

       

       תודהלך..

      שוש

       

       

      שוש, מעריכה את נחישותך והשימוש שעשית בתובנות שאספת בדרך.

      ובכל זאת, ה"מגמה" להטיל על הכותב את הוצאות ההפקה, חשוב לציין, אינה נובעת מרוע לב או מתאוות בצע של הוצאות הספרים, אלא מכיוון שאינן יכולות להרשות לעצמן להוציא לאור אפילו את כל הספרים הראויים. ועוד פרט: לעתים כתב יד שעובר עריכה טובה משפר במידה משמעותית את סיכוייו לקנות לעצמו מקום בין הספרים הבודדים שיזכו למימון מלא של הוצאת ספרים גדולה. אז גם יוכל ליהנות ממערך שיווקי חזק.

      תודה על תגובתך.

       

       

        19/4/09 14:19:

      היי

      מסכימה עם הדברים שלך, ספר שרואה אור חשוב שיעבור עריכה מיקצועית.

      יש כעת מגמה להטיל את כל ההוצאות על הכותב. הכותב אמור לממן את עצמו בדרך להוצאה לאור. רבות ההוצאות במיוחד הקטנות שמובילות את הסופר או המשורר להוצאות הללו. אין שוק לכל הספרים,  הספרים שזוכים להצלחה לרוב זוכים לכך מניעים מסחריים .

      מי שזוכה להתקבל על ידי הוצאת ספרים "גדולה" לא צריך לממן עריכה. ואין כבר שאלות  . השאלות הן ברובן כאשר לא מוצאים היכן לפרסם, ולא מתקבלים בהוצאות הספרים. לטעמי, המצב בתחום השירה כבר מאוד מקובע. גובים על כל הוצאת ספר מלבד לאה גולדברג שאינה בין החיים. עבור ספרי פרוזה לא גובים כסף בהוצאות הספרים המרכזיות. הסיבה נעוצה בעובדה שהן מבטיחות בדרך כלל את קו ההפצה שלהן בעוד שהקטנות לא מצליחות להבטיח.

      הוצאתי את ספר שירי האחרון בכוחות עצמי תרתי משמע. הייתי הכל של עצמי, ונעזרתי באנשי מיקצוע. זו הייתה דרכי לאחר שפירסמתי בעבר שני רומאנים וגם ספר שירה. מניסיוני עם הוצאת הספרים צר לי להודות שלא הייתה עריכה מיטבית. בספרים האחרונים הפכתי להיות המפיקה של עצמי. 

       

       תודהלך..

      שוש

       


      אולי בעתיד אזדקק לך.
        3/3/09 13:23:

      הבעיה שהעלית היא הבעיה של כל אנשי מקצוע.

          

      הלקוח סבור שאם הוא יודע לקרוא ולכתוב אז הוא גם יודע לערוך.

        

      הלקוח סבור שאם הוא יודע לקרוא חוקים, אז הוא לא צריך עורך דין, אפשר להסתדר לבד.

         

      התוצאה העגומה - נזק קשה עד לפעמים בלתי הפיך לחסכן.

         

      בשורה התחתונה - יצא שכרו בהפסדו.

         

      או כמו שאומרים יש כאלו שלומדים בדרך הקשה, ויש כאלה שלומדים מנסיונם של אחרים. 

        12/2/09 21:48:

      צטט: pelegtam 2009-02-12 00:03:39

      צטט: עורכת ספרותית 2009-02-11 22:29:01

      השיווק, עם כל הצער, יש לו לפעמים משקל נכבד יותר מהאיכות הצרופה.

       

      נכון. וכיוון שזה המצב - הדרך לגרום לטקסטים הטובים יותר לגבור על מתחריהם הבינוניים היא לשווק אותם טוב יותר... בלי לוותר על הטיפול האופטימלי.

       כן, הצדק איתך, בערך כמו שהרבה יותר כדאי להיות עשיר ובריא וצעיר.

       

        12/2/09 00:03:

      צטט: עורכת ספרותית 2009-02-11 22:29:01

      השיווק, עם כל הצער, יש לו לפעמים משקל נכבד יותר מהאיכות הצרופה.

       

      נכון. וכיוון שזה המצב - הדרך לגרום לטקסטים הטובים יותר לגבור על מתחריהם הבינוניים היא לשווק אותם טוב יותר... בלי לוותר על הטיפול האופטימלי.
        11/2/09 22:29:

      צטט: pelegtam 2009-02-11 18:55:30

      צטט: עורכת ספרותית 2009-02-11 00:11:52

       שמחה על תגובתך, אך זו ראייה מעט פסימית. אמת, רוב הקוראים אולי אינם יודעים להבחין בטיב העריכה, ולעתים איכות אסתטית בעיצוב הספר ובכריכתו תתקזז לדידם עם עריכה בינונית. ובכל זאת, עריכה נכונה תוכל לפלס דרך לכתב היד שיגיע ללקטורים ולעורכים, ויש בה כדי לקבוע אם הקורא יתיידד עם הספר, או יניחו מידיו. 

       

      מסכימה לחלוטין שעריכה נכונה משפיעה במידה משמעותית על הבהירות, הנהירות והאלגנטיות של הטקסט. גם קוראים פחות רגישים יגיבו אחרת לטקסט ערוך-היטב לעומת טקסט גולמי. נדמה לי שההערה שלי מתייחסת להבחנות יותר עדינות, לא בין עריכה גרועה (או בינונית) לטובה אלא בין טובה למעולה. הייתי שמחה אילו איכות הטיפול הספרותי (ולא רק השיווקי) היתה שיקול מכריע בהחלטתם של סופרים היכן להוציא לאור את ספריהם. וכיום זה לא ממש כך.

       

      נראה שגם בתחום הזה, האידיאולוגיה יכולה להתקיים רק אם היא נתמכת על בסיס כלכלי. השיווק, עם כל הצער, יש לו לפעמים משקל נכבד יותר מהאיכות הצרופה.

       

        11/2/09 18:55:

      צטט: עורכת ספרותית 2009-02-11 00:11:52

       שמחה על תגובתך, אך זו ראייה מעט פסימית. אמת, רוב הקוראים אולי אינם יודעים להבחין בטיב העריכה, ולעתים איכות אסתטית בעיצוב הספר ובכריכתו תתקזז לדידם עם עריכה בינונית. ובכל זאת, עריכה נכונה תוכל לפלס דרך לכתב היד שיגיע ללקטורים ולעורכים, ויש בה כדי לקבוע אם הקורא יתיידד עם הספר, או יניחו מידיו. 

       

      מסכימה לחלוטין שעריכה נכונה משפיעה במידה משמעותית על הבהירות, הנהירות והאלגנטיות של הטקסט. גם קוראים פחות רגישים יגיבו אחרת לטקסט ערוך-היטב לעומת טקסט גולמי. נדמה לי שההערה שלי מתייחסת להבחנות יותר עדינות, לא בין עריכה גרועה (או בינונית) לטובה אלא בין טובה למעולה. הייתי שמחה אילו איכות הטיפול הספרותי (ולא רק השיווקי) היתה שיקול מכריע בהחלטתם של סופרים היכן להוציא לאור את ספריהם. וכיום זה לא ממש כך.

       

        11/2/09 11:15:

      צטט: עידית. 2009-02-10 15:58:27


      אני לא עורכת

      אני כותבת

      דברים שאולי לא יערכו לעולם...

      וזאת הפעם הראשונה בחיי שאני קוראת משהו...שמקדם אותי הרבה יותר לכיוון עריכה, והבנה מה זה אומר,

      ועוד משהו- קורה שספר נערך ביד קפוצה , כמו שקראת לזה, אבל הוא היחיד שיכול להעביר מסר מסויים , או סיפור שאותו את צריכה ברגע זה, אני קוראת, מתאפקת וקוראת...ואחר כך אני נחה קצת, לפעמים באמת אין ברירה...

       

      הצדק איתך, עידית, ישנם ספרים, מתי מעט, שנקרא בהם גם אם יולדוּ ביד חובבנית. אולם רבים יותר לא יגיעו כלל לידינו כיוון שלא טופלו כהלכה.

       

        11/2/09 00:11:

      צטט: pelegtam 2009-02-10 16:51:46


      תודה על הפוסט הבהיר, שתורם להבהרת תפקידו העלום של העורך הספרותי. נדמה לי שגם לא מעט סופרים מוכרים ומנוסים נוטים לבחור בהוצאת ספרים לא בעקבות בחינת השירות הספרותי שיקבלו, אלא משיקולים אחרים, בעיקר שיווקיים. הוצאה שיש לה כוח שיווקי גדול יותר (למשל הוצאת ספרים השותפה בבעלות על רשת חנויות ספרים משגשגת) תועדף על-פני הוצאה שמסוגלת לטפל בכתב-היד באופן המיטבי. אחת הסיבות לכך, לדעתי,  היא שהקוראים אינם רגישים דיים להבדל בין טקסט ערוך-היטב לבין טקסט שזכה לטיפול פחות טוב, והדבר אינו משפיע על שיקולי הרכישה והקריאה שלהם. ומילא הקוראים - גם המבקרים לא מבחינים בהבדלים. בימים האחרונים הצצתי בספר חדש של סופר ידוע מאוד, שראה אור בהוצאה גדולה, והצטערתי על פגמים קטנים שלא טופלו בעריכה. אתפלא מאוד אם מישהו מן המבקרים (וזה ספר שללא ספק יזכה לביקורות) יעיר על כך.

       שמחה על תגובתך, אך זו ראייה מעט פסימית. אמת, רוב הקוראים אולי אינם יודעים להבחין בטיב העריכה, ולעתים איכות אסתטית בעיצוב הספר ובכריכתו תתקזז לדידם עם עריכה בינונית. ובכל זאת, עריכה נכונה תוכל לפלס דרך לכתב היד שיגיע ללקטורים ולעורכים, ויש בה כדי לקבוע אם הקורא יתיידד עם הספר, או יניחו מידיו. 

       

        10/2/09 16:51:

      תודה על הפוסט הבהיר, שתורם להבהרת תפקידו העלום של העורך הספרותי. נדמה לי שגם לא מעט סופרים מוכרים ומנוסים נוטים לבחור בהוצאת ספרים לא בעקבות בחינת השירות הספרותי שיקבלו, אלא משיקולים אחרים, בעיקר שיווקיים. הוצאה שיש לה כוח שיווקי גדול יותר (למשל הוצאת ספרים השותפה בבעלות על רשת חנויות ספרים משגשגת) תועדף על-פני הוצאה שמסוגלת לטפל בכתב-היד באופן המיטבי. אחת הסיבות לכך, לדעתי,  היא שהקוראים אינם רגישים דיים להבדל בין טקסט ערוך-היטב לבין טקסט שזכה לטיפול פחות טוב, והדבר אינו משפיע על שיקולי הרכישה והקריאה שלהם. ומילא הקוראים - גם המבקרים לא מבחינים בהבדלים. בימים האחרונים הצצתי בספר חדש של סופר ידוע מאוד, שראה אור בהוצאה גדולה, והצטערתי על פגמים קטנים שלא טופלו בעריכה. אתפלא מאוד אם מישהו מן המבקרים (וזה ספר שללא ספק יזכה לביקורות) יעיר על כך.

        10/2/09 15:58:


      אני לא עורכת

      אני כותבת

      דברים שאולי לא יערכו לעולם...

      וזאת הפעם הראשונה בחיי שאני קוראת משהו...שמקדם אותי הרבה יותר לכיוון עריכה, והבנה מה זה אומר,

      ועוד משהו- קורה שספר נערך ביד קפוצה , כמו שקראת לזה, אבל הוא היחיד שיכול להעביר מסר מסויים , או סיפור שאותו את צריכה ברגע זה, אני קוראת, מתאפקת וקוראת...ואחר כך אני נחה קצת, לפעמים באמת אין ברירה...

       

        15/1/09 13:53:

      צטט: עורכת ספרותית 2009-01-14 21:14:22

      צטט: דליה-תי 2009-01-14 18:55:43


      קראתי בשקיקה את דברייך הנפלאים.

      כעורכת לעורכת אומר לך - הללויה!!

       

       תודה תודה,

      בעיקר על השקיקה.

       

      הייתי מחבקת אותך עכשיו... חיוך

        14/1/09 21:14:

      צטט: דליה-תי 2009-01-14 18:55:43


      קראתי בשקיקה את דברייך הנפלאים.

      כעורכת לעורכת אומר לך - הללויה!!

       

       תודה תודה,

      בעיקר על השקיקה.

        14/1/09 18:55:


      קראתי בשקיקה את דברייך הנפלאים.

      כעורכת לעורכת אומר לך - הללויה!!

        4/1/09 11:50:

      אוכל להעיד מניסיוני האישי. נטלת דגימה מטקסט

      שכתבתי, וביד קלה ובוטחת, בלא לשנות מילה, הוא

      שב אלי זוהר ורענן, כפי שלא העליתי בדעתי שאפשר.

      מסכים עם דברייך, ומאחל הצלחה רבה.

        3/1/09 12:46:

      צטט: טלי פרי 2009-01-03 08:22:05


      מניסיוני בעריכת ספרים אני מסכימה איתך מאד.

      לאחרונה אני עורכת ספר באנגלית שנכתב בארץ בהונגרית

      ובגלל שיקולי תקציב נמסר לתרגום לאנגלית לסטודנטית

      נוצריה בהונגריה. אותה סטודנטית שכתבה את הטקסט,

      שעוסק בסיפור השרדות בשואה, כך שיתאים לתפיסתה

      הנוצרית והשמיטה קטעים שלדעתה מציגים באור לא מחמיא

      את הגויים ההונגרים. בכל מקום שהוזכר "בית כנסת" היא כתבה "כנסיה"

      ואת תיאור הנסיעה ברכבת המוות למחנה ההשמדה עידנה

      וקיצרה. בקיצור, זה היה חיסכון כספי שגרם עוגמת נפש מרובה לכותבת

      הספר ולימד אותה על חשיבות התרגום והעריכה הספרותית האמינים והמיומנים.

      חבל שלמדה את זה בדרך הקשה...

      טלי

      אודה, כשאני יוצאת לרכוש לעצמי ספר קריאה, עיניי גולשות גם אל שמות העורכים ובתי ההוצאה.

      אין לי חשק להשקיע מזמן האיכות שלי בספר שטופל ביד קפוצה.

       

        3/1/09 08:22:


      מניסיוני בעריכת ספרים אני מסכימה איתך מאד.

      לאחרונה אני עורכת ספר באנגלית שנכתב בארץ בהונגרית

      ובגלל שיקולי תקציב נמסר לתרגום לאנגלית לסטודנטית

      נוצריה בהונגריה. אותה סטודנטית שכתבה את הטקסט,

      שעוסק בסיפור השרדות בשואה, כך שיתאים לתפיסתה

      הנוצרית והשמיטה קטעים שלדעתה מציגים באור לא מחמיא

      את הגויים ההונגרים. בכל מקום שהוזכר "בית כנסת" היא כתבה "כנסיה"

      ואת תיאור הנסיעה ברכבת המוות למחנה ההשמדה עידנה

      וקיצרה. בקיצור, זה היה חיסכון כספי שגרם עוגמת נפש מרובה לכותבת

      הספר ולימד אותה על חשיבות התרגום והעריכה הספרותית האמינים והמיומנים.

      חבל שלמדה את זה בדרך הקשה...

      טלי

        1/1/09 09:56:

      צטט: תוההומתהה17 2009-01-01 06:41:40


      כבוד עצמי לא קונים בשוק,ודיגנטי אין קונים על המשקל.

      האם יש לך הצעה ראויה לתרגם את המלה

      DIGNITY  לעברית?

      מקורה מהמלה בצרפתית-ראוי-DIGNE.

      אני מחפש ולא מוצא הרבה זמן.

      אולי זו תהיה תרומתך?

      בברכה,רענן

       

       

       אולי מכובדות, או יאללה-מה-אכפת-לך-תהיה-גבר.

       

        1/1/09 06:41:


      כבוד עצמי לא קונים בשוק,ודיגנטי אין קונים על המשקל.

      האם יש לך הצעה ראויה לתרגם את המלה

      DIGNITY  לעברית?

      מקורה מהמלה בצרפתית-ראוי-DIGNE.

      אני מחפש ולא מוצא הרבה זמן.

      אולי זו תהיה תרומתך?

      בברכה,רענן

       

       

        22/12/08 10:38:

      צטט: טולטק 2008-12-19 01:56:36

      אהבתי את הכותרת.

       

      טוב לשמוע על הקשיים הצפויים בדרך ההוצאה לאור.

       בדרך להוצאה לאור אכן ישנם אי אלו קשיים, כמו בכל לידה.

       

        19/12/08 01:56:

      אהבתי את הכותרת.

       

      טוב לשמוע על הקשיים הצפויים בדרך ההוצאה לאור.

        18/12/08 17:15:

      צטט: סיני חכם שני 2008-12-18 15:42:49


      שמחה שנפגשנו.

      לעומת דבריך הקולחים והבהירים, דברי כפקעת סבוכה יהיו. הנושא הוא נושא טעון לגבי.

      לגמרי ברורה לי הנחיצות שבתפקיד  העורך.

      אך כשאני שומעת ממנו ש 1. עלי לעבור סדנת כתיבה  2. את הספר שכתבתי צריך לכתוב מחדש.

       אני לא בטוחה שאני צריכה עורך. מוטב שיגיד לי ישירות "ספרך לא ראוי לצאת לאור".

      אולי תפגע גאוותי, אך למה שאשלם עבור עריכה של ספר שבסופו של דבר יבטא את העורך ולא אותי?

       

      אני מסכימה ש"כמה" היא לא השאלה הנכונה, למרות שלא זכיתי בפיס.

      השאלה הנכונה לגבי היא "עד כמה את מציעה לי לשנות את הספר".

       אולי לכמה הזה כיוונת בדבריך?

       

       

       

       

       

      שלום לך.

      לפני שאני ניגשת לערוך ספר, אברר מהן הציפיות של הכותב: עד כמה הוא מעוניין בהתערבות ופתוח לה, ומהו קהל היעד שאליו הוא מקווה להגיע. אם אינו מעוניין בהתערבות כלשהי פרט לתיקונים לשוניים, ולפי הבנתי ההתעקשות שלו על ההתערבות המינורית הזאת תבלום את הגעת הספר לקהל היעד, אומר לו את דעתי. אבל תמיד הפוסק האחרון יהיה הכותב.

       

      ובעניין ספרים ש"אינם ראויים לצאת לאור", איני מאמינה בהנחה הזאת. גם ספר שיגיע רק לעיניים מעטות, של הסביבה הקרובה לכותבו בלבד, יש בו כדי להביא סיפוק ואושר הן לכותב עצמו והן ליקרים לו, שנחשפים באמצעות הספר לצד שלא הכירו באדם הקרוב להם. הבעיה מתעוררת רק כאשר כותב שספרו יש בו כדי לעורר עניין רק בסביבתו הקרובה, שואף להגיע אל פסגת ההכרה, אל הקהל הרחב.

       


      שמחה שנפגשנו.

      לעומת דבריך הקולחים והבהירים, דברי כפקעת סבוכה יהיו. הנושא הוא נושא טעון לגבי.

      לגמרי ברורה לי הנחיצות שבתפקיד  העורך.

      אך כשאני שומעת ממנו ש 1. עלי לעבור סדנת כתיבה  2. את הספר שכתבתי צריך לכתוב מחדש.

       אני לא בטוחה שאני צריכה עורך. מוטב שיגיד לי ישירות "ספרך לא ראוי לצאת לאור".

      אולי תפגע גאוותי, אך למה שאשלם עבור עריכה של ספר שבסופו של דבר יבטא את העורך ולא אותי?

       

      אני מסכימה ש"כמה" היא לא השאלה הנכונה, למרות שלא זכיתי בפיס.

      השאלה הנכונה לגבי היא "עד כמה את מציעה לי לשנות את הספר".

       אולי לכמה הזה כיוונת בדבריך?

       

       

       

       

       

        17/12/08 16:55:

      צטט: דנילי 2008-12-17 14:52:40


      אני ממתין עם שני ספרי, המנמנמים להנאתם בעמקי הקשיח,

      מוציא אותם לאיורור, לריענון וכדי שאוכל לזון בהם את עיני.

       

      עוד הגהה, החלפת מילה והזזת פסיק.  עדיין אינני שבע רצון.

      קטעים מכאן ומשם הוכנסו אל תוך הבלוג.

       

      ההתרשמויות  מקוראי - תמיד סיבה לעונג ולהסמקה,

      ועדיין לא עולה שאלת ה"כמה זה יעלה לי".

       

      אולי בגלל החשש שכמה זה יעלה לי..

       

      תודה על העניין שהעלית.  ועכשיו - אנא, העלי רעיונות לגאולה..צוחק

      הגאולה נקרית, כך נראה, רק בדרכם של המוכנים לקבלה. תוכל לקבל תשובה רחבה יותר בפוסט הבא שלי.

       

       

       

       

        17/12/08 16:36:

      צטט: השני 2008-12-17 14:14:29

      לפעמים שואלים כמה עולה כדי לדעת אם יש תקציב

      אני מכיר כמה שלא שואלים כי לא מתכוונים לשלם---יעלה כמה שיעלה

       

       ללא ספק, מדובר בשירות שאיננו כלול בסל ההישרדות היומי, אלא שייך למחלקת המותרות. אך מוטב לדחות את הפרויקט לימים בהירים יותר ולא להתפשר על איכות העבודה.

       

        17/12/08 14:52:


      אני ממתין עם שני ספרי, המנמנמים להנאתם בעמקי הקשיח,

      מוציא אותם לאיורור, לריענון וכדי שאוכל לזון בהם את עיני.

       

      עוד הגהה, החלפת מילה והזזת פסיק.  עדיין אינני שבע רצון.

      קטעים מכאן ומשם הוכנסו אל תוך הבלוג.

       

      ההתרשמויות  מקוראי - תמיד סיבה לעונג ולהסמקה,

      ועדיין לא עולה שאלת ה"כמה זה יעלה לי".

       

      אולי בגלל החשש שכמה זה יעלה לי..

       

      תודה על העניין שהעלית.  ועכשיו - אנא, העלי רעיונות לגאולה..צוחק

        17/12/08 14:14:

      לפעמים שואלים כמה עולה כדי לדעת אם יש תקציב

      אני מכיר כמה שלא שואלים כי לא מתכוונים לשלם---יעלה כמה שיעלה

       

        17/12/08 12:51:

      צטט: צביקה עמית 2008-12-17 12:46:03

      כמי שכותב והיה בעברו עורך, אני יודע שאין כותב שאינו זקוק לעריכה ולא חשובות יכולותיו ככותב. תמיד הראיה החיצונית היא בעלת משמעות רבה והיא חיונית כדי להתגבר על הקשר הלעיתים לא הגיוני של היוצר ליצירתו.

      וכשאין  אין לעורך יכולות, אוי ליוצר ואוי ליצירתו.ובענין זה כל שכתבת מקובל עלי ללחלוטין.

       

       שוב תודה, ובהצלחה עם הספר.

        17/12/08 12:46:

      *
        17/12/08 12:46:

      כמי שכותב והיה בעברו עורך, אני יודע שאין כותב שאינו זקוק לעריכה ולא חשובות יכולותיו ככותב. תמיד הראיה החיצונית היא בעלת משמעות רבה והיא חיונית כדי להתגבר על הקשר הלעיתים לא הגיוני של היוצר ליצירתו.

      וכשאין  אין לעורך יכולות, אוי ליוצר ואוי ליצירתו.ובענין זה כל שכתבת מקובל עלי ללחלוטין.

        17/12/08 12:39:

      צטט: צביקה עמית 2008-12-17 12:23:37

      מילה בסלע..

       

       תודה תודה, וכמי שכתב ספר, אתה ודאי מצויד בתובנות מהשטח.

        17/12/08 12:23:
      מילה בסלע..

      ארכיון

      פרופיל

      המטפלת-בטקסטים
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין