0
חלל החדר הסגור חונק באדום רחב חדרים צרים מלכת השקר הזה אוחז במושכות הפחד.
הרוח פורצת בין מרווחי ההכרה יריעות שמים מלבינות עננים זאת שעת בוקר עכשיו הקשיבי לשירת העלים ברוח.
השתקפויות האור מנפצות בפחד אדוות שקופות של דעת הלבן מערפל בעיניים חרכים שלווים של חשכה.
סדר השעות רוגם מיתריו לשכבות הארץ הכמוסה סודות שבלב מתכנסים בנפש למארג כוכבי השמים. |