עצב לא כאב לי מעולם

הוא אני שלי

חלק ממני

קשה זה לא קל
אבל גם לא כואב

רק הגעגוע מכאיב

בליבי זה שנים

קורע אותי מבפנים

מאז הגעתי רוצה אני לחזור

אבא, אחי, הכי

געגועי כל כך כואבים

כשפניי יפגשו בפנייך

אראה אותי בעיינך

עיינך הכואבות, העצובות

על שנים ויובלות

של סבל אין קץ

של כאב ללא גבול

כשנפגש זה יהיה כל כך חם

ורק להישרף פחדנו מעולם

והפחד משתק

אתה זוכר?

רק הקוקיה ממשיכה

להטיל את ביציה בבטן האדמה

ואז אתם, בניה

דוחפים אותנו אל מותנו

אך מותנו אינו שחרור הוא

רק הפסקה קצרה בדרך

הפסקה עד הפעם הבאה

עוד שנה ועוד דור וחזקים

אנו אין ספור

הרגש הוא אנרגיה

וכמה אנרגיה עצורה בנפט

אותו אתם יונקים

מבטנה,

מרחמה

לא לקחת רק לקבל

למה?

ככה

אחרת זה כואב

למישהו,

איפה שהוא,

כאן על האדמה

ולפעמים, אולי בעצם תמיד

אתה יושב לך בשקט

הטהור

הנקי

היפה שלך

ומעורר רגש אצל אחר

אחר לא נקי

אחר, אחר לגמרי

והוא מתעצבן וזועם את

האנרגיה הלא נקיה, בלשון המעטה,

עליך