0
ציורי הטבע הקפוא על זגוגיות החלון הרחב השתקפויות חללי הדעת מנתבות את האור למקום חדש.
רתמות כלבים אדומות על פרווה שחורה של לילה אחזתי בעיניי את אור הכוכבים השמש זרחה בצל השפתיים.
הדמות עטורה בצבעי הרהב מקפאי הליכתה נושבים בנהר לוחות קרח כבדים לחישה לבי מפאר חומותיו באהבה.
צל מרשת את רצפות ההכרה אני שוחה בזרם הגדול המים רבים למגע העור נפשי נמסה לאדוות של הבנה. |