0
קורות בטון תומכות במבנה החלל נושם מיתריו בצהוב ולבן דלי זמן הדמויות נעות מעצמן.
קסם התבנית בעיניי הנצח לוהט בלבי פעימות חרישיות שיירי הרחובות נשטפים אל הים האבק אוגד בהם את צורותיו השלוות.
הגשם מרשת באד האשליה השתקפויות על פני להבות השמים מסך הכוכבים רושף בשקט מקטעי חלומות סתורי שם.
נוצות של עננים סורגות באדוות הנפש דונג מזהיב למגע האור הלבן הזה זוהר למרחוק. |