
ובמשך הזמן הם הולכים ומתעצמים נראים כהר גדול שקשה לכובשו
אך הם חוזרים שוב ושוב
כל פעם אמתלא אחרת לדחיה עד שבסופו של עניין פג טעמה ותוקפה של הדחיה ואין מנוס אלא לעשות את אותם הדברים.
וככלות הכל אנחת רווחה נפלטת ותחושת הקלה מתפשטת הכל נראה שונה מכפי שנשקף בראשיתו
לפתע רצף הדחיות נראה כחסר טעם וטוב ונעים להיות אחרי הכל ולחוש כי - טוב אחרית דבר מראשיתו(קהלת,ז,ח).
|
ליריקה.
בתגובה על הסיר והמכסה בשירות האהבה
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הזדהיתי עם אנחת הרווחה.
עדיין מחכה לי ערימה...
תודה על העידוד.
ואפשר גם הפוך
מה שאפשר לעשות עכשיו
לא לדחות למחר
זו שאלה של קצב
אבל יש גם מקום לדחיה
אולי זה לא הזמן המתאים עכשיו
ואני אומרת:
אל תדחה למחר
את מה שאפשר לדחות למחרתיים..
ואני אומרת:
אל תדחה למחר
את מה שאפשר לדחות למחרתיים..
לא רק את כך
גם אצלי זה עניין כזה
תודה לך מתבוננת יקרה
ושבת נפלאה לך
אהבתי את מציאת הקשר של העניין החבוי
לו בתוך המילה אמתלא, פשוט נפלא
תודה לך אילה קסומה
ושבת מתוקה לך
כולו נמצאים באותה סירה
השטה במפרסי הדחיה
תודה לך ושבת נפלאה לך
כאשר יש אפשרוות להמתין
אז זה מצויין. אלא שהדחיות היזומות
הם שלפעמים עומדות לרועץ
תודה לך ושבת נפלאה לך
תודה לך מקרב לב
שבת נפלאה לך
תודה לך לולי
ושבת מבורכת לך
אבל כמו שאני מכירה אותי,
גם את זה אני אדחה.
אוף.
אני אישית צריכה (דחוף!)
לגזור, לשמור
ולשנן את הפוסט הזה מדי יום.
;-)
וואי, איזה קטע.
נתקעתי על המילה "אמתלא" שכתבת שם.
תראה אותה - אמתלא = אמת לא. מה שהוא אמתלא הוא לא האמת.
ומאידך, יש לפעמים שדחייה היא לא אמתלא, אלא אמת.
שהיא טובה, כי דברים עוד לא הבשילו, עוד לא מוכנים, עוד צריכים זמן הפנמה והתחזקות.
"כל עכבה לטובה", אומרים על זה.
וכל אחד מאיתנו יודע בפנים מתי הדחייה היא אמת ומתי היא אמתלא.
שבת שלום, אלי...
:)
אוף
מביך כמה שזה נכון....
מודה בנטיה לדחות
בעיקר דברים לא נעימים
בידיעה ברורה שבסוף זה יעשה
כי אין ברירה
ואף אחד אחר לא יעשה זאת במקומי
אני למדתי להמתין בשקט ובסבלנות.
ותמיד באה השעה הנוחה יותר.
(נטולת * לצערי)
והסוף אומר הכול
כוכב באהבה.
דפנטלי.
סופ"ש שלו ונעים