כותרות TheMarker >
    ';

    שלטון היצרים

    כסף, סקס, יצר הקיום, נקמנות, אהבה, שנאה, רגשות, כל אלה מניעים את העולם.
    זה נושא הספר השני שלי שלטון היצרים.
    כסופרת , בנקאית, אשה ואם החיה במספר ממדים
    שונים אך משלימים אכתוב על היצרים המניעים
    את כולנו וגורמים לנו לפעול. בעיקר מנסיוני האישי.



    יעל בת ה-17 התאבדה-בין היתר בעיות בזהות המינית

    28 תגובות   יום שישי , 13/7/07, 16:29

    יעל לקחה את האקדח של אבא שלה מהמגירה כיוונה לרקה. לחצה.

    יעל התאבדה. היא הייתה בת 17 במותה. יעל הייתה ילדה יותר מדי יפה.

    היא הייתה מחוננת. תלמידה מצטיינת, מוזיקאית מעולה.

     

     

    זה לא קרה בהפתעה.זה היה כתוב על הקיר. היא אמרה שנאמס לה לחיות.

     היא היא בטיפול אצל פסיכולוגית. היא הייתה ילדה עם המון בעיות חברתיות. לא רק

    שהיא לא הייתה מלכת הכיתה, היא הייתה שנואת הכיתה.

     

    כשהיא הייתה בת 13 ראיינתי אותה לעיתון הנוער "עניין חדש".הכותרת של

    הכתבה הייתה "הכיתה מתעללת בי". יעל (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת)

    דיברה. אמא שלה ישבה לידה המומה. את חלק מהדברים היא לא ידעה.

     יעל סיפרה איך כיתה שלמה מחרימה אותה. איך הם זורקים לה את האוכל

    מתוך הילקוט. איך הם הכינסו לה את כל הילקוט מתחת לברזיה. הרסו לה את

    המחברות הספרים. אמא של יעל הייתה המומה. היא העבירה אותה בית ספר.

     כתבתי את הכתבה. היא הייתה קשה. כשבאתי למערכת, טלילה שיר העורכת

    הגישה לי מכתבים. הגיעו המון תגובות. מילדים שרצו להיות חברים של יעל,

    ממחנכים, מורים שרצו לעזור.

     

    דיברתי שוב עם אמא של יעל. היא העבירה אותה בית ספר. זה לא עזר.

    זה החמיר. למסיבת יום ההולדת של יעל לא הגיע אף ילד מהכיתה!!!! אני

    יודעת שזה נשמע מופרך. אני יודעת שאתם חושבים שזה לקוח מאיזה סרט

    הולוודי טיפשי.זה קרה במציאות.

     אמא של יעל הבטיחה שיעל מקבלת טיפול פסיכולוגי צמוד. שום דבר לא הסתדר.

     

    יעל התאבדה. ההורים שלה מאשימים עד היום את עצמם. איפה טעינו???

    הפסיכולוגית אמרה לאמא של יעל, שהיה בה משהו אובדני מולד. אבל אמא

    של יעל הולכת ודועכת. בזמן האחרון (עברו קרוב ל -8 שנים) היא בעצמה רוצה

    להתאבד. הפסיכולוגית נחרדת. יש חיסיון על מה שיעל סיפרה לה. אבל היא

    לא יכולה לקחת אחריות על החיים של אמא של יעל.

    (אנחנו גרים שלושתנו בלב תל-אביב, שזה סוג של שכונה בעצם)

    הפסיכולוגית מחליטה לשבור שתיקה ומספרת לאמא של יעל, שליעל הייתה

    בעיה עם הזהות המינית שלה. היא פחדה לספר להורים שלה. היא לא יכלה

    לאכזב אותם...זאת לא הייתה הסיבה היחידה שיעל התאבדה, היו עוד סיבות,

    היא אובדנית, יש בה בעיה מולדת.

     

    אמא של יעל מתייסרת. הייתי מקבלת אותה איך שהיא. למה לא יכולנו לדבר

    על זה...

     

    זה כואב.

     

    היום, במבט לאחור ובמבט לעתיד אני חושבת שאנחנו צריכים לקבל את האנשים

    היקרים לנו והחשובים שלנו כמו שהם. לא לדחוק בהם, לא לצפות מהם יותר מדי

    לא לנסות לשנות אותם. פשוט לקבל אותם כמו שהם.

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (27)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/7/07 07:05:

      אורית,

      בוקר טוב.

      כואב אין מילם. גם מהרהר, כמה אנחנו צריכות להיות זהירות עם הילדים ועם אנשים

      בכלל.

      בוקר טוב. שבת נפלאה.

      צטט: אור-ית 2007-07-14 07:03:00

      קראתי ,

      פשוט כואב ומהרהר ...

       

        14/7/07 07:03:

      קראתי ,

      פשוט כואב ומהרהר ...

        14/7/07 06:26:

      ליאור יקרה,

      אני מבינה אותך. מה אפשר להגיד.

      התגובה שלך אומרת הכל.

      תודה.

      צטט: ליאור רועי 2007-07-14 00:15:57

      מסוג הסיפורים שמשאירים אותי ללא מילים...

       

        14/7/07 00:15:
      מסוג הסיפורים שמשאירים אותי ללא מילים...
        13/7/07 23:06:

      מניה,

      פתאם הרגשתי שאני חייבת לכתוב זה. את סיפור האזהרה הזה. לנו כהורים,

      לנו כבני אדם בכלל.

      שאני גרה בתל אביב, פה הכל בסדר, הכל מקובל.יש לי שכנים עם זהות מינית

      אחרת. זה לא מפריע לאף אחד.

      להורים של הילדה שהתאבדה הכל נראה כל כך טיפשי עכשו...כל כך שולי...

      מניה, מחר אכתוב פוסט שמח. מבטיחה. זה לא אומר כמובן שאת צריכה לכתוב

      אחד עצוב (-:

      צטט: mania-na 2007-07-13 22:43:38

      הו, לבנה, סיפור קשה, מזעזע, כואב. איזה ביזבוז של חיים, גם של הילדה המסכנה, גם של ההורים. של התייסרות שאולי לא היית שם ולא מספיק, שאפשר היה למנוע, אם רק היית מקשיב קצת יותר.

      והסיפור הזה צריך להיות תמרור אזהרה לכל אחד מאיתנו, הורים לילדים, להיות מעורים בחיים שלהם, לנסות להבין מה עובר עליהם ואיתם. ליבי על האם, איזה תופת זו לקבור ילדה.

      שתהיה שבת שלום, ורק בשורות טובות. דיפרסת אותי עכשיו. בשבוע שעבר זו הייתי אני עם הפוסטים המדכאים. כנראה שיום שישי עושה לנו את זה.

       

        13/7/07 23:02:

      המיסתורי,

      קראתי את הפוסט שלך. רציתי שתדע שיש אנשים שכן מקבלים את השונות שלך.

      שיש עוד הרבה אנשים כמוך. הרבה יותר ממה שאתה מתאר לעצמך.

      אני, אולי בגלל שאני גרה בתל אביב, מכירה די הרבה אנשים שהזהות המינית

      שלהם אחרת. רוב האנשים שאני מכירה מקבלים את זה. אין להם עם זה בעיה.

      אני מקוה שגם אתה תמצא את דרכך.

      צטט: המסתורי 2007-07-13 22:29:09

      הסיפור סיפור מאוד עצוב ...

      חבל שרק לאחר מעשה בני האדם לומדים ...

      חבל שאומרים דברים יפים וטובים על האדם רק לאחר שהוא מת ...

       

       

      אני לצערי מבין אותה מאוד בעניין הבעיה עם הנטיות המיניות שלה ...

      גם לי יש את אותה הבעיה ואני נאלץ להתמודד איתה יום יום שעה שעה ..

      אבל אני אוהב את החיים ואף בעיה לא תגרום לי לוותר על החיים שלי ....

       

      ומה שאתם יכולים לעשות בשביל שלא יהיו עוד ילדות / נערות ובכלל אנשים כאלו

      שכל כך סובלים מהחברה זה פשוט לקבל אנשים כמו שהם

      ולא לעשות לאף אחד רע ....

       

        13/7/07 22:43:

      הו, לבנה, סיפור קשה, מזעזע, כואב. איזה ביזבוז של חיים, גם של הילדה המסכנה, גם של ההורים. של התייסרות שאולי לא היית שם ולא מספיק, שאפשר היה למנוע, אם רק היית מקשיב קצת יותר.

      והסיפור הזה צריך להיות תמרור אזהרה לכל אחד מאיתנו, הורים לילדים, להיות מעורים בחיים שלהם, לנסות להבין מה עובר עליהם ואיתם. ליבי על האם, איזה תופת זו לקבור ילדה.

      שתהיה שבת שלום, ורק בשורות טובות. דיפרסת אותי עכשיו. בשבוע שעבר זו הייתי אני עם הפוסטים המדכאים. כנראה שיום שישי עושה לנו את זה.

        13/7/07 22:29:

      הסיפור סיפור מאוד עצוב ...

      חבל שרק לאחר מעשה בני האדם לומדים ...

      חבל שאומרים דברים יפים וטובים על האדם רק לאחר שהוא מת ...

       

       

      אני לצערי מבין אותה מאוד בעניין הבעיה עם הנטיות המיניות שלה ...

      גם לי יש את אותה הבעיה ואני נאלץ להתמודד איתה יום יום שעה שעה ..

      אבל אני אוהב את החיים ואף בעיה לא תגרום לי לוותר על החיים שלי ....

       

      ומה שאתם יכולים לעשות בשביל שלא יהיו עוד ילדות / נערות ובכלל אנשים כאלו

      שכל כך סובלים מהחברה זה פשוט לקבל אנשים כמו שהם

      ולא לעשות לאף אחד רע ....

        13/7/07 20:29:

       רותי.

      זה בסדר. איך שאת מרגישה.

      מבחינתי כבר הגבת. את פה.  

       

      צטט: ruthey 2007-07-13 20:10:02

       

      צטט: levana feldman 2007-07-13 19:21:02

      רותי.

      התגובה שלך היא תגובה.

      אני מאוד מודה לך עליה.

      אם תוכלי או תרצי לכתוב משהו תכתבי.

      אם לא, זה בסדר גמור.

      שוב תודה.

      חיבוק ענק ונשיקות

      צטט: ruthey 2007-07-13 19:05:45

      לבנה

      אני פשוט המומה.

      קשה לי לכתוב עכשיו תגובה.

       

      תודה לבנה.

      אבל אצטרך הרבה אומץ בשביל זה.

       

        13/7/07 20:10:

       ניצה

      תודה על התגובה. תודה על הכוכב 

      זה בוער בעצמות לפעמים....הייתי חייבת.

      מקוה שהפוסט הבא יהיה שמח.

      שבת שלום .  

      צטט: ניצה צמרת 2007-07-13 20:08:08

      כמו שאת יודעת, החיים הם מארג של חיזוקים ואהבה שקיבלנו מהורינו. מכאן אנחנו צומחים. אבל, לצערי יש מקרים שהנפש מסוכסכת וחולה וכאן רק עזרה מקצועית יכולה לעזור. צר לי על הילדה ועל הוריה. צר לי שהכל נקטע ונגדע. תודה שהבאת את הדברים באובייקטיביות והבנה.ואני רוצה לתת לך כוכבון לשבת, אולי יבוא בעקבותיו איזה פוסט שמח...

       

        13/7/07 20:10:

       

      צטט: levana feldman 2007-07-13 19:21:02

       רותי.

      התגובה שלך היא תגובה.

      אני מאוד מודה לך עליה.

      אם תוכלי או תרצי לכתוב משהו תכתבי.

      אם לא, זה בסדר גמור.

      שוב תודה.

      חיבוק ענק ונשיקות 

      צטט: ruthey 2007-07-13 19:05:45

      לבנה

      אני פשוט המומה.

      קשה לי לכתוב עכשיו תגובה.

       

      תודה לבנה.

      אבל אצטרך הרבה אומץ בשביל זה.

      כמו שאת יודעת, החיים הם מארג של חיזוקים ואהבה שקיבלנו מהורינו. מכאן אנחנו צומחים. אבל, לצערי יש מקרים שהנפש מסוכסכת וחולה וכאן רק עזרה מקצועית יכולה לעזור. צר לי על הילדה ועל הוריה. צר לי שהכל נקטע ונגדע. תודה שהבאת את הדברים באובייקטיביות והבנה.ואני רוצה לתת לך כוכבון לשבת, אולי יבוא בעקבותיו איזה פוסט שמח...
        13/7/07 19:21:

       רותי.

      התגובה שלך היא תגובה.

      אני מאוד מודה לך עליה.

      אם תוכלי או תרצי לכתוב משהו תכתבי.

      אם לא, זה בסדר גמור.

      שוב תודה.

      חיבוק ענק ונשיקות 

      צטט: ruthey 2007-07-13 19:05:45

      לבנה

      אני פשוט המומה.

      קשה לי לכתוב עכשיו תגובה.

       

        13/7/07 19:05:

      לבנה

      אני פשוט המומה.

      קשה לי לכתוב עכשיו תגובה.

        13/7/07 18:25:

      ליזה,

      כמו שאמרת לעולם לא נדע. לעולם לא נוכל להבין.

      צטט: ליזה פיירמן 2007-07-13 18:18:06

      לבנה יקרה, כואב כל כך, ילדה בת 17 בסך הכל. ומצד שני, מי יודע איך היה אפשר לעזור לה, אם בכלל אפשר היה. לעולם לא נוכל להבין.

       

        13/7/07 18:18:
      לבנה יקרה, כואב כל כך, ילדה בת 17 בסך הכל. ומצד שני, מי יודע איך היה אפשר לעזור לה, אם בכלל אפשר היה. לעולם לא נוכל להבין.
        13/7/07 18:00:

      טל,

       זה בדיוק מה שהפסיכולוגית אמרה. גם אם הייתם מצילים אותה הפעם היא הייתה

      עלולה לנסות את עוד פעם.

      לא נבין לעולם, כי זה מקרה קיצוני.

      אבל אני חושבת שאנחנו צריכים לקבל את השונה, לא להילחם נגדו,

      לא להתכחש לו, פשוט להבין, לקבל. לא כולנו בנויים אותו דבר.

      .

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2007-07-13 17:53:27

      אדם פשוט מחליט לנטוש. מה מביא אותו לשם. אי אפשר לדעת לעולם לא נבין. אבל מה נשאר מאחור. סימני השאלה ותחושת הפספוס קשים מנשוא.

       

      אדם פשוט מחליט לנטוש. מה מביא אותו לשם. אי אפשר לדעת לעולם לא נבין. אבל מה נשאר מאחור. סימני השאלה ותחושת הפספוס קשים מנשוא.

        13/7/07 17:26:

      סיווי,

      זה באמת מקרה קשה ויוצא דופן.

       

      יכול להיות שההורים קיבלו את התיק הרפואי. הילדה הייתה

      מטופלת במספר מסגרות (היא ניסתה להתאבד מספר פעמים )

      תודה על התגובה.

       

      צטט: סיווי 2007-07-13 17:08:01

      לבנה יקרה,

      הדברים שאת מספרת כואבים מאד מאד.

      חוסר האונים ורגשי האשמה יכולים להביא למקום שחור.

      ממש בא לבכות.

       

      ברמה החוקית חשוב לי לומר לך שהתיק הרפואי של הנערה שהיתה בטיפול

      שייך ליורשים שלה, כלומר להורים.

      ולכן, אלא אם כן הנערה לא אמרה מפורשות לפסיכולוגית שהיא לא מעוניינת שההורים

      שלה יקראו את התיק, אם ההורים ממציאים צו ירושה לפסיכולוגית, היא חייבת למסור להם

      את כל האינפורמציה.

       

       

        13/7/07 17:08:

      לבנה יקרה,

      הדברים שאת מספרת כואבים מאד מאד.

      חוסר האונים ורגשי האשמה יכולים להביא למקום שחור.

      ממש בא לבכות.

       

      ברמה החוקית חשוב לי לומר לך שהתיק הרפואי של הנערה שהיתה בטיפול

      שייך ליורשים שלה, כלומר להורים.

      ולכן, אלא אם כן הנערה לא אמרה מפורשות לפסיכולוגית שהיא לא מעוניינת שההורים

      שלה יקראו את התיק, אם ההורים ממציאים צו ירושה לפסיכולוגית, היא חייבת למסור להם

      את כל האינפורמציה.

       

        13/7/07 17:04:

      טלילה,

      זאת הייתה כתבה שונה ויוצאת דופן. בגלל זה את זוכרת.

      בזמנו, לא תיארת לעצמי שהילדה הזאת תתאבד.

      גם טיפולים לא עזרו, גם פסיכולוגית. היא ניסתה להתאבד מספר פעמים

      עם כדורים. עד שהיא הצליחה עם האקדח.

      צטט: טלילה שיר 2007-07-13 16:58:57

      אני זוכרת. כולי צמרמורת.

      לבנה, לפעמים פסיכולוג לא עוזר. יש מקרים שבהם רק התערבות תרופתית יכולה להציל.

      .

       

        13/7/07 17:02:

       

      צטט: rebecca* 2007-07-13 16:58:17

      לבנה

      סיפור קשה

      עצוב ומזעזע

       

      מה זה השטות הזאת שהפסיכולוגית אמרה

      "יש לה בעיה מולדת"  או "ילדה אובדנית"

      זה נשמע קצת כמו הסרת אחריות

      אם לא היו לה כלים להתמודד עם זה למה היא לא

      העבירה את זה הלאה, לא הזהירה..

       

       

       

      יש בעיה עם אתיקה של פסיכולוגים. אני לא מספיק מבינה בנושא. לא בטוח שהפסיכולוגית הזניחה.

      "בעיה מולדת" או " ילדה אובדנית" זה לא שטות. זה אמיתי וחמור. דורש טיפול תרופתי, כפי שכתבתי למעלה ולפעמים אף טיפול במכות חשמל. זה לא נושא פשוט.

      יכול לענות רק מי שזה מקצועו והוא מוסמך.

        13/7/07 17:01:

      רבקה,

      הפסיכולוגית מנסה להסביר להורים שהם לא אשמים בכל מה שקורה.

      שיש דברים שאין לנו שליטה עליהם.

      נטיה אובדנית היא מולדת. זה פגם מולד. לא כולם מתאבדים. חלק מקבלים

      תרופות, חלק מתגברים.

       

      צטט: rebecca* 2007-07-13 16:58:17

      לבנה

      סיפור קשה

      עצוב ומזעזע

       

      מה זה השטות הזאת שהפסיכולוגית אמרה

      "יש לה בעיה מולדת"  או "ילדה אובדנית"

      זה נשמע קצת כמו הסרת אחריות

      אם לא היו לה כלים להתמודד עם זה למה היא לא

      העבירה את זה הלאה, לא הזהירה..

       

       

       

       

        13/7/07 16:58:

      אני זוכרת. כולי צמרמורת.

      לבנה, לפעמים פסיכולוג לא עוזר. יש מקרים שבהם רק התערבות תרופתית יכולה להציל.

      .

        13/7/07 16:58:

      לבנה

      סיפור קשה

      עצוב ומזעזע

       

      מה זה השטות הזאת שהפסיכולוגית אמרה

      "יש לה בעיה מולדת"  או "ילדה אובדנית"

      זה נשמע קצת כמו הסרת אחריות

      אם לא היו לה כלים להתמודד עם זה למה היא לא

      העבירה את זה הלאה, לא הזהירה..

       

       

       

        13/7/07 16:38:

      ירון,

      אני כותבת את זה היום בעקבות דברים חדשים שצצים בחיים שלי.

      אני יודעת שזה קשה.

      לך מיותר לספר שזה אמיתי.

      תודה על התגובה.עצוב

      צטט: yaronct 2007-07-13 16:35:47

      אוףףףף, קשה. קשה. דברים מהלב.
      עצוב

       

        13/7/07 16:35:
      אוףףףף, קשה. קשה. דברים מהלב.
      עצוב

      ארכיון

      פרופיל

      levana feldman
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין