
'מלחמת התרבות' שניטשה כאן לאחרונה בעקבות שידורי תחרות 'האח הגדול', הזכירה לי את סצינות הפתיחה ב'גבירתי הנאווה', המחזה (ברנארד שואו, למי שלא זכר), והמחזמר. פרופ' היגינס, חוקר הלשון והתרבות, נקלע בגשם שוטף לחסוֹת תחת קורת גגון אחד עם אליזה דוליטל, נערה צעירה ויפה, ואמה. על הרפליקות הקצרות, המנוסחות היטב והמנומסות שלו, היא מגיבה ב'וָואוווּ' מתפעל. להזכירכם, שצלילים חסרי פשר מפי בחורות צעירות נשמעו תמיד. וברמה זאת, ההפסד הזמני של משפ' בובליל היה בקְרב, לא במלחמה... |
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כשמדובר בתוכניות ריאליטי, אנחנו נתקפים בושה (ככה קיבלתי את הרושם) כאשר נושאים חשובים עולים, כדוגמת סגנון דיבור, מוצא וכן הלאה.
השוואה נחמדה ל"גבירתי הנאווה".
יא ווילי!
אהוד, היזהר בנבואותיך! הב לעינב מורה טוב לדיקציה, דוגמת זה שהיה לאליזה, מורה למנהגי שולחן, מלבישה ו... אתה עוד עלול ליפול לרגליה יחד עם כל השאר.
יתרון 'הפרידמנים' הוא בכך שהם ינקו את כל הללו עם חלב אמם.
כמו שפרה, למשל, שלא רק שתלעס בפה סגור, אלא לא תקלל בנוכחות המצלמה.
כי כך חינכו אותה.
אכן ואפילו לי שפרנסתי ממילים, כבר יצא להגיב ב"וואוו" או ב"ברררר".... קורה.
אהא.
ממש פתאט.
אוי, איזה גאונה. קישוראסוציאטיבי מעולה.
אבל, במחשבה שניה, תראי מה יצא מלייזה דוליטל בסוף, ותראי מה יכול לצאת מהבובלילים.
תפוח אדמה רקוב, בקושי.
את רומזת לכך שעילגות הביטוי מצויה גם באוכלוסיות אחרות.
אכן.
'מורנינג', קודם כל תודה.
באשר לדבריך, לא שותפה לפסימיות.
נראה לי שהמלחמה רחוקה מסיום.
אבל ברור לי גם שאני במיעוט.
"הפרידמנים" זה איך שאנשים רוצים לראות את עצמם מכאן הוא מקור ההזדהות והבחירה "בהם" לצערי אנחנו יותר בובליל ויותר קריקטורה מזה אפילו.
וכמו שאמרת, זהו נצחון בקרב שמומן מכיסם של מי שמבין "בבובליליות" במלחמה הפסדנו כולנו מזמן.
ג'ימלג יקר, כייף שאתה מבקר.
אין מלים (מה אומַר?)
להזכיר לי, שגם אנשים מתורבתים ואינטליגנטיים נדרשים לפעמים לצלילים האלה, אה?
ותודה.
דרכי הביטוי הדלות של אלייזה ושכמותה הופכות לעושר תרבותי אל מול דלות המוסר של בובליל ודומיו.
זה הופך את העובדה שהם אלו שמנצחים במלחמות לנוראי עד כדי בלתי נסבל.
וואי וואי וואי
(כמה שאת צודקת)
;-)