0

מצפן

0 תגובות   יום חמישי, 18/12/08, 09:06

פלדה‮ ‬אפורה‮ ‬ממסמרת‮ ‬ברגש

מכאניקה‮ ‬כסופה‮ ‬של‮ ‬אהבה

הקשיבי‮ ‬לנוצות‮ ‬הפחד

קמלות‮ ‬למגע‮ ‬האדמה‮.‬

 

שלל‮ ‬הרוח‮ ‬ברקמת‮ ‬הנפש

מתכנס‮ ‬לחדרי‮ ‬אוצרות‮ ‬נעולים

הסוד‮ ‬הזה‮ ‬מוגן‮ ‬בחומה

לאיש‮ ‬אסור‮ ‬לגעת‮.‬

 

המוסר‮ ‬לוחש‮ ‬לגדר‮ ‬העיוות

צורות‮ ‬חרוכות‮ ‬של‮ ‬דעת

אני‮ ‬נושם‮ ‬את‮ ‬מי‮ ‬הנהר

לאורך‮ ‬שעות‮ ‬הרעד‮.‬

 

רצפות‮ ‬שחוקות‮ ‬נעליים

מכבידות‮ ‬על‮ ‬יצר‮ ‬הכאב‮ ‬הדחוק

אני‮ ‬פושט‮ ‬את‮ ‬הרגליים

אל‮ ‬עפר‮ ‬הארץ‮ ‬השכוחה‮.‬

דרג את התוכן: