כותרות TheMarker >
    ';

    הטרפמיסט בגלקסיה

    זה הבלוג שלי.

    אז כן ללמוד MBA?

    8 תגובות   יום שישי , 13/7/07, 13:16

    כולם רצים ללמוד MBA, אבל הנה התפרסם עוד מחקר שאומר שרמת לימודי ה-MBA בארץ היא לא משהו. אני לא מכיר את תכניות ה-MBA בכל הארץ, אבל יש לי כמה תובנות לגבי כדאיות הלימודים בכלל והקורה באוניברסיטת תל אביב בפרט (על סמך מה שלמדתי בשנת הלימודים הראשונה).

     

    The cartoon is courtesy of Ted Goff's Great Newsletter Cartoons.

    הקריקטורה באדיבות טד גוף. בקרו באתר כדי לראות עוד קריקטורות משרדיות.

     

    אתחיל עם מה שידעתי וקראתי שוב בטור של סמי פרץ - תכניות ה-MBA לא יהפכו מישהו למנהל. כלומר, אפשר לקבל עבודה כמנהל שיווק, מנהל כ"א, מנהל IT וכד', אבל אלה לא ממש תפקידי ניהול, במובן זה שבתפקידים אלה, הם כמעט ולא מנהלים אנשים. מי שרוצה להתקדם בהיררכיה הניהולית ה"רגילה" של ניהול אנשים (לפחות במגזר הפרטי), בדרך כלל ייבחן על סמך עבודתו והערכת הממונים (או המראיינים) ליכולותיו לנהל אנשים ופרויקטים. עדיין לא שמעתי על מישהו (לפחות בתפקידי ניהול זוטרים, לבכירים נגיע עוד מעט) שלא קודם כי לא היה לו MBA. לדעתי יהיה קשה ללמד אותם כלים ניהוליים בסיסיים, ובחלק גדול מהמקרים אותם כלים הם כישורים שנרכשים עם הזמן.

     

    אז למה בכל זאת כדאי למי שרוצה להיות מנהל ללמוד MBA? לדעתי התשובה היא ש-MBA כן מעניק סט של כלים שמאפשר לבחון כל מצב עסקי וניהולי בצורה טובה יותר. הוא מלמד מושגים ופרמטרים שעל פי הם אפשר להשוות מצבים/חברות/אנשים.

     

    אני קורא את הטוקבקים לכתבה של תמרה טראובמן ורואה שחלק מהמגיבים מפגינים קצת זלזול בתואר. לצד הביקורת של משובטי ה-MBA, יש שאומרים כי הם מעדיפים את "חוכמת החיים" על פני חוכמת הלימוד. אין חולק על כך שאותה חוכמת חיים היא מצרך יקר, אבל חוכמת חיים אמיתית באה בדרך כלל עם נסיון חיים. ומה לעשות שדווקא האנשים עם החוכמה והנסיון לפעמים מוצאים את עצמם בבית, חסרי עבודה. אז מי שמחפש את חוכמת החיים, כנראה מתכוון במקרה הטוב לאותן מילים גבוהות, ריקות מתוכן על יצירתיות, חשיבה מחוץ לקופסא ובמקרה הפחות טוב לקומבינות דרך חברים ומקורבים, מכרזים תפורים, רמאות יצירתית או משהו דומה. בסופו של דבר, איש חכם ונבון ימצא בלימודי ה-MBA (כאשר אלה נעשים בשלב הנכון בחיים ובקריירה) ידע וכלים שיעשירו גם אותו ולא יזיקו.

     

    נקודה חשובה היא גם מתי הולכים ללמוד MBA? באיזה גיל? עם איזה נסיון? לדעתי זה יש פספוס מסוים ללכת ללמוד MBA ללא ניסיון ניהולי כלשהו. אבל מה לעשות, חלק גדול מהסטודנטים באים ללא רקע כזה, מתוך תקווה שדווקא ה-MBA יביא להם את התפקיד הניהולי. לכן לדעתי התוכניות המעניינות יותר הן תוכניות ה-Executive, שבהן יש דרישה להמלצה ומימון מטעם מקום העבודה ולשם באים המנהלים ה"אמיתיים". קשה לי לדעת האם יש בשלב הזה ערך ללימודים או שבסך הכל מדובר ב-networking יקר. אשמח עם מישהו ירחיב בתגובה לפוסט.

     

    והנה מה שלמדתי בשנה האחרונה מהלימודים שלי באוניברסיטת תל אביב. ראשית, אני חושב שיש בפקולטה מגוון טוב ורחב של קורסים (לפחות ע"פ הסילבוס) שיספקו את אותם כלים. סגל המרצים שהיה לי עד עכשיו גם הוא נראה רציני וברוב הקורסים גם בעל יכולות הוראה טובות. רמת הקושי וההעמקה משתנה מאוד בין הקורסים והמרצים השונים. לגבי המתרגלים אני יכול לומר שרובם מנסים ללמד, אבל לחלקם זה לא ממש הולך טוב. לפעמים המתרגלים גם לא מכירים בצורה טובה את חומר הקורס הנלמד וחלק גדול מהם לא לומדים/למדו לתארים מתקדמים בניהול.

     

    הבעיה הכי גדולה לדעתי היא חוסר ההתאמה או חיבור בין המקצועות השונים. איך מתקשר קורס בהתנהגות ארגונית לקורס בשיווק? האם זה משנה באיזה סדר לומדים אותם? איך מתקשר הקורס ביסודות האסטרטגיה לסטטיסטיקה או להכרת הדוחות הכספיים? (ובדיעבד מסתבר שיש קשר). בשנת הלימודים הבאה צפויים שינויים בתכנית הלימודים - קורסים יורחבו ורבים יותר יהפכו לקורסי חובה. נחכה ונראה איך זה ישפיע...

     

    והנה תוספת מאוחרת:

    הרבה מאוד אנשים, יוצאי צבא חושבים שהרקע והנסיון שלהם בצבא הוא תחליף לכל ידע ונסיון מעשיים. היום כל מש"ק שהיה אחראי על גנרטור כבר יכול לכתוב בקורות חיים שיש לו נסיון פיקודי. אבל נעזוב אותם בצד, כי להם אי אפשר לעזור. עם זאת, לדעתי גם אלה שבאמת פיקדו על אנשים, לחלקם הגדול אין שמץ של הבנה בניהול.

     

    יש כמה אלמנטים חשובים בעבודה של מנהל (זוטר) - הבנה מקצועית סבירה בעבודת הכפופים לו, יכולת תכנון וחשיבה קדימה, יכולת הבנה של המרחב הכללי שבו הוא פועל והתהליכים המתרחשים בו, ואותה יכולת ניהולית מדוברת שהיא בעצם בבסיסה היכולת לנהל יחסי אנוש טובים - לגרום לאנשים לעשות את מה שאתה רוצה שהם יעשו.

     

    אחד הנושאים שלמדתי בקורס "התנהגות ארגונית" הוא נושא מקורות הכוח והסמכות. בעוד שהספרים מבחינים בין כוח מתוקף התפקיד, כוח הנובע מיכולות התגמול, כוח הנובע ממומחיות, כוח על בסיס מעמד חברתי ("מלכת הכיתה"), וכוח כפייתי, הצבא כארגון מתבסס בעיקרו על כוח מתוקף התפקיד וכוח כפייתי, וזה כמובן מוחדר היטב בכל יוצאי הקק"צים.

    על מנת לצאת לקורס קצינים צריכים המפקדים להמליץ על מועמדים מצד אחד, ומצד שני יש מבחנים בסיסיים שיותר נועדו לגלות פסיכופתים מאשר לבחון יכולות ניהוליות או פיקודיות. הסינון הוא לכן סביר אבל לא מדהים. במהלך הקורס (שאני בעצמי לא השתתפתי בו) לומדים בעיקר נושאים צבאיים ומעט מאוד נושאים של ניהול אנשים.

     

    אבל, מבחינת הצבא אין בכך שום בעיה. הרי למה להזדקק ליחסי אנוש כאשר אפשר להוציא פקודה? להכריח מישהו להישאר שבת? ומצד שני, מה יעשה אותו מפקד כאשר יצטרך לשלוח את חייליו לקרב? יבקש מהם יפה? שם הוא יצטרך לפקד, לא לנהל. ואיך אפשר לתמצת את ההבדל בין ניהול ופיקוד? שהמנוהל יכול לסרב או אף להתפטר, ואילו על החייל הפקוד מוטלת החובה החוקית למלא את דבר מפקדו (כמובן עד כדי חריגים).

     

    כתוצאה מאותו חוסר בהכשרה ניהולית, חלק מהמפקדים בצה"ל מגיעים לתפקידיהם כאשר הם לא עברו כמעט שום הכשרה ניהולית בסיסית (לגבי חלק מהקצינים שיצא לי לפגוש אני יכול לומר בוודאות שאסור היה לתת להם לנהל לול תרנגולות). אבל בתפקידם הם מרגישים שהם עושים חיל - הם באמת מצליחים לגרום לאנשים לעשות את מה שהם אומרים להם. כאשר אנשים אלה יוצאים החוצה מן הצבא, הם משוכנעים בכוחם, מצויידים לפעמים גם בשחצנות ויהירות (המאפיינת חילות מסויימים, וראו את הרמטכ"ל הקודם כדוגמא) ומוכנים לכבוש את העולם. אז למה להם MBA? MBA זה לחננות שאוהבים סטטיסטיקה ומימון. אבל מה לעשות, לפעמים מעסיקיהם הפונטציאליים, שאולי גם הם חיים באותה אשלייה צבאית גם קונים את אותו סל כשרונות חסר.

     

    But what if this is as good as it gets...

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/8/07 14:24:

      הי גדעון,

      לדעתי הקורס בהתנהגות ארגונית הוא מהחשובים והמעניינים יותר שלקחתי עד עכשיו. מכיוון שגם לא עבדתי בחלק מהסמסטר, הייתי יכול גם לקרוא קצת מהספרים. לא מצאתי אגב את הקורס הנוסף שאתה מדבר עליו (אתה זוכר אולי מה שמו?), כנראה שהמרצה הזה לא מלמד השנה.

       

      לעצם הניתוק בין חלקי הארגון - כמעט בכל ארגון המנהלים, מדרג מסויים, מתנתקים מהשטח, ולכן לא מודעים להשפעות של החלטותיהם. ביחידה שלי בצבא למשל, זה קרה בדרג מנהלים מאוד נמוך ובכלל מושג ה"ניהול" היה מושג זר. בנוסף המערכת הצבאית (מב"ס וכד') היו לחלוטין מנותקים מהמערכת המקצועית (פיתוח התוכנה), מה שיצר המון בלגן, בעיקר בפיתוח. אני מקווה להרחיב על זה בחלק הבא של "נס המו"פ הצבאי" בקהילת מו"פ (והנה לינק לחלק א')

       

      גנאדי

        25/8/07 13:54:

      גנאדי,

      ראשית אני חייב להתחיל מהסיפוק הרב שאני חש כאשר אני קורא את הפוסט שלך ורואה שקורס אשר אתה מצטט הוא התנהגות ארגוניתבתור יועץ ארגוני זה משמח אותי מאד.

      ועכשיו לעניינינו – חוסר החיבור בין הקורסים בלימודי MBA משקף במידה רבה גם מה שקורה בארגונים רבים ובעיקר גדולים. התחומים המקצועיים השונים מתנהלים באופן יחסית עצמאי כאשר מלחמות הגנרלים בארגון רק מחדדות את הקוטביות. המנכ"ל לרוב הוא היחיד אשר רואה את התמונה המלאה אך הוא עסוק מידי עם הדוחות של הרבעון הקרוב כדי לחבר את הקצוות השונים בארגון. לפעמים המנכ"ל עצמו לא מבין עד הסוף כיצד שינוי קטן במוצר או שרות מסוים שהחברה מספקת ישפיע על שאר הארגון.

      לדוגמא (סיפור אמיתי) – הטבה חדשה ללקוח בנק אשר לוקח משכנתא מחייבת את יועץ המשכנתאות למלא טופס חדש אשר בלעדיו לא ניתן לאשר את המשכנתא. במידה והטופס לא הגיע לסניף או שהפקיד לא קיבל הכשרה או הידע הנדרשים (במקרה המקורי הידע הנדרש לא הגיע לפקידים בצורה בה ניתן היה להבין מה הם נדרשים לעשות) כיצד למלא את הטופס נוצר מצב שעשרות תיקי משכנתא לא זוכים לאישור ונתקעים במטה הבנק. מיותר לציין שעשרות לקוחות זועמים פוקדים את הסניפים, יוצר עומס נוסף על הפקידים ולוקח שבועות להחזיר את הגלגל לקדמותו שלא לדבר על עשרות לקוחות שלקחו משכנתא מבנק אחר. וכך משק כנפי הפרפר במקום אחד בארגון יוצר סערה במקום אחר באותו ארגון.

      כל זה מוביל לתכונה המשמעותית הראשונה של מנהל – להיות בעל ראיה מערכתית אמיתית. זה רלוונטי לכל מנהל זוטר שצריך לתרגל זאת בתחילת דרכו ולצמוח עם ראיה זו לתפקידי ניהול בכירים יותר. לצערי בתל אביב קיים רק קורס אחד בנושא של איתמר רוגובסקי – מומלץ בחום אם הנושא מדבר אליך. במכללה למנהל יש קורסים מצוינים בנושא במידה וזה רלוונטיתוכנה נוספת שלטעמי קריטית למנהל, שכבר נגעתם בה בדיון, היא סוגיית האנשים. בסופו של יום, כל אדם אשר מנהל לפחות אדם אחד שלא לדבר על אנשים רבים יותר או קבוצות של אנשים, חייב להבין דבר או שניים על בני אנוש. כמובן שגם כאן קיימות מספר גישות מקצועיות לנושא כאשר הניסיון ביחד עם הכשרה מתאימה יכולים להוליד תוצאות יפות.

      אסיים כאן את הכתיבה ונפרד לאור העובדה שהזאטוטים שלי תכף מתעוררים

        18/7/07 17:04:

      הי ניצה,

      כשמגיעים לתואר שני כדאי להיות סגור על הכיוון המקצועי. לדעתי, לעומת לימודי המשך באותו תחום שמצרים את ההתמחות, דווקא ה-MBA מאפשר לימודי "רוחב" מבלי לאבד את הכיוון הזה.

      אתה מעלה סוגייה כוללת בענין תואר אוניברסיטאי והתנהלות בחיים. על תואר רשון אין מה לדון, הוא חשוב ונחשב כמעט כמו סיום בי"ס יסודי בעיני רוב המעסיקים. באשר לתואר שני, המלצות ששמעתי מתייחסות ללימודי המשך אלה רק אחרי התמקצעות בתחום שבו אתה מעוניין לעסוק כקריירה.

      אגב, אנשי צבא רבים, כלל אינם יודעים להתנהל בחיים האמיתיים בגלל הארגון ממנו באו אל העולם האמיתי, אבל זו כבר בעיה אחרת שאינה קשורה במדדים של השכלה נרכשת.  

        15/7/07 00:26:

      liquid,

      העברתי את מה שכתבתי בתגובה לפוסט עצמו.

        13/7/07 14:32:

      פוסט מצויין! אני חושב שיש מספר הבדלים בין ישראל לחו"ל בתחום לימודי ה-MBA. אומנם לא עשיתי MBA, ואני לא גר בישראל כמה שנים, כך יכול להיות שאני קצת לא מעודכן...


      קודם כל, בהרבה (אם לא רוב) תוכניות ה-MBA האמריקאיות, מינימום של שנתיים נסיון עבודה נדרש כדי להתקבל. זה עושה הבדל גדול בידע ובהבנה של התלמידים. בישראל אין את הדרישה הזו, ולכן אפשר לסיים תואר ראשון ושני בניהול מבלי לעבוד יום אחד. ולכן לא מתייחסים להרבה בוגרים כאל מנהלים פוטנציאלים.

       

      דבר שני, בישראל מתייחסים לקצינים משוחררים כאל מנהלים בפוטנציה. ולכן לבוגרי תארי הניהול יש מתחרים רציניים מאוד - מה שמקשה על מציאת עבודה ניהולית לאחר סיום התואר.

       

      אגב, אני מסכים מאוד עם הפסקה האחרונה שלך. אני למדתי כלכלה באוניברסיטה העברית (לתואר ראשון), והדבר שהכי הפריע לי זה שאומנם לימדו המון מקצועות חשובים, אבל באף שלב לא חיברו אותם בשבילנו. אני משער שהניחו שאנחנו מסוגלים לעשות את זה בעצמנו, מה שלא תמיד היה כל כך קל.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      גנאדי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין