מאתמול בצהריים זה התחיל.

קצת חנק בגרון, חולשה שמביאה את הג'ננה וכאב ראש שמזמן לא הרגשתי.

"טוב", אמרתי לעצמי, "כנראה שהחולי לא יפסח עליי בתחילתו של החורף הבלתי חורפי הזה".

שעה אחרי שהתחילה התחושה המוזרה, שמתי פעמיי אל עבר מיטתי הכחלחלה ונרדמתי לשלוש שעות תמימות.

חלומות מוזרים הופיעו. לא זוכרת בדיוק את תוכנם, אבל המוזרות נותרה שם. בוהקת בטירופה.

בהחלטה מהירה, קמתי מן המיטה, התקלחתי ויצאתי את ביתי אל ביתה של חברה. סוג של חברה חדשה שעובדת איתי על פרוייקט מוזיקלי מסויים. תחזיקו לי אצבעות, גם ברגליים, אוקי?

סבביישן.

בשעה 22:00 לערך, הגעתי הבייתה. החמימות שבגופי החלה לצמרר, ולא- לא לכיוון החיובי שבחמימות.

חום, חולשה, כאב ראש בלתי פוסק. אמא!!! איפה את??

החלטתי לשוב אל חיק  מיטתי ולכסות את עצמי בפוך הענוג שלי. לאחר חצי שעה החלו ההזיות.

חם חם חם חם. כמה חום. מיד עלו בעיניי תמונות מוזרות. כן, ההיא מבית האח הגדול פסעה על ידי. וכן זה טראש, וכן כולם רואים את זה וכן- סתמו יא פלצנים.

החום הפך להזיות, ההזיות הפכו אותי לחלק מבית האח הגדול, פוסעת ליד שפרה המליונרית  הדנדשה ( אני רוצה גם..) ליאון התחיל לשיר לי בריקוד צווחני וחמדמד, ואיתי... שתק ושתק. כדג טונה בקופסת שימורים.

לפתע ראיתי את עצמי בגמר. יושבת בין כולם, מתלוצת עם הלוויתן, בדחקות עם הדורבן, שחבל על הזמן.

כשיש חום- הכל מתלהט כנראה.

וכך- כמעט כל הלילה ראיתי את עצמי בחברת כוכבי 15 דקות התהילה ומליונרית אחת.

כשקמתי, התחלתי לבדוק אם יש מולי מצלמות, אבל המצלמה היחידה הייתה זו של המחשב שגם ככה לא מחוברת.

עכשיו אני מרגישה קצת יותר טוב. אבל רק דבר אחד מציק לי.

האם בבלטה שהחלה לזוז במטבח מסתתרים מליון שקלים או שסתם הדירה הזאת מעפנה?

רק בריאות אנשים. רק בריאות..