ההתמודדות והיכולת שלנו להגיב לכל הפעולות שנעשות בעולם סבבינו ובהם:א - ההבנה מה

מתרחש בתוכינו מתוך ידיע כי פועלים בנו כוחות שונים , ב-הצורך לצור נקודה עמוקה יותר 

בתוכינו , ג-הצורך לפעול מתוך רגיעה ומנוחה  , ד-הצורך ליצור מסלול צמיחה אמיתי שיתן

לנו היכולת להגיע לתוצאות הלכה למעשה של שינוי בדרך הפעולה בחינת התגובה וההתמודות

שלנו .

והנה בחלק הזה אנסה לתת מבט כללי על היסוד הראשון והעיקרי של היכולת שלנו להתמודד

ולהגיב מול כל הצרכים הנצרכים בחינת התמודדות ותגובה מצדינו והוא חלוקת הנפש:

ובזה נבאר את עניין  חלקי הנפש ע"פ הנלמד בספר התניא אשר בא ללמד אותנו כי באדם

פועלת נפש המתחלקת לשתי חלקים עיקרים שהם הנפש הבהמית (הטבעית) והנפש האלוקית

כאשר נרמז לנו שקיים עוד חלק המקשר בין שתי חלקי הנפש הנ"ל והיא הנפש השכלנית אשר

יוצרת חיבור בין שתי חלקי הנפש המוזכרים להנ"ל .

הנפש הבהמית מתחלקת לשתי חלקים המרכיבים אותה כאשר החלק הראשון הוא החלק הנעשה

ממילא שהוא החלק הטבעי הנובע מתוך הצרכים הבסיסים של הגוף אשר נצרכים לקיומינו

והחלק השני הקשור לחלק הראשון והוא התוצאות המשפיעות עלינו בחיי היום יום הגורמות

לנו להתנהל כבהמה מדברת ועד"מ פרה הנמצאת בשדה ואוכלת עשב מקיימת את הרצון הבהמתי

טבעי שלה לצורכי קייומה בעולם ואין דבר הנחשב בעייניה כדבר בעל חשיבות יתרה מעצם

מציאת המזון ואכילתו והנה כאשר מגיע החלבן לקחת אותה לחליבה הפרה מפסיקה את האכילה

שלה והולכת בשמחה עם החלבן להיחלב וזאת לא בגלל שהיא מודעת לחשיבות החלב שהיא

מפיקה אלא מתוך ידיעה של הנפש הבהמית שלה כי אי חליבתה תיצור לה בעיה היכולה לפגוע

בקיום שלה ובהמשך אכילת העשב בשדה וכידוע לנו שאחד הדברים הנעשים גם מצד הפרה

בסוף החליבה היא הבעיטה בדלי כי הרי היא באה על סיפוק האינטרס שלה והוא הוצאת החלב

ממנה למרות שדבר זה לא תמיד קורה בפועל, משל זה יכול ללמד אותנו על דרך הפעולה של הנפש

הבהמית שלנו כאשר גם אנחנו פועלים בעשית דברים בעולם מתוך הצורך והרצון לקיים את

עצמינו בעולם כאשר אנחנו לא באמת מבינים למה אנחנו קיימים , אלא קיימת הידיעה כי

אני קיים ועלי יש החובה לקיים את עצמי , ובכל זאת מכיוון שגם בנפש הבהמית יש קיום

אלוקי שמקיים אותה בחינת החיות , קיימים מצד הנפש הבהמית גילויי סימנים של מסירות נפש רחמנות

וביישנות אשר גורמים לה להבדיל מהפרה לעשות גם דברים נוספיף הניראים כפעולות של

הנפש האלוקית אך כל הפעולות שנעשות מצד הנפש הבהמית מקורם מצד גילוי קטן של הנפש

האלוקית ועצם העשיה והפעולה לא ממש מהות הנפש הבהמית אלא גילוי קטן מאוד של הנפש

האלוקית המוסתר ומכוסה ע"י הנפש הבהמית והגילוי המתאפשר נעשה מתוך אינטרס אישי

שלה להשקטת צד הנפש האלוקית וכך אנחנו יכולים לראות עד"מ אדם נותן צדקה

מתוך מידה של רחמנות אבל הוא לא באמת מבין מאיפה מגיע אותו הרגש של רחמנות כלפי

מקבל הצדקה ויש לו הרצון להשקיט את אותו גילוי של רחמנות והדבר נעשה ע"י נתינת הצדקה

בפועל ,וגילוי הנפש הבהמית במצב הנ"ל היא אותו קול הנשמע בתוכינו שאומר לנו

א-ל תיתן שילך לעבוד וכו' כך שלסיכום עניין הנפש הבהמית שלנו היא הנפש הרואה לנגדה

רק את הצורך שלי להתקיים ועושה הכל כדי לקיים את צרכיה בלבד כאשר הביטוי שלה

מצד החלק הנפשי הנוסף שלה מתקיים באדם בצורה בה אני מאמין בעצמי ובכוחות

הטבעים שלי והנחת הבסיס שלי אומרת כי אני צריך לדאוג לרווחתי ולמקומי הראוי בחברה

ולזכות בהכרה מתאימה מסביבתי כאשר כל המוזכר כאן נוגע בנגיעה של אינטרס ואגואיזים

סמוי או ניגלה שהוא שורש הראשון לכל מעשי האדם הנאמר גם במשפט " כוחי ועוצם ידי

עשה לי את החיל הזה " , כל הגילויים הנ"ל בעצם מביאים אותנו למצב בו אנחנו מתחילים

להבין את מעות הנפש הבהמית וצרכיה ונראה כי הנפש הבהמית מתחילה להצתייר כאויב

שלנו המפריע לקיום תקיין שלנו בעולם הגורם לנו מכשולים ביכולת שלנו להתמודד מול

המציאות והפעולות הנעשות בעולם , אך לא כך הדבר וזאת מיכבן שהנפש הבהמית היא

חלק מצורך קיומי שלנו בעולם ועיקר העבודה שלנו כבני אדם היא להפוך את הנפש הבהמית

השולטת ולרתום אותה ככלי עזר של הנפש האלוקית אשר היא מקור הדרך לפעול בצורה

נכונה בעולם ובאה קיימים הכלים המתוקנים להתמודדות עם הסביבה שלנו.

המשך ...