חיבוקים
פוסטים אחרונים
- להרוויח כסף! 12/10/09
- רונית הציפורן החודרנית 22/9/09
- אמאלה וירוס! 14/9/09
- ראש השנה/ מאת עינת אנדריאה גרנוב 6/9/09
- חיתולים למבוגרים 25/8/09
- סליחות רבותי, סליחות! 16/8/09
ארכיון
לזכרך חברה שלי
| כמעט שנתיים עבדתי במשרד ההוא. עד שהגיע זמני לעזוב. היא היתה זו שהחליפה אותי. תמירה, בהירת שיער, נאה במיוחד ואינטליגנטית מאד. כאילו אלהים היה מאד מאד נדיב אליה.
הכרנו עוד קודם לכן. היא היתה שכנה מהבית ממול וגם לקוחה של המשרד. היתה נכנסת מדי פעם עם בנה בן ה- 4, להגיד שלום, ותמיד היה לי "משהו" בשבילו. פעם בלון, מכונית צעצוע, או סוכרייה על מקל. לשניהם היה כיף להיכנס אלינו. ולי היה כיף כשבאו.
מהר מאד הפכנו חברות. שתינו פנויות, נאות וסימפטיות עם חוש הומור מפותח, החיבור היה מוצלח במיוחד.
יצאנו לרקוד ריקודי עם יחד, וגילינו שקיימת בינינו התאמה מדהימה ויוצאת דופן. שתינו היינו כל כך גרועות, כשהמורה הדריך למשל לדילוג ימינה, סיקול וסיבוב, אנחנו פנינו שמאלה, דילגנו ונחתנו על האצבעות של זה שמאחורינו. הוא אגב כעס. אנחנו דווקא צחקנו ולא יכולנו להירגע.
אלה שישבנו על הספסל בכו מרוב צחוק כשראו את חוסר הקואורדינציה המתואמת של שתינו. לא חזרנו לשם יותר. לא העזנו.
ביום אחר היא הודעתי לה שתתכונן ותתארגן עם בייביסיטר, כי הערב אני אוספת אותה ואנו הולכות לספיד דייטינג. 7 דייטים בשעה. מה? השתגעת? אני לא רוצה להתחתן שוב, היא שאגה עלי בטלפון. כבר התגרשתי פעמיים! אבל אני כן רוצה, צווחתי בחזרה, ואנו הולכות! וחוץ מזה מה יכול להיות כל כך גרוע, הוספתי בציניות מעודנת, שתמצאי עם מי להזדקן?
אספתי אותה ונסענו למלון שרתון סיטי טאוור שם היה הספיד. כי דייטים לא יצאו מזה. חוץ מלהתלונן שכואב לה הגב, היא לא השתדלה להיות נחמדה. להיפך, היה נדמה כאילו היא משתדלת להיות חמוצה כל הערב.
מה עבר עליך היום, שאלתי כשחזרנו הביתה, לא היית במיטבך. אני לא יודעת, היא נאנחה, כבר כמה ימים שכואב לי הגב. אבל ממש כואב. זו בטח דלקת חולפת בשריר האזדרכת, המצאתי, תמרחי בן-גאי ותהיי חדשה תוך יום-יומיים.
אבל הכאב לא חלף. הוא רק החריף. היא החלה לבלות יותר ויותר בבדיקות ובבתי חולים. הבילויים שלנו הפכו לביתיים בלבד. הייתי מגיעה אליה מדי כשבוע, שותות תה יחד, אוכלות ומקטרות. למעשה, היא היתה זו שעסקה בקיטור רוב הזמן. כאב לה, היא לא היתה רגועה, וגם כלפי בנה היתה חסרת סבלנות. עם הזמן גם כלפי. מטבע הדברים החלנו להתראות פחות. לא היה לה כוח או סבלנות. ואני לא ידעתי לקרוא בין השורות.
יום אחד זכיתי בפרס הראשון בתחרות ברדיו, בארוחה יפנית זוגית. ידעתי שאני רוצה ללכת רק איתה. שתינו לא אכלנו אוכל יפני מעולם, והתאים לנו להיות נועזות. בטלפון היא נשמעה נהדר. שמחה ליציאה.
חגגנו כאילו אין מחר, אכלנו מלא סושי לסוגיו (יאממי) ומרק מיסו (בהההה), הכל היה נפלא, היא סיפרה שהרופאים מצאו את מקור כאב הגב והם אופטימיים מאד. הם מצאו גידול בגב, אבל אל תבהלי, עושה רושם שניתוח אחד ואני כמו חדשה. ואני האמנתי.
בפעם הבאה שראיתי אותה היתה בבית חולים. מחוברת לצינורות, חיוורת ורזה. כמעט שקופה. הרופאים כבר לא היו אופטימיים. הגידול התפשט מאד. היא סבלה מכאבים עזים, היתה מטושטשת רוב הזמן, וכשלא היתה מטושטשת היתה עצבנית נורא, מרוב הכאב.
כמה ימים אח"כ בערב כיפור ביקרתי חברה אחרת שלי. פתאום טלפון. היתה זו אחותה. אני מצטערת היא חזרה ואמרה, מצטערת כל כך. מה? שאלתי, מתעקשת לא להבין, מה שלום דפנה? דפנה עזבה, היא אמרה. עזבה לתמיד.
חברה יקרה שלי, זכות ענקית היתה לי כשנכנסת אל חיי. אני שמחה על כל דקה שבילינו יחד. לכי לשלום מלאכית שלי, לכי אל האור. אני אוהבת אותך מאד! את בליבי תמיד!
|
תגובות (53)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
היא נשמעת כל כך מיוחדת רינה שלך,
מצחיקה, שנונה וכיפית,
איזו זכות זו בשבילנו
להכיר אנשים שנגעו בחיינו כך
מחבקת אותך טלייתי
סיגל יקירתי,
אפשר לתת לך חיבוק גדול?
כואב....
לצערי כאלמנה יוצא לי לשמוע הרבה סיפורים
על מוות, מחלות וכל מיני דברים
קשה לאבד מישהו קרוב... מניסיון...*
וואי אורנה ושפי יקרות שלי,
איך ריגשתן אותי.
כמה שאני חושבת שכבר הצלחתי לעבור הלאה,
ברגע אחד, אני חוזרת לזה.
תודה לכן יקרות, שהחייתן שוב את דפנה בזכרוני.
חיבוק גדול
אין לי מילים!
חנוקה.
אוי כמה עצוב.
הצלחת לתאר כל כך טוב את החברות בינכן שהרגשתי כאילו הייתי שם בעצמי.
תודה רבה יקירה,
באהבה רבה, טליה
מילותיך חיממו את ליבי.
תודה לך רוניתלה היקרה,
באהבה, טליה
אמונה יקרה שלי,
תודה!
חיבוק גדול,
טליה
טליה יקרה רק עכשיו התוודענו זו לזו וזה מה שמצאתי
סיפורך נגע לליבי ומקווה שלא תדעי עוד צער
נקווה שחברתך הגיע לעולם טוב יותר
וכאן יתחיל סיפור חדש של ידידות
כל המילים נאמרו
חיבוק
מכל הלב
אמונה
עצוב שזו פרידה כל כך סופית,
הייתי כה שמחה להפגש איתה הערב לקפה,
לשמוע מה שלומה, ואיך היא מרגישה.
אבל זה כבר לא יהיה יותר.
הרבה בריאות ושמחה, ותודה שבאת לניו היקר.
באהבה ממני.
עצוב לאבד
עצוב לאבד מישהו אהוב.
רק בריאות טובה!
תודה רבה לך יקירה
על מילותיך המרגשות.
שמחה שבאת..
יהי זכרה ברוך!
*
פעם ראשונה מבקרת אצלך,
ריגשת אותי, נגעת חזק לליבי.
תנחומי לך ולבני משפחתה.
יהיה זכרה ברוך.
עזבה פתאום באמצע החיים
בלי התראה מראש.
והילד, וההורים נשארו מיותמים.
תודה לך שוקי.
מאיהלה מתוקה,
גם את חברה נפלאה.
הבנתי שהלכת לעזור לחברה אחרי לידה.
נתינה נפלאה.
לא סתם אני מרגישה מחוברת אליך.
חיבוק גדול לך מותק,
טליה
רוחלה מקסימה,
תודה על מילותיך החמות והמלטפות.
חיבוק גדול חם ואוהב ממני.
טליה
עוגית יקירתי,
לא זו בלבד,
אלא שמאז שאבי נפטר לפני כמעט 10 שנים,
עד היום, כשאני רואה אדם עם שיער אפור וחולצה תכלת ברחוב,
אני מחדדת את הראיה. אולי זה אבא.
וכן, זה קורה לי גם עם דפנה.
תודה שבאת יקירה,
טליה
סימה יקרה שלי,
את תמיד מכוונת אותי קדימה.
אוהבת אותך!
טליה
ורד המקסימה,
תודה על ניחומיך הכנים.
באהבה,
טליה
היגעתי לכאן ממש במקרה
ולא יכולתי להפסיק לקרוא
כמה שהלב ניצבט
רק לישמוע סיפורים כאלה
להקטף ממש באמצע החיים
זה רק צריך לפקוח לנו את העניים
על כל הדברים שאנו מקבלים כ-מובנים מאליהם
ולדעת למקסם את החיים ואת אשר הם מציעים לנו
ואגב מה קורה כיום עם הילדה ????
חן חן לך עירד היקר
לו אך היתה באה אלי בחלומי לספר לי שגם היא חושבת כך
אורית יקרה,
תודה לך.
חיבוק גדול גם ממני.
טליה
נגעת
חיבוק גם.
תודה שבאת או-לי.
צילה היקרה,
את יודעת, אני חושבת שזה שהעליתי את הפוסט
עשה לי טוב, נזכרתי בדברים שונים קטנים וגדולים,
ואני בטוחה שגם היא מחייכת אי שם.
תודה לך יקירה שבאת,
חיבוק גדול,
טליה
כל כך כואב ... כל כך למה ? כך באמצע החיים נקטפה ,
והבן הקטן שנותר לבד ללא אמא, כי אין תחליף לאמא !
תודה על השיתוף
איזה פוסט כואב.
אכן חברה טובה את.
שמחה בשבילכן על הזמן שהיה לכן ביחד ומצטערת שהיא איננה עוד.
|חיבוק|
ושוב נכנסתי הנה
קראתי את הפוסט על חברתך דפנה
אולי נפש תאומה
מחבקת אותך חיבוק אמיץ וחם
למעשה את שתיכן בעלות הלב החם
והזלתי דמעה שהזכירה לי עוד כאב
והבנתי שהחיים חזקים מהלב הדואב
יש לשמוח אך לא לשכוח
כי חברות שכזו היא חיבור נפלא
ויש לשמרה חברה נעלה.
בברכה,
רוחלה
איזו אבדה זו, קשה וכואבת וכן פתאום רואים משהו ברחוב וחושבים שזה הוא
זה מפחיד קשה לעכל אובדן כזה פתאום, רק הציצה אלייך ועבר עזבה, ליבי ליבי
נשמע מוכר , להתרגל לאהוב לאבד.
מקסימה כמה עצוב......
כוכב לאופטימיות.
אוהבת סימה
עצוב מאד.
כתבת מרגש.
קשה תמיד להיפרד מיקרינו.
משתתפת בצערך על אובדן חברתך היקרה.
יפה מאוד ההזכר
כל כך עצוב
חיבוק ממני
*
עצוב. חיבוק
עצוב מאוד
יהי זכרה ברוך
לזכור את יקירינו שאינם עימנו
מחיה את זכרם *
תודה לך חבר יקר שלי
חיבוק גדול גם ממני.
עופרהלה היקרה,
תודה על מילותיך החומלות.
אני מניחה שדפנה סיימה את יעודה וחזרה הביתה.
אמנם השאירה אותי פה לבד, אבל את זה אני אסגור איתה כשאפגוש אותה בבוא העת
אני שמחה בשבילה שעכשיו היא כבר שלווה. רגועה.
כיון שהילד היה מאד צעיר במותה,
המשפחה דאגה לצלם את הלוויה, כדי שיוכל לצפות בה כשיגדל.
אני שוב מודה לך,
חיבוק גדול ממני
טליה
חיבוק ענק.
את הדמעה אחסוך ממך.
תודה אילת יקרה,
היא מצאה חן בעיני מן הפעם הראשונה שראיתי אותה.
אלהים אהב אותי אין ספק, כשהעניק לי חברה כמותה.
אני רק מקווה שהייתי חברה מספיק טובה.
לואלדה היקרה,
תודה על נוכחותך,
את נהדרת..
אוהבת אותך,
טליה
עצוב מאוד. ממש נהיה לי גוש של כאב בגרון מלקרוא אותך.
אני לא יודעת בדיוק מה להגיד,או איך לנחם
רק מרגישה שצר לי שאיבדת חברה כה מיוחדת וכייפית.
מאוד קשה לקבל מוות של אנשים צעירים
כשהמחשבה שכל החיים עוד לפניהם,ולפתע הכל נגדע.
אני חושבת על הבן הקטן שלה שאיבד את אמו,וליבי נכמר עליו.
בריאות ושמחה
עופרה
ענבל היקרה,
ואני כל כך שונאת פרידות.
וזו היתה מאד מיידית.
אחד הזכרונות הכי מיידיים שיש לי זה החיוך שלה
במסיבה שעשיתי,
והיא היתה כל כך שלווה, כל כך יפה.
תודה שבאת ענבל,
חיבוק גדול.
תודה לך מיצי יקרה,
הלבד עושה את שלו,
ואני מתגעגעת.
אין לי מילים
חוויה איומה
ליבי איתך*
תודה שי,
לפעמים אני רואה מישהי דומה ברחוב
ומייד מיישרת מבט,
אולי זו היא.
אבל זו אף פעם לא היא.
פרידה כואבת
מחבקת אותך
*
מרגש..תהיי חזקה..*
סיפור מרגש ועצוב
כוכב על חברות אמיתית