הדרך לירושלים מתעקלת בגבעות ירוק על אפור מצהיב בדעת משטחים כבדים של ערפל זאת שעת בוקר מוקדמת.
אלוהי הנהר הטוב רושף אש ותימרות עשן על פני עיני התמימות אני מחסיר בפעימות הכרתי.
כי לב כבד נתן לי אלוהים לחוש בעפר הארץ הטובה הדם יבש על כפות הידיים המים רבים למגע האור.
הרוח נושבת בשמים צורות כחולות של כוכבים אני מקשיב למשך החללים על פני פרגוד החדר הסגור. |