ג'ואי קפלן עושה אמנות כי הוא לא יכול אחרת.

האמנות כופה עצמה עליו והוא נכנע לה. 

ג'ואי קפלן לא למד אומנות, אולם בעשייתו האינטואיטיבית הוא בכל זאת מתכתב עם ההיסטוריה של האמנות. איך זה יתכן ?, פשוט כנראה כמו שג'ואי מראה בפסיפס התמונות הגדול שבו הוא משלב תמונות משפחתיות יחד עם נשיאים, כוכבי קולנוע, שועי עולם, וסתם תמונות שהתאימו בפורמט, כי ג'ואי רוצה לומר שאדם הוא אדם הוא אדם, אין הבדל, "לכולם יש אף ועיניים" הוא אומר לי, ואני מוסיפה, המוכשרים שבהם מביעים את עצמם באמצעות האמנות, כך שאם יש לך את זה (ולג'ואי אין ספק שיש את זה) יכול להיות שבסופו של דבר הרעיונות אומנותיים יתלכדו, ואם מרסל דושאן לקח את התמונה של המונה ליזה והוסיף לה שפם וזקנקן בשביל לטלטל ולגרום לאנשים לחשוב מחדש על אומנות, כך ג'ואי לקח את עיתון הSaturday Evening Post    The מ-74, ובמקום הראשים של רונאלד וננסי רייגן הוא גוזר ומדביק את הראשים של ג'ואי וסנדרה קפלן, כי אדם הוא אדם וזוגיות היא זוגיות. 

למי שנולד, גדל ובגר בדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד, הגילוי שכל האנשים שווים, הוא מאד משמעותי ומכונן, הגדילה במקום בו ההפרדה מוחלטת בין לבנים, שחורים וצבעוניים, מחייבת בהכרח את האדם הנאור לתהליך ארוך של חינוך עצמי מחדש והתעסקות במה שלאחר נראה טריוויאלי."רק על עצמי לספר ידעתי" כתבה רחל, וג'ואי במסורת של אמנים גדולים וידועים לפניו עוסק במה שמטריד ונובע מתוכו, וזה מבלי לומר דבר על שפע הערומות שויתרנו עליו בגלל האופי הציבורי של המבואה.

בצבעוניות הדרום אפריקאית בציוריו יש הגבלה לצבעי הדגל שהונף ב1994 לאחר חיסול האפרטהייד. אדום, כחול, ירוק, שחור, צהוב (ואצל ג'ואי יש תמיד גם ורוד). מסכה אפריקאית, אישה שחורה שנראית נאווה ואצילית, והציור האחרון בסגנון כל כך שונה שמפגיש את ילדי כל העולם.

"זה בשביל הילדים" אומר ג'ואי על שני פסלי הרדי מד ((Ready made שהוכנו מקופסאות ישנות לאכסון (אותיות דפוס, אולי). יותר נוח לו לראות בפסלים רבי הרושם, רווי הדימויים והמעניינים האלה, יצירות שיצר בכדי לעורר את עניין הילדים (נכדים), פחות נעים לג'ואי להודות שהוא נהנה להתחבר לילד שבו. שימוש בחפצים משומשים, הוצאתם מהקשרם ויציקת תוכן אחר למהותם אפשרית רק על ידי מי שיש בו את היכולת לראות בעצמים משהו אחר מלבד הדבר לו הם נועדו, מישהו בעל תפיסה אומנותית שבמקרה הזה מתחבר גם עם ההיסטוריה של האמנות לאמנות הפופ. כוונת המשורר (האמן) לא תמיד ברורה עד הסוף אולם עושר היצירה מאפשר לצופה ליצוק לתוך הקיים כוונות ותכנים משלו, והאם אין זו המטרה הנעלה של האמנות ? 

שושי נורמן   

התערוכה של ג'ואי קפלן תתקיים במבואת המועצה במשגב עד אמצע ינואר.