עיצוב - האור הגדול
איך נאיר את החג בצורה שתתאים ביותר למהותו, כחג האורים ?

במקורו החג נועד לסמל טוהר, אך בד בבד גילם את התעצמות האור בהדלקת נר אחר נר,

עד שנמלאה מכסת השבוע.

כיום הבית מואר מאליו,

השנדליירים ומנורות הקיר גוברים כמובן על שלהבת הנרות, וחג החנוכה הופך יותר ויותר סמלי.
האם ניתן למצוא ביטוי פיזי מלא לחג בעיצוב שיבליט את האור הגדול,

מעל לאור היומיומי (או הלילי), בדרך שונה מהרגיל ?

ידוע כי החגים נמצאים בזיקה למחזור עונות השנה, ואכן,

אור החנוכה מבטא תגובה לאפלה שמקדימה לשרור בערבי החורף. במקביל, בלוח השנה הירחי ימי חשוון שהלכו והתקצרו, מתחילים להתארך לקראת סוף כסלו (היום הקצר ביותר הוא ה-21 בדצמבר בלוח השימשי).

כמו החנוכיות המוצבות על אדן החלון בבתי המהדרים כך יכולה התיקרה המוארת להזכיר את הזיקה לאורות העליונים, של גרמי השמים.

האור כשלעצמו נושא משמעות כפולה, במובן הפיזי

(נר, חשמל, אור הכוכבים והמאורות)

ובמובן הנפשי (אור פנימי, שמחה, אהבה).

לכן הנרות, הפמוטים,

 ובזיכי השמן בכוחם להביע אור גדול,

שהולך ומתעצם כאור הלב,

שנידלק מעצמו,

בלי התלות במתג חיצוני.

זהו הרעיון הטמון במנהג הדלקת נרות החנוכיה מנר לנר.

וזו גם הסמליות של נס פך השמן, שדלק שמונה ימים מכוח עצמו.

ההתקרבות לאור יכולה אם כך להתבטא בעיצוב גופי תאורה במבחר חומרים טבעיים, משעווה ועד כלי חרס או כלי קיבול לשמן, שצורתם האסתטית תמשוך את העין, בלי להיסתנוור.