ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
לפני שבועיים בערך קראו לי ממערכת הקפה לדגל. ביקשו ממני לעזור בניהול קהילת "אוכלים בחוץ". האמת? הופתעתי. למה דווקא אני? אומנם הייתי חבר בקהילה הזאת מאז שאני בקפה אבל קשה לי להגיד שהייתי מהפעילים היותר בולטים בה. נכון, אני גם מנהל עמית בקהילת בטיחות בדרכים כך שיש לי קצת ניסיון (אם כי זאת קהילה לא "סקסית" ודי רדומה לצערי) אבל אחרי הכל, זה גם לא ממש העיסוק הראשי שלי.
היססתי אם לקחת את העניין על עצמי. אני די עסוק עם העבודה, המשפחה והחברים ושאר העיסוקים שלי. למה לי לקחת עוד מטלה על עצמי. אבל מעבר לעניין הזמן שהדבר דורש ממני הייתה לי התלבטות נוספת: האם זה דבר שנכון לעשות דווקא היום? בואו נודה באמת: קהילת אוכלים בחוץ היא קהילה הדוניסטית של אנשים שיש להם כסף לאכול במסעדות, נהנתנים שאוהבים לדבר (ולכתוב) על כך וכל זה כשבחוץ משתולל המיתון. קצת חסר רגישות, לא?
חשבתי על זה כמה ימים ולבסוף החלטתי לעשות את זה.
מעבר לעובדה שאני (מאוד) אוהב לאכול, אני נשוי לשפית וקשור בעקיפין לתחום, הגעתי למסקנה פשוטה: החיים לא פשוטים, קר שם בחוץ ויש אנשים שסובלים. הכל נכון אבל למה אני צריך לסחוב את כולם על הגב שלי כל הזמן? זה אולי נשמע חסר רגישות אבל מי שמכיר אותי יודע שלפעמים אני כורע תחת נטל האמפתיה שלי לאנשים שסובלים. קצת אסקפיזם עוד לא הזיק לאף אחד ובטח אם מדובר בתחום שאני כל-כך אוהב. אחרי הכל, רובנו אוהבים לאכול, זאת אחת ההנאות הפשוטות והכמעט יחידות שנותרו לרובנו אז למה לא להיות חלק ממשהו נעים, כייפי וחיובי דווקא בימים אלה? לטפח פינה נעימה, מחויכת ומזמינה שעושה טוב לאנשים בנשמה?
אז מעכשיו אני שם. בואו לבקר אותי, לספר קצת חוויות ולברוח לכמה דקות למקומות יפים, טעמים מיוחדים ואנשים מעניינים.
|
נעמה גולן
בתגובה על שקט, מצלמים
אבי משה-סגל
בתגובה על חסמב"ה מתעוררת לחיים בתל-אביב 2010
TOP CUISINER
בתגובה על חסמב"ה מתעוררת לחיים בתל-אביב 2010
phoebe
בתגובה על ארץ זבת חלב, חלב חלב...
david casirer
בתגובה על פרסום חוצות מהלך
dreams
בתגובה על ...ארץ זבת חלב, חלב חלב...
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
תחזית |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות קולנוע |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
ספרים
|
תגובות (33)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה יקירתי - האמיני לי, אין אדם שמעריך זאת יותר ממני.
שוב תודה,
דוד
היה לי נדמה כשהגבתי ש"משהו" לא בסדר, כי היה לי זכרון עמום שכבר נכנסתי וביקרתי...
אבל לא הסתכלתי על התאריך, הייתי עסוקה בלפרגן
ה"מינוי" סגר שנה לפני שבוע אבל תודה על הברכות (עדיף מאוחר...) וכמובן שתמיד אשמח שתהיי בין המבקרים בבלוגי הצנוע (:
לין יקירתי, אני איתך באש, במים ובמיתון (:
ברכות למינוי ובהצלחה!
אבוא לבקר לפעמים :)
גרמת לי לערער טיפה על הסופר הדוניזם שלי.....
ואתה יודע מה?
שום מיתון לא יקח ממני את האהבה לאוכל (וגם בן זוגי הוא שף :-)
בישולי ארוחות ענק זאת אשתי - אתה מוזמן (:
אתה עוד תבשל לנו ארוחות ענק אדירות
תודה ((:
כרגיל טובה, תשובתך רגישה ומקסימה.
תודה על התמיכה ואני מאחל לך יציאה מהירה מן המיתון והרבה ארוחות במסעדות (וגם חו"ל).
"בואו נודה באמת: קהילת אוכלים בחוץ היא קהילה הדוניסטית של אנשים שיש להם כסף לאכול במסעדות, נהנתנים שאוהבים לדבר (ולכתוב) על כך וכל זה כשבחוץ משתולל המיתון. קצת חסר רגישות, לא?"
דוד,
אל תחמיר כל כך עם עצמך. בכוחותיך אין יכולת מספיקה לשנות את המצב או המיתון. אלה הם פני הדברים ומי שיכול לתרום את חלקו בדרכו - עושה זאת.
אבל לא צריך להפסיק לחיות בשל כך...
ראה אותי, למשל, כתפיי כורעות תחת נטל המיתון המדובר, ולא פעם עד חוסר ממש. אך כאשר מזדמנת לי היכולת, אני נהנית לאכול במסעדות כמו כל אחד אחר שיש לו או שאין לו אמצעים. בשבילי זה גם סוג של בילוי או פיצוי, אולי החוץ-לארץ של מישהו אחר. אז למה לא?
כמובן, שרגישות היא תכונה יפה ((:
עלית עליי (:
הדוניזם אמיתי הוא ממש לא אסקפיזם - הוא שם לעצמו כמטרה את הנהנתנות, בעוד באסקפיזם המטרה היא מניעה של משהו אחר.
אבל אפשר לברוח לנהנתנות קרובה להדוניזם.
מודה - אני לא מחסידי הח הגדול (לא אגיד שלא ראיתי אבל רק כי ענתו'ש הכריחה אותי
) ומעדיף תוכנית בישול טובה.
אגב, אתמול הייתה תוכנית נהדרת של גידי גוב הולך לאכול בסין - היה מרתק.
אני מזמין אותך לגלות דיונים נוספים - יש עוד דברים חוץ מהשקם או הפיצוציה שמתחת לבית שלך (:
וחוצמזה, תגיד מה שתגיד - היום הדוניזם הוא אסקפיזם (לצערי).
גם את מוזמנת (:
כמה שיותר - יותר טוב!
ותודה.
אז אתה מהאסקפיסטים שהולכים לתכניות בישול במקום לאח הגדול? אני בעד.
האמת ראיתי שנהיית מנהל שם, ולמרות שאוכל בחוץ אצלי זה שקם, קפצתי לביקור. אבל הדיון הראשון שנתקלתי היה דירוג של אוכל במחלקות ראשונות בטיסות. ברחתי...
אבל אין קשר בין הדוניזם לאסקפיזם!
קנית אותי עם המולים צ'יפס ובירה. השילוש הקדוש.
בהצלחה
רעיון מעניין...
אסוציאציות קצת קשות אבל עדיין מעניין.
אז אולי תפתח קהילת של חיפוש קרובים או חברים טובים שהלכו לאיבוד, או בכלל. משהו שיעשה לך טוב. בלב ובבטן.
אה חבל. אני מחפש ת'ילד הזה.
היה החבר הכי טוב שלי עד שחזר לצרפת.
לא משנה. תמשיך לבקר ולענות (גם בחלקים).
חוצזמה, אם נחזור לעניין, אני מבין למה אתה חושב שלא, אבל לדעתי אני מאזן את זה בניהול קהילה חשובה (קטנה אומנם אך עדיין חשובה) כבטיחות בדרכים. קהילה לא פשוטה, עם נושא קשה וחוסר רצון של אנשים להיות מעורבים בתחום מאוד לא סקסי. גם שם אני עושה את זה מתוך עניין וקרבה לנושא.
לפעמים תשובות באות בחלקים. ולפעמים לא.
לא, גדלתי בחיפה.
וקיבלתי תשובה.
וקיבלתי תשובה.
וקיבלתי תשובה.
ומי מתרגז, רק ציינתי עובדה.
תגיד, אתה אלי מלכה שהכרתי כילד מאשדוד?
גם אני. (חוצמזה מה אתה מתרגז)
שאלת שאלה.
טוב אלי, הבנתי שאתה לא.
חוצזמה, אוהב לימון.
כמו ביס בלימון.
יתרון בעיני המתבונן והמאמין באמונתו הפרטית שלו. תקיעות מפגרת? אני מניח שהוא חושב עליך דברים יותר גרועים באוכלך את כל השרצים. אבל למה לבקר? איש באמונתו יחיה. פעלשע פיש? אתה ענתיקה:))
תודה בכל מקרה.
זה היתרון שלנו החופשיים - יכולים ליהנות מכל העולמות, גם כשר וגם לא כשר. אוהב ונהנה מצ'ולנט, קיגל (רגל קרושה וגפילטע לא), פלשפיש, צימעס ועוד וגם צ'יזבורגר, צדפות, ריבס וכו' בלי רגשות אשם (((:
אתמול הייתי בחנות גדולה. חילקו שם סוכריות ללקוחות וגם עובדי החנות לקחו. בינהם היה אחד חובש כיפה שחורה (מעין חרדי לייט כזה), לקח סוכריה ושאל אם כשר. ענו לו שכן אבל לא בד"ץ. הוא החזיר את הסוכריה מבואס לגמרי.
ריחמתי עליו תוך שאני חושב לעצמי - רבאק, כולה סוכריה ואפילו כשרה. למה הבנאדם לא יכול ליהנות ממנה? רק בגלל שאין את החותמת הנכונה? פשוט תקיעות מפגרת (פרדון מיי פרנצ').
אני יודע שאתה לא כזה אבל רציתי לשתף אותך (:
בכנות, לא.
תהנה.
אני מכיר אחד שאוכל זקנים אבל רק כשרים:)) שנהיה בבלגיה אני אזמין אותך בשטייטל של אנטוורפן לצ'ולנט קיגל, רגל קרושה וגפילטע, צ'יפס ובירה גם הולך. ואז אני אכיר גבר שאוכל לא כשר בבית ובחוץ אוכל מה שיש גם כשר
תיקון יוני: מי שאוכל לבד - אוכל יותר.
אני לוקח אותך בשתי ידיים אבל בלי תנאים - תאכל מה שאתה רוצה ואל תיכנס לי לצלחת (:
חוצמזה, אני מכיר יותר מחובש כיפה אחד שבבית אוכל כשר ובחוץ אוכל מה שיש.
בפעם הבאה שאתה בבלגיה תזמין את עצמך (ואם אני בסביבה אז גם אותי) לדלי צדפות עם צ'יפס טרי וכוס בירה אצל "שה ז'ק" בבריסל ואז נדבר...
(אני מבטיח לך שהצדפות שם מתות לחלוטין)
מי שאוכל לבד מת לבד, מי שאוכל עם כולם מת מרעב. אבל אם בכל זאת תחליט לקחת אותי יש לי שני תנאים.
1.אוכל כשר. 2. וודי אלן אמר פעם, אני מסרב לאכול צדפות. אני רוצה את האוכל שלי מת. לא חולה, לא גוסס מת.