0
שמים של תכלת סדורים בעננים של רהב הקשיבי לשירת האהבה הזאת אני עוצם לאט את העיניים.
היופי נאגד בצירי הדרך לדמויות של רפאים אני מקבע צעדי על אדמת הארץ לחוש באד הרוח הטובה.
עשן מכחיל מחביות הזפת הריח לוחש במכונה תיפוף עצים יבשים כפות רגליים מוגנות.
האור הלבן לוהט בעיניים מקצבים של ארץ עמוקה מעברה השני של קשת הכוכבים שוליות הרעד מסתדרות מעצמן. |