גבעות מנצ'וריה ( 2008-1908 ) יובל המאה
וואלס ישן נושן שתמיד ריגש אותי, גם כילדה קטנה כשעדיין לא הכרתי את מילותיו. שנים רבות
לא שמעתי אותו ואז, בסוף שנות התשעים, במעבר תת קרקעי על יד התחנה המרכזית של חיפה
שמעתי אותו שוב. בהתחלה הוא נשמע מרחוק, כמנגינת ילדות נוגה אך מוכרת, מערסלת.
אישה מבוגרת בעלת קול חם ועיניים עצובות ליוותה את עצמה באקורדיון ואני
נשתלתי במקומי ועמדתי כמהופנטט זמן רב, דמעות נושרות מעצמן. אבל נחזור לוידאו
הנהדר.
URGA
נדמה לי שרבים בארץ ראו את הסרט, סרטו של הבמאי הרוסי ניקיטה מיכלקוב. בין סרטיו (שהגיעו למערב) גם "רומן אכזרי", קטע ממנו ראינו כבר אצל צלילי הלב, "הספר מסיביר", וגם "שמש בוגדנית" שזכה אף באוסקר.
URGA , סרטו משנת 1991, היה אמנם מועמד לאוסקר אך לא זכה. באנגלית הסרט
נקרא גם Close to Eden . הסרט מספר על נהג משאית רוסי שהולך לאיבוד בערבה המונגולית ומחולץ על ידי משפחת רועים. הם מדברים שפות שונות אך מבינים זה את זה נהדר.
הסרט עוסק בעצם במפגשים: בין תרבויות, בין תקופות (עבר רחוק, קרוב
והווה), מפגש של אדם עם הטבע ובעיקר מפגש פשוט ובסיסי בין בני אדם פשוטים וכנים. הכול, על הרקע הנהדר של הערבה המונגולית האינסופית. כדרכו, מיכלקוב מתמוגג מן
הטבע, המרחבים, השדות העננים. הוא פייטן הצילום (לצערי, לא מצאתי את שם הצלם)
הנוף אצלו מדבר, נושם ושר, ומרחיב את הנשמה כמו נגינת האקורדיון... עד האופק.
בקטע היפה שלפניכם, הנהג, שנאלץ לחכות לחלקי חילוף לכן נשאר בבית הרועה משוטט עם הילדים בשדה, מכיוון שההורים... עושים בינתיים אהבה. אין פרטיות בערבה, לכן נוהגים המונגולים לתקוע מוט ( URGA במונגולית) ארוך על יד האוהל. זהו האות להתרחק מן ה"יורטה" (האוהל העגול). שימו לב גם לאפניים החדשים באמצע השדה... הסוס המונגולי החדש.
ומדוע הנהג מפשיל את חולצתו? הכל פשוט....כשהיה חייל "צעיר וטיפש" כפי שהוא אומר, הוא התאהב בשיר ולכן....קיעקע את התווים על גבו. אם מעניין אתכם מדוע השיר עצוב וגם כיצד הוא מתקשר לטרומפלדור , אז זה הסיפור: מנצ'וריה נמצאת בדרום מזרח רוסיה, אזור סין קוריאה. השיר נכתב בעקבות מלחמת יפן-רוסיה (1904-5). המלחמה פרצה בעקבות סכסוך בין רוסיה ויפן בצפון מזרח האימפריה הסינית המתפוררת. הפלישה היפנית איימה על הרכבת הטרנסיבירית לכיוון וולדיבוסטוק וחרבין ומוצא הצי הרוסי אל האוקייאנוס השקט (ים יפן-אוחוצק). תחילת המלחמה הייתה מתקפה של הצי הקיסרי היפני על בסיס הצי הרוסי בפורט-ארתור בחצי האי קמצ'טקה. לקמצ'טקה וסחלין
שווה להקדיש בלוג נפרד- עבדתי שם כשנתיים בתקופה הסוכנותית שלי.
היפנים השמידו את הצי, כבשו את סחלין והרחיקו את הרוסים מסין. התבוסה גרמה להלם גדול ברוסיה, די דומה אגב למתקפה על פרל הרבור האמריקנית במלחמת העולם השנייה. הכישלון הצורב והאבידות הרבות היו בין הגורמים לניסיון ההפיכה ב-1905.
השיר נכתב בעקבות המלחמה. אגב, הרוסים החזירו את סחלין לשליטתם רק עם מפלת יפן במלחמת העולם השנייה ועד היום אין בין שתי המדינות הסכם שלום (עקב חילוקי דעות על האיים הקוריליים).
גבעות מנצ'וריה
מילים: Mashistov
לחן: I. Shatrov
השחקן המצוין בסרט המבצע את
השיר: סרגיי גוסטושקין
לילה ירד, האדמה כוסתה בדמדומים
הגבעות החשופות שקעו בחשיכה, במזרח - עננים שחורים.
פה באדמה נחים גיבורינו
רוח שרה להם, כוכבים מלמעלה מביטים
ושוב הכול רוגע ושקט בדומיית הליל.
שנו חיילים, נוחו! שנו בשלווה
וחלמועל בית חם ו עיניים אוהבות.
אנחנו נמשיך לשאת את דגלכם, נזכור אתכם לעד
שנו גיבורים, מולדתכם תשא
זכר גבורתכם לנצח!
ואיך אפשר בלי הקשר היהודי? כולם מכירים את הגיבור יוסף טרומפלדור. כן, הוא היה שם, נלחם ואף איבד את ידו. אחר כך מדלגים לתל חי ו"טוב למות בעד ארצנו". אבל יש עוד מספר פרטים מרתקים על חייו.
יוסף טרומפלדור נולד בקווקז, למד קצת ב"חדר" ואחר כך בבית ספר עירוני ברוסטוב.
היה תלמיד מצטיין. בגיל 14 הפך להיות צמחוני (בהשפעת האידיולוגיה הטולסטויינית). ב-
1902 גוייס לצבא. כטולסטוייני, החזיק בהשקפות אנטי-מיליטריסטיות, אך החליט
להתגייס כדי שלא יפשרו את הימנעותו כפחדנות יהודית. במלחמת יפן טרומפלדור
התפרסם כגיבור המצטיין בקור רוח. עם נסיגת הכוחות הרוסיים לפורט ארתור זכה באות הצטיינות – צלב גיאורגי. אחר כך התנדב ליחידת קומנדו, בה נתקל באנטישמיות ולכן החליט להוכיח שוב ושוב את אומץ ליבו. באוגוסט 1904 ריסק פגז את ידו השמאלית והרופאים
קטעו אותה מעל המרפק למרות פציעתו חזר לחזית, ובקשתו זו לחזור לחזית זכתה להוקרה מיוחדת. הוא העולה לדרגת רב סמל וזכה באות הצטיינותנוסף - צלב גיאורגי הקדוש מדרגה-3 במסדר חגיגי שערך הרגימנט לכבודו. הוא מונה למפקד המחלקה השלישית וזכה להערצתם
של חייליו. בינואר 2004 נכנעה פורט ארתור וטרומפלדור נלקח למחנה שבויים ביפן.
השבויים הרוסיים ביפן זכו לתנאים טובים למדי. הם חולקו למחנות על פי השתייכותם
הדתית, כאשר מספר היהודים שנפלו בשבי היה 1,739 מתוך כ־70,000 שבויים רוסים. הפגישה עם היהודים השבויים עוררה אצל טרומפלדור רגשות יהודיים חזקים. הוא ייסד במחנה השבויים קופת הלוואות,בתי מלאכה, בתי ספר, ספריה, תיאטרון , להקת תיאטרון, ואף עסק בארגון צורכי דת כאשר
פנה ליפנים בבקשה לסייע באפיית מצות. עסק בהשגת תורה וטליתות ואף כתב כרטיסי ברכה לראש השנה.
עם שחרורו ב- 1906 היה טרומפלדור ליהודי הראשון בצבא הרוסי שזכה לדרגת קצונה מבלי להמיר את דתו בשביל זה. הוא קיבל את דרגתו ביחד עם אותות הצטיינות רבים, מידי הצאר הרוסי עצמו, בנוכחות הצארינה. הצארינה ענדה לו את המדליות באופן אישי ונתנה לו מתנה - יד תותבת. בנוסף, הציעו לו להירשם לאקדמיה הצבאית ולהמשיך בקריירה צבאית, אולם טרומפלדור היה כבר רחוק מענייני הצבא הרוסי והחל מיד להתכונן במרץ ליעוד שבחר לעצמו - יישוב ארץ ישראל.
בנובמבר 2006 נתפרסמה בעיתון מעריב ידיעה כי בעיר טקאישי ביפן, בה שכן מחנה השבויים שטרומפלדור הוחזק בו כשבוי לפני 100 שנים, עומדים להקים תערוכה לזכרו של יוסף טרומפלדור. מתברר כי האופן המכובד בו יצג טרומפלדור את השבויים היהודים כלפי שלטונות המחנה ודמותו הכריזמטית של הלוחם בעל הזרוע האחת, מעוררים הערכה והערצה ביפן עד היום.
בקומת הקרקע של עירית טאקאישי הוקמה תערוכה המציגה את סיפורו של מחנה השבויים, ואגף בתערוכה הוקדש לזכרו של טרומפלדור, כולל תמונות, תיאור פעילותו היהודית והציונית של טרומפלדור במחנה וסיפור חייו ברוסיה ובארץ ישראל.
אחרי שקראתי שוב את תולדות חייו של יוסף טרומפלדור חשבתי פתאום באיזו
ציניות (פוסט-ציונית) אנו חוטאים למורשתו בשנים האחרונות. אמר או לא אמר "טוב למות בעד ארצנו". אין לי ספק שהוא היה אומר את המשפט הזה. אם לא הוא אז מי. אדם מיוחד,
אמיץ, בעל עקרונות ונאמן לדרכו כל חייו. אדם שנלחם בדבקות וגבורה עילאית על אדמת נכר, והיה קרוב אל המוות פעמים רבות, ודאי שמח למות דווקא על הגנת אדמתו. לרבים היום, קשה מאוד להבין זאת.
מקדישה את השיר ליוסף טרומפלדור ז"ל , שבודאי שר אותו לזכר חבריו לנשק.
|