כותרות TheMarker >
    ';

    ערפילית אוריון

    חוויות, הגיגים ושאר ירקות

    תגובות (7)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      29/5/09 22:53:


    לפעמים זה מרתק לבצע עבודות טכניות בכלים עתיקים כדי להבין את הקשיים שהיו לטכנאים או מגלים מהעבר,

    כמו העבודה שלך גן הנסיונות שייט של תור היירדל, צילום במצלמות נקב, נהיגה במכוניות ענטיקות ועוד,

    אין כף בלפרק שעון דיגיטלי, אם זה ללא גלגלי שיניים וקפיצים - זה חסר נשמה, 

     

     

      17/1/09 01:16:

    תודה על התגובה

    הכל היה כדאי ואפילו בשביל השניות הראשונות בהן יכולתי לחזת בירח ובפלנטות ולהרגיש (כנראה) כמו שהרגיש גלילאו לפני ארבע מאות שנים.

    עדן

      15/1/09 22:50:

    שאפו גדול עדן

    *

    אני אוהבת טלסקופים

    ואני אוהבת את גליליאו

    .

    שבת שלום

    }{שטוטית

      1/1/09 14:22:
    נהדר
      19/12/08 14:28:

    מרתק...
      18/12/08 14:09:
    מרתק, שאפו!
      17/12/08 17:29:
    גליליאו זה ע"ש הגליל?קריצה

    הטלסקופ של גלילאו

    7 תגובות   יום רביעי, 17/12/08, 14:09

    יום אחד, בסוף אוקטובר 2008, קיבלתי טלפון מאילן מנוליס, מנהל מצפה הכוכבים של מוזיאון המדע – ה"טכנודע" שבגבעת אולגה.

    אילן סיפר לי שברשותו סט עדשות, שהוא העתק מדויק של העדשות ששימשו את אחד הטלסקופים שגלילאו בנה לפני 400 שנים. לקראת שנת האסטרונומיה הבינלאומית שתחול ב-2009, הציע לי לבנות את הטלסקופ שיהווה העתק מדוייק לטלסקופ של גלילאו.

    מכיוון שיש לי ניסיון מה בבניית טלסקופים, והנושא נראה לי מרתק, החלטתי להיעתר לבקשתו.

    שבוע לאחר מכן נערכה פגישה במוזיאון ה"טכנודע" בגבעת אולגה. בפגישה נכחו אילן, וד"ר יעקב זיק, חוקר היסטוריה של המדע, שמתמחה בהיסטוריה של האופטיקה. יעקב הגיש לי שרטוטים המבוססים על מחקרים שנעשו בעבר אודות טלסקופ ספציפי ששרד עוד מימי גלילאו עד היום ונמצא במוזיאון בפירנצה שבאיטליה.

     

     

     

    הטלסקופים של גלילאו שנמצאים במוזיאון בפירנצה.

    הטלסקופ שנבנה במקרה זה הוא התחתון מבין השניים.

    במהלך השנים ביקרתי פעמיים בפירנצה, ובפעמיים הללו ביקרתי במוזיאון המדע מוקדש רובו לגלילאו ולמכשירים שבנה. במוזיאון מוצגים שני טלסקופים מתקופתו המסומנים כמוצגים IMSS2428  ו-IMSS2427.

    העדשות שישנן ברשותו של אילן ואשר נוצרו על פי האפיונים שמסר ד"ר זיק, מתאימות לדגם IMSS2428. לפיכך הוחלט לבנות את הדגם הזה.

    ייחודן של העדשות הללו הוא בכך שיוצרו בדמיון קרוב ככל האפשר לעדשות המקוריות של הטלסקופ הן מבחינת סוג הזכוכית בה השתמשו ביצורן והן מבחינת הגיאומטריה האופטית שלהן. כך שמבחינה אופטית מדובר באחד העתקים היותר מדוייקים שיוצרו לטלסקופ זה.

    אילן ויעקב, הפנו אותי לאתר של ג'ים ורונדה מוריס. שני קשישים אלה (למעלה מ-80 בעת כתיבת מילים אלה) חקרו במשך שנים את הטלסקופים הללו ובונים רפליקות מרשימות (ויקרות) שלהם עבור מוזיאוני מדע ומצפי כוכבים גדולים ברחבי העולם. יש להם אתר אינטרנט, שהוא בעצם דף אחד ארווווווווווווווך כאורך הגלות ובו הם מתארים (ומהללים) את הטלסקופים שבנו ואגב כך מסבירים את טכניקות הבנייה שדומות ככל האפשר לצורת הבנייה שהיתה לפני כארבע מאות שנה.

    החלטתי לנסות לבנות את גוף הטלסקופ וגם מחזיקי העדשות בצורה דומה. לצורך כך ערכתי מספר ניסויים שונים כדי לראות האם אוכל לשחזר (ללא סטודיו גדול ושלל כלי מלאכה) את הבנייה.

    גוף הטלסקופ שאורכו כ-85 ס"מ הוא גליל מעץ. ע"פ התיאור של ג'ים ורונדה הגוף היה בנוי מפסי עץ דקים שחוברו לאורכם בהיקף הגוף. שרף הוחדר המרווחים שנוצרו ולכשהתקשה התקבל צינור קשיח.

    מבנה צינור הטלסקופ - כפי שמופיע באתר המוזיאון בפירנצה

    ביום שישי בהיר אחד, רכשתי מספר לוחות בלזה בעוביים של 2.5 ו-5 מ"מ והתחלתי בסדרת ניסויים של בניית צינורות שכאלו. מסתבר כי הבנייה, על אף שדורשת סבלנות מסוימת, אפשרית. כשרף השתמשתי בדבק נגרים. כשזה מתקשה מתקבל צינור קשיח למדי.

     

     

     

    התחלתי בשני צינורות קצרים מהם יתפתחו מחזיק העוצמית (העדשה הקדמית) ומחזיק העינית (העדשה האחורית). לאחר שאלו יהיו מוכנים אוכל להשתמש בהם ליצירת הגליל הראשי.

    צינורות העדשה והעינית

    בהמשך הבנייה הסתבר כי מלאכת השיוף וההגעה לקטרים הנכונים היא הקשה והארוכה מכל. אולם לאחר שהגעתי לקטרים הנכונים (החיצוניים) יכולתי להמשיך בצורה די טבעית בבנייה.

    לשני צינורות מחזיק העדשה וצינור העינית העבתי את הקצה. וכך הגעתי לקטרים שיהיו למחזיקי העדשה הקדמית ועדשת העינית.

     

     

    את מחזיקי העדשות תכננתי בעזרת Google SketchUp  ולאחר שקיבלתי את אישורו של ד"ר יעקב זיק לגבי מידותיהם הם יוצרו בעזרת מכשיר Dremel מיוחד. העבודה עם מכשיר זה מאפשרת להגיע לצורות מיוחדות ולדיוק גדול יחסית.

    תכנון מחזיק העינית

    במקביל לכל הייצור, עסקתי בחיפוש אחרי עורות לציפוי הטלסקופ. שכן הטלסקופ המקורי של גלילאו, זה שלפיו נבנית הרפליקה, היה מצופה עור. יש צורך בעור דק ככל האפשר. פתרון אפשרי אחד, הוא שימוש בבד דמוי-עור, אולם זה חוטא במקצת לנסיון לשמר את חומרי העבודה המקוריים. ולכן לאחר לא מעט כיתותי רגליים הגעתי לחנות קטנה בחיפה, שם מצאתי עורות כלבבי.

    ואם כבר היו העורות בידי, ניתן היה להמשיך במלאכה במרץ. ראשית, עטפתי את מחזיקי העדשה הקדמית והעינית בעור עיזים דק (צבע חום-בורדו כהה).

     

    כשחלקים אלה עטופים בעורות (שהודבקו) ניתן היה לבנות סוף-סוף את הצינור אליו יכנסו החלקים האלה – סביבם – מה שהבטיח את ההתאמה הטובה ביותר.

    רצועות העץ הארוכות – 85 ס"מ, נחתכו תוך שימוש בקונסטרוקציה מיוחדת שאפשרה את החיתות המדוייק שלהן כך שרוחבן יישאר 6 מ"מ לכל אורכן.

    הרצועות הודבקו על טפט-לבד שחור וגולגלו סביב מחזיק העדשה ומחזיק העינית והודקו בגומיות.

     

    היומיים הבאים הוקדשו למילוי החריצים בדבק והתקשותו – כך שהתקבל צינור מושלם בהתאמתו לחלקים הנעים בתוכו וגם חזק במיוחד.

    בעזרת מכשיר ה-Dremel המופלא (ומחוגה) יצרתי את הטבעות שיחזיקו את העדשה הקדמית.

    וגם את מחזיקי עדשת העינית

      לאחר הכנת התושבות קבעתי עם אילן, שאבוא לקחת את העדשות על מנת לקבוע את מקומן בטלסקופ.

    בימים שנותרו עד לפגישה התחלתי לצפות את הטלסקופ בעור:

    ציפו קטעים מצינור הטלסקופ בעור.

    ביום חמישי, ביקרתי אצל אילן, במצפה הכוכבים. עדשות הטלסקופ הופקדו בידי, אתם נסעתי בחזרה לביתי.

    בבוקר יום שישי למחרת, חיברתי את העדשות למחזיקיהן בעזרת נייר -דבק, רק כדי לבדוק האם האופטקה פועלת, מעין Fist Light (לבדיקה בלבד)

    לאחר חיבור העדשות, פתחתי את חרכי התריס והשחלתי (בזהירות) את הטלסקופ דרכם. בדקתי, שאין אף שכנה ממול, שהחליטה דווקא הבוקר להראות לכולם, וכיוונתי את הטלסקופ לכוון האנטנות המרוחקות (כ-300 מטר בקו אווירי לערך)

    בתחילה  התמונה היתה מטושטשת, אולם כששיחקתי עם מחזיק עדשת העיני קדימה או אחורה, הצלחתי למקד  והתמונה הופיע ברורה וחדה מאוד. כמו להסתכל דרך משקפת שדה טובה מאוד. השדה אמנם צר מאוד, אולם התמונה המתקבלת נראית מצויין.

    ועם ההרגשה הטובה הזו, חזרתי לבניית מחזיקי העדשה הקבועים ולסייום הבנייה.

    קיבוע עדשת העינית

    בניית ה-Hood לעדשה הקדמית

    בערב של אותו יום זרח הירח המלא כשהוא גדול יותר מתמיד (לפחות בחמש עשרה השנים האחרונות). עליתי עם התלסקופ אל גג הבית בו אני מתגורר וכיוונתי אותו לירח.  למרות היות הירח מלא, זה הזמן הכי פחות מתאים לתצפית אסטרונומית בכלל ובו בפרט, הצלחתי להבחין בפרטים ברורים על הירח כמו הימות הגדולות ומכתש טיכו. השדה של הטלסקופ כל כך צר עד כי הירח כולו לא נכנס בתוכו. יתר על כן האופטיקה הזו מנחיתה את עוצמת האור בצורה רצינית. כאמור זה היה הירח הגדול ביותר השנים האחרונות ואורו סינוור גם בראייה לא מצויידת. מבעד לטלסקופ צבעו הפך לצהוב כתום. בשלבים מסויימים נראה היה לי כאילו יש שריטות על העדשות, אולם בשיחה מאוחרת יותר עם ד"ר זיק, הובהר לי שאלה עיוותים אופטיים צפויים בסוג זה של עדשות.

     

    מכתש טיכו (במרכז התמונה) קישור לתמונה מתוך האתר הזה

    מאוחר יותר ניסיתי לכוון לנגה וצדק שעמדו לקראת שקיעה. היעדר חצובה מתאימה דרש ממני דקות ארוכות ומורטות עצבים שלא לומר מכאיבות בגב, על מנת להגיע ליציבות הנדרשת לאיתור והחזקת הפלנטות בתמונה. כשהצצתי בנגה, נגלתה גם האברציה הכרומאטית במלוא הדרה בשלל צבעים טכניקולור, והתקשתי להבחין בצורת הסהר של הפלנטה.

    את צדק ראיתי כדיסקה, אולם בשל הזווית בשקיעתו והאובך העירוני, לא הצלחתי להבחין בירחיו, נחכה עוד כשבעה - שמונה חודשים...

    בלילה של אותו יום המשכתי לעבוד על הגימור של מחזיקי העדשות

    עדשת העצמית מצופה עור

    בסיומו של יום, צופו כל חלקי הטלסקופ בעור (אמיתי) בצבעים ובטסטורה שקרובים יחסית למקור.

     

    הטלסקופ המוכן

    בסיום העבודה ימסר הטלסקופ לאילן מנוליס - מנהל מצפה הכוכבים במוזיאון הטכנודע בגבעת אולגה.

    הטלסקופ יחנך בתאריך 24 דצמבר 2008, במסגרת אירועי פתיחת שנת האסטרונומיה הבינלאומית.

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      עדן אוריון
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין