כותבת אליך, אבא - חליל הקסם, מלכת הלילה-

TheMarker Cafelemiraכלוםכותבת אליך, אבא - חליל הקסם, מלכת הלילה-

כלום

סערות-סופות מוחיות

פוסטים אחרונים

ושוב אתה 8/6/16
ושוב אתה 8/6/16
אם - רודיארד קיפלינג - לגזור ולשמור 18/12/15
התאהבתי 5/11/15
האמנם 28/10/15
עיתונות ומה שבינה 5/10/15

ארכיון

2020

2019

2018

2017

2016

2015

2014

2013

2012

2011

2010

2009

2008

כותבת אליך, אבא - חליל הקסם, מלכת הלילה-

לצפייה במסך מלא

כותבת אליך, אבא - חליל הקסם, מלכת הלילה-

‎24

תכנים אישיים

58 תגובות יום רביעי, 17/12/08, 14:52

כותבת אליך, אבא.

היום לפני שלושים שנה, נפרדנו ממך.ועדיין לא קולטים.

אין יום בו אתה לא מלווה אותי. בחיוך בספורטיביות שלך, בשפה העילגת.... מנסה להיזכר באופן דיבורך ולא מצליחה. רק קולך נשמע אלי דרך עורפי. קולך השר, לא המדבר, משום שאינני יכולה לשמוע באיזו שפה אתה מדבר.

עומדת ליד קיברך כל שנה, ושואלת שאלות. שאלות שלא הספקנו לשאול בחייך. וזה לא קל.

חזרתי לפני מספר ימים משבדיה.

שטוקהולם, שלג, שלוש מעלות מינוס. חגגתי את יום ההולדת של בן דודי הנזי (האחיין שלך שהוריו ניספו בדכאו) בן השמונים. כל הזמן דיברנו עליך. הוא סיפר לי עליך דברים שזכר,למרות היותך בוגר ממנו בעשרים שנה. הנזי הראה לי עוד תמונות שלך שהיית תינוק, ואחר כך בוגר.

אין תמונות ילדות.

כאילו לא היית ילד.

ברגעים ההם חשבתי, איך יכולתי לגדול ולהקים משפחה, מבלי לדעת עליך את עברך. פירורים אני אוספת מכל מי שמוכן לספר עליך – וגם אלו כבר לא נימנים אפילו על יד אחת.

אולי לא חשבנו שתעלם לנו דווקא ביום חורף, וההומור שלך ירד איתך לבור. והחן והשרמנטיות (לא סיפרנו לך כמה נשים היו בלוויה שלך,וכמה הן בכו.....!!!) והמוסיקה – כל אלה נעלמו איתך. כל ההצגות שהיית עושה לנו בבוקר לפני צאתך לעבודה.

איך היית אומר לאחי : ראש למעלה ותיזר (תיזהר) בכביש.

ולי היית אומר: ראש למעלה ותיזרי בכבישה.

לא ממש הספקנו להכיר אותך, למרות שחייתי איתך שלושים ושבע שנים, ידענו עליך כל כך מעט. ואת המעט הזה ליקטנו בשדות זרים שהכירו אותך, ברובם משנות הנעורים המוקדמות שלך.

וכך נודע לנו שהיית בן זקונים לזוג הורים עם עוד 6 אחים.

התייתמת מאבא שלך בגיל 10 ומאמא שלך בגיל 12.

(אצלי במטבח תלויה הודעת פטירה של אמך חתומה על ידי חברה קדישא מוינה, בה מצוינים תאריכי אזכרה לחמישים שנים. איזו תעודה יפה...)

את בר המצוה חגגת בצילו של אבל. (שמענו מפי וולטר קולר )שגדל איתך ועם אימו בבית אחותך הבוגרת ממך בחמש עשרה שנים.

מצאנו תעודות המעידות על לימודי כינור. ותעודות נוספות על היותך תלמיד בבית ספר לטכסטיל. (מעשי?)

מי שהיתה אשת אחיך (וגרושתו),קתרינה, סיפרה לי בביקורי בוינה, שלפרנסתך ניגנת בבארים שהיו פתוחים בשעות הלילה בלבד, ובלכתך לביתך באשמורת תיכונה, היית מניח ארוזים בממחטה מטבעות על חלונה, על מנת שתוכל לקנות לילדתה היחידה לחם חמאה וחלב.

כזה היית כבר אז.

הנאצים כלאו אותך באשמת היותך קומוניסט. ישבת חודש ימים בכלא וחלית בסקרלטינה (שנית). הובהלת לבית חולים.

באחד הלילות של חודש אוקטובר 1938, עבר קשר בין החולים היהודים שחסו בבית החולים, שאמר לכל יהודי, שיש באפשרותו לעמוד על רגליו, לברוח לכיוון העיר ברנו בצ'כיה.

למחרת בבוקר לאחר נסיעת לילה בטרמפים, פגשת בבית קפה את אחיך. הוא סיפר שגם הוא ברח בלילה מאותו בית חולים. אח זה שהיה מבוגר ממך בחמש עשרה שנים, היה גרוש וחולה אולקוס. ואתה לקחת על עצמך לשמור עליו.

במרץ 1939 קנית שני מקומות באניה בשם "אגיוס ניקולאוס", אותה רכש יהודי עשירבשם הרמן פלאש (להוריו היה מפעל ליצור בקבוקים), שמטרתה היתה להביא700 יהודים מארצות הונגריה, אוסטריה, צ'כיה, לארץ. (מספר מקומות מאושר על האניה – היה 350 !!!).

האניה הגיעה לחופי חיפה. הבריטים פתחו באש על האניה ואחד הנוסעים נהרג.(קראתי את סיפורה של האניה בחוברת שהוציאה בת לאחד מנוסעי האניה במסגרת עבודה שהיה עליה להגיש באוניברסיטה)שכמעט פרצה שערוריה בפרלמנט הבריטי. אולם הם סרבו לאפשר לעולים לרדת מן האניה.

הפלגתם לכיוון נמל קאה ביוון. היוונים האכילו והישקו אתכם ארבעה חדשים ואתם עבדתם ועזרתם להם ככל שאיפשר מצב בריאותכם.

אתה היית איש התרבות והמוסיקה של האניה. (שנים רבות לאחר שעליתם, אתה אירגנת את פגישות "האחים" לאניה , למעשה עד מותך).

לקראת סוף יולי נפלה החלטה להפליג לארץ. ב-31 ליולי בחסות החשכה ירדתם לסירות שחיכו לכם בלב ים והגעתם לחוף. שם ציפו לכם אנשי הסוכנות וטיהרו אתכם מכינים ומרעין בישין אחרים.

היתה זו עליה בלתי לגאלית.(לימים, התברר שהיתה אניה נוספת בשם זה שהביאה עולם מבולגריה בעליה בלתי לגאלית, סמוך מאוד לתאריך הגעתכם).

אחיך שנשארו בוינה – נשלחו כולם לדכאו – ושם ניספו.

מלווה באח חולה הגעת לתל אביב. שכרת דירה וחיפשת עבודה. קשת האפשרויות היתה מצומצמת והשגת עבודה בלילות, כפסנתרן במקום שנקרא "מרתף ראשון" ברחוב אלנבי, שהיה מנוהל על ידי זוג אוסטרים.שימשת להם כבן.

בימים שהיית מטפל באחיך, היית נוסע עימו להדסה בירושלים ושב לקראת לילה לתל-אביב, משאיר אותו בדירה וממהר לעבודת הלילה שלך.

כשהכרת את אימי, נחשבת לאדם שבידיו כוחות ריפוי ונפלת ברישתה של אמא, שהיתה רווקה מתבגרת ובררה היטב את מחזריה.

נישאתם לאחר עשרה (!!!) ימי הכרות ברבנות בתל-אביב, כשסבא שלי מלמד אותך לחתום את שמך בעברית.

כשנולדתי – כל כך שמחת, וטענת יום יום שצבע שערי, עיני הכחולות והחיוך מחזירים אליך תמונות אחיותיך שניספו.

נהגת להביא הביתה חברים מעיר מולדתך שהיו בארץ חסרי בית, מקצוע, פרנסה וחום. את מנות האוכל הדלות הייתם מחלקים תמיד על מנת שיספיקו לכולם.זכרונות ילדותי קשורים לתמונות בהם ישנים בבית חבריך הנכים, ואתה ואמא מטפלים בהם – עד העלמותם המוחלטת.

גידלת שני ילדים.

חיית ארבעים שנה עם אותה אישה.ואז נעלמת.

השירים ששרת לנו בילדותנו, שירי הילדים, שירי המשחק – עדיין מהדהדים בראשי כשאני מחפשת אותך מאחורי גבי. חולמת שתופיע באחד הימים ותנגן לי, בערב, לפני השינה, שירים של שוברט או של ברהמס, כפי שנהגת.

אולם, אולי אתה עדיין כאן, איתי......עלי רק להפנות ראשי למקום הנכון....

ביום שהורדת אלי קבר עמדו אנשים תוהים. השקט ששרר סביב הבור לא התאים. לא היו שם קולות שירתך ולא היו הבדיחות שנהגת לספר , אפילו על עצמך.(כשלמדת עברית, נהגת לספר שמזג האויר מעוניין חלקית.) האנשים שספדו לך ידעו לספר על הנאמנות שלך לדברים אליהם גוייסת.טובה פירון, זמרת שנות הארבעים, אותה ליוית כששרה את "תכול המטפחת", אמרה ש"היית אחרון הבוהמיינים".

השארת אחריך חלל שלא יתמלא לעולם.

רציתי להשמיע לך את אחד השירים ששרת לנו, אך במקומו בחרתי את שירה של מלכת הלילה מחליל הקסם, מושר בשפת המקור.

הנכדים שהתרבו במשך השנים שומעים עליך סיפורים שאתה כלל לא יודע שאנחנו יודעים אותם.

כאשר מתאפשר לנו אנחנו נפגשים ליד קברך ושוב שואלים את המון השאלות שאיש לעולם לא יגלה לנו.

אנחנו תמיד נספר עליך שהיית איש מופלא. גבוה, שחום עור, בעל עינים כחולות, שיער שחור שהלבין, טוב לב, פסנתרן נפלא, בשלן מצויין, ואדם אוהב.

אוהבת אותך מאוד מאוד ומחפשת את המילים לומר לך כמה אתה חסר לי, אבא.

דרג את התוכן:

תגובות (58)

נא להתחבר כדי להגיב

התחברות או הרשמה

ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.

/null/cdate#

/null/text_64k_1#

RSS

כלום

סערות-סופות מוחיות

פוסטים אחרונים

ארכיון

כותבת אליך, אבא - חליל הקסם, מלכת הלילה-

כותבת אליך, אבא - חליל הקסם, מלכת הלילה-

תגובות (58)

פרופיל

תגיות