כותרות TheMarker >
    ';

    רמיאב, סיפורים, שירים, חרוזים וגם דיווחים מצולמים.

    פרוזה, שירה וחריזה ודיווח. אשמח לתגובות.
    =============#==============
    מותר ורצוי להגיב גם לפוסטים ישנים :).
    =============#==============
    לרוב לא אשיב מתחת לתגובה
    אלא במסר אישי ועמכם התודה.

    0

    ערכי מוסר - זכרון ילדות

    20 תגובות   יום חמישי, 18/12/08, 18:03


      ערכי מוסר -  זיכרון אמיתי עם מוסר השכל - סיפור קטן מאת רמיאב -

    בגן הילדים, ואני כבן ארבע וחצי. ישבנו סביב השולחנות הקטנים וציירנו. הרגשתי שאני מצייר משהו כביר.

     

    ציור בצבעים, כל כך יפה. חזית בית עם גג משולש וארובה מעשנת, דלת קטנה באמצע החזית, עם חלונות קטנים למעלה בפינות. ילד בעיגולים וקוים, כמעט בגובה הבית, עצים, פרח ענק, שמש בפינה העליונה עם קרניים צהובות... ופתאום...

     

    משמאלי הילדה רחל, מושיטה יד, אוחזת באגרופה מקלון צבע ירוק בהיר, מרביצה קישקוש צפוף של קוים בזיג-זאג על רוב מרכז הציור שלי... תוך שהיא דוחפת אותי לאחור.

    "למה?!?!??? למה???" שאלתי באימה ובתימהון.

    "למה????... למה  ה ו א  קישקש לי, אז אני קשקשתי לך!!!..." הצביעה על שכנה משמאל.

    "אבל אני לא קישקשתי לך...!!!"  מחיתי נעלב.

    "אבל הוא קישקש לי"... סיימה את הויכוח.

     

     

     

    ואני רציתי לבכות... ואולי גם בכיתי.

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    (C)   כל הזכויות שמורות

     

     

    נזכרתי אחרי הפוגרומצ'יק שעשו מתנחלינו בעקבות פינוי הבית בחברון...

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (20)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/12/08 14:41:

      כולנו יודעים שילדים קטנים הם עם אכזר ומצד שני כל כך טהור ואמיתי ,אך פוגעים כך שאנו זוכרים דברים קטנים לאורך חיינו, קשה לשכוח עלבון כזה כפי שתיארת ,אך אני בטוחה שהתגברת....

      אנה

        20/12/08 23:24:


      כאילו שנעלמה לה גם התמימות שם..עצוב.. ילדים יכולים הרי להיות אכזריים כל כך..

       

      כתבת נוגע .

       

      תמר

        19/12/08 19:33:


      התמהון של האי-צדק בגיל שבו עוד אי אפשר להסביר אותו.

      העלבון.

      רק היום, כבוגר, אתה יכול לנגב לילד הקטן שהיית את הדמעות...

      *

      נעמה

        19/12/08 07:46:

      לצערי

      זה אינסטינקט כל כך אנושי

       קורה ביום יום

      לכל אדם

      ויהיה טיפש או נבון.

      לכן צריך ללמוד

      מעל זה להתעלות

      אך זה קשה מאדחיוך

      אך מסיפורך הקצר

      נהניתי מאד!

        19/12/08 03:21:


      וואלה וואלה !!

      אם מדובר ברחל - שלי (רחל) יחימוביץ נולדה ב 28 במרץ 1960 ,עיתונאית,אשת רדיו וטלוויזיה,סופרת ,חברת כנסת מטעם מפלגת העבודה.בוגרת החוג למדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן גוריון בבאר ...

      אומרים שהיא מקשקת מקצועית.

      בידידות וויילד

        19/12/08 00:19:

      לי יש זיכרונות יותר נעימים מהציור בכיתה א. הגיע אז עורך "אצבעוני", אם אתה זוכר שזה היה עיתון ילדים פעם... הסתכל בציורים, ובחר ב-4 לפרסום בעיתון. גם שלי היה ביניהם. עד היום אני לא מבינה למה בחר את הציור, שהיום נראה לי כל כך טיפשי, אבל הוא ממש זהה לציור שלך, עם הארובה, העשן, הווילונות, ושני ילדים עומדים ליד הבית, וגובהם זהה לגובהו....ואילו הפרצוף שלהם מהווה חצי מגופם...חחח אה, כן, ולידם גם ציירתי כבשה...אין לי מושג מה עושה כבשה ליד בית, כשהיא מסתובבת חופשי כמו חיית מחמד...אבל אז, עוד ידענו מה זה כבשה. היום, הילדים יודעים רק מה זה עכבר,

      וגם הוא - מפלסטיק, וצמוד למקלדת...

      אמנם סיפור עם סוף עצוב, אבל מלא שמחת חיים בתחילתו, ובזה אני בוחרת להתמקד..

      *

      אלומה

        18/12/08 23:48:

      משהו מהווי הילדים

      שממשיך גם כשהם גדלים....

      ועל זה הייתה הגננת צריכה לומר:

      מה שלא נעים לך , אל תעשה לחברך...

       

      ולאחר שזה נעשה זה צובט בלב

      ונשאר זיכרון עגום וכואב.

      ואני הייתי אומרת לתלמידי:

      אם כלב ינשך אותך, תנשךאותו בחזרה?

      הוא כלב...

        18/12/08 23:28:


      חביב :צוחק

       

        18/12/08 22:06:

      קצר ויפה*
        18/12/08 21:44:

      קריצהלמה לא קישקשת לה בחזרה?  חחח
      חיוך איזה כיף לקרא אותך.. !

       

      כמו לראות סרט מול העיניים..

       

       

       ....מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך..!

        18/12/08 21:41:

      לרמי

      קודם כל הסיפור יפה

      שנית תגובה מתאימה לגיל. הבעייה

      שאנשי חברון שכלית ,מתנהגים לפעמים

      כמו תינוקות של בית רבן או איך שאומרים

      את זה. השנאה,התיסכול,הפנטיות שבדת

      מביאה אסון. תוסיף את המומנט השכלי

      וקיבלתי  פוגרום.

        18/12/08 21:22:

      היי רמי

      כמה עצוב

      זה זכרון אמיתי?

      סוף שבוע נפלא

      רון

      :-)

        18/12/08 20:47:

      תמיד אפשר להתחיל לצייר שוב

      אף פעם לא מאוחר מידי

       

       מגה אנימציות - בתים

        18/12/08 20:25:

      אכן מאד ילדותי להתנקם באחר, חלש ושאינו קשור לעניין, כשנפגעים מאדם "צד ג'".
        18/12/08 19:11:


      אבל רמי ידידי

       

      מישו  מוכרח לשלם...

      מי רצית שישלם?

      שולמן?

       

      ככה זה התחיל, מקווה שהיום,

      המצב השתפר...צוחק

        18/12/08 18:48:

      ואיך זכרונות ילדות צרובים עולים מתהום הנשייה ככה פתאום....*
        18/12/08 18:40:

      יופי של סיפור רמי:)

      .

      ההערה בסוף הסיפור לדעתי מיותרת.

      ולכן הכוכב יגיע רק מחר:)

      .

      ועוד משהו נראה לי שתמיד נעלבת קצת מהבנות בתור ילד....

      ככה נראה לי

      .

      }{שטוטית

        18/12/08 18:36:


      לרמיאב

      רגיש  מאוד

      ואמיתי מהחיים.

      בני אדם בדמם

      כבר מביאים אתם את

      דפוס הנקמה.

       

      אבל היות ואני מאמינה

      בימים חדשים ומוארים

      שולחת אור לכל הפינות

      החשוכות.

      חג מלא באור

      ממני

      אמונה

      חיוך

        18/12/08 18:35:


      רמיאב -

      אז יצא קישקוש בַּלַבּוּש:)

      אוי גמני ציירתי בית עם גג אדום ושביל המוביל

      וחלונות עם וילונות ווילונים:)

      אז ציירנו כמעט תודבר בגן הילדים של...שולה - זוכר?:)

      אהבתי את שכתבתי

      אבל...

      אזלו כוכביי מחכה לחידוש המלאי

        18/12/08 18:29:
       ראי רחל ראי- ראי ריבון עולם,לא שוכח ...

      ארכיון

      פרופיל

      רמיאב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין