גרפומניה להמוני
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=42401
שגר ושכח
זה יותר כדי לחסוך כסף וזמן מטפל.
אתם פחות חשובים.
I CALL THEM AS I SEE THEM
כשאהיה גדול אהיה גדול
A BEAUTIFUL MIND
נפלאות התבונה שלי
נפלאות התובנות שלי
דרכו לצמרת של מגאלומן ממוצע
יעלוק: \"הטרגדיה של החיים אינה המוות....
...אלה למות בעודנו בחיים\"
פוסטים אחרונים
- מרק צ'פמן - מאחוריך. בעצם גם מאחוריך, יגאל בשן, או: איך הצלתי את חייו של יגאל בשן? 12/10/09
- ניתוח ביניים 9/8/09
- אני מאוד מתגעגע אלייך, ג'וק 1/7/09
- מלי לוי התבגרה 18/6/09
- :) 17/6/09
- מי אתה ומה עשית לביבי? 14/6/09
ארכיון
מעטים האנשים פה
שאני לא קורא מייד את הפוזה ואת טקטיקות הפוזה הקטנות שלהם ממש מייד.
משה צייטגעייסט אומר שאם אתה לא מיוחד אתה כלום. וכמו כן, הוא מוסיף ואומר שעליך לבחור את התמונה האחת למליון שיצאה לך שממש לא מזכירה את איך שאתה נראה במציאות ולשים אותה בפרופיל.
רצוי גם שתפאר את עצמך בכל מיני טקטיקות קטנות שסחבת, בין אם במודע ובין אם לא במודע, מאיזה מקום אחר. שגם סחב.
משה אומר שכל אחד חייב להיות סנופלייק. כולנו מלכת הכוורת או נזיין אותה מתישהו. ונהיה היחידים שמזיינים אותה כמובן. נהיה מלכת כוורת ע"י קניין. אבל בשום פנים ואופן אנחנו לא פועלים. נו וואי. זה רק ההוא וההיא שזה כל כך שקוף כמה שהם מנסים להיות מיוחדצ'ים.
וגם אתם שהולכים להגיב עכשיו פועלים. תפסיקו להשלות את עצמכם.
רובנו כבשים. ובתכלס זה רק פונקציה ילדותית של מי חשב על הדברים החדשים קודם. |
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
:)
כבשה חמודה את
http://www.bubima.com/image/users/34819/detail/small/298282.jpg
ברור שכולנו כבשים,
אבל כל כבשה-
מה זה מיוחדת...
לא, את צודקת במאה אחוז.
הייתי רוצה אחרת אבל גם הרבה ממה שאני כותב לעוס לעייפה.
אבל צ'מעי בלי שיפוט מהיר (ואולי) שטחי אתה פשוט טובע בים האותיות הזה.
אז כשאני נתקל במשהו שבכל זאת הצליח לעבור את כל הפילטרים אני בכל זאת מעיין בו קצת. ואז בד"כ מגיעים הרגשי נחיתות שעושים לי לרצות להצטרף למועדון שלהם. אבל זה כבר נושא לפוסט ארכני אחר.
אבל אצלי, כך אני מרגיש, זה תהליך בדרך במת להיות בנדם אקספציונלי שכותב על דברים אקספציונליים. או לפחות ממציא מילים אקספציונליות. אבל ככה כולם אומרים לעצמם אני מניח.
אז כמו שאני אומר למי שאתרע מזלו להאזין יחד איתי לדברים שאני אומר- המבחן האמפירי יקבע אם התרוממתי מעל גבב המילים הרגיל של מליוני מגאלומנים ממוצעים אחרים.
כי אם אני צריך להיות הכי טוב בה-כול אז גם הקול הביקורתי הפנימי צריך להיות כזה שאלוהים שבר ת'שטאנץ שלו אחרי שברא אותו.
פייר - התסכול הזה לעוס כמעט כמו כל השאר.
פעם התגאתי בקריאה המהירה הזאת של השטיקים.
היום אני יודעת שזה לרעתי. מי שהכי נדפק משיפוט מהיר ושטחי זה אני.
(כן, אני יודעת, עכשיו תבוא ותפרט את כל מה שדילגתי ברהיטות אין קץ.)
בשביל זה אנחנו פה
סחטיין על הטאקטיקה,
אחלה פוזה.
אהבתי.