לא בא לי לצאת מהבית. לא רוצה לשוטט בגעש/שפיים עם המוני האדם. רוצה לנוח.

אבל היא, היא מבקשת.

עד שמגיע סופ"ש אני רוצה להיות בבית, עם הילדים שלי.

אבל היא, כל השבוע כלואה בביתה. כשפעם היא מבקשת, קחי אותה.

מה זה פעם, כל פעם אני הולכת איתה לאן שהיא רוצה.

לא כל פעם.

אז כמעט. יש גם את מה שאני צריכה. אני לא יכולה לעשות רק מה שהיא רוצה משום שהיא חולה.

אבל היא מאוד חולה.

נכון, אבל... אלוהים, איזו רעה אני.

את לא רעה, את מנסה לשרוד בין לבין, גם וגם.

כן, אבל אם היתה עכשיו לאחר טיפול כימו, לא הייתי מהססת ולוקחת אותה לאן שתרצה.

בינתיים, באה השגרה. זה יכול לקחת גם שנתיים. את לא יכולה לחיות שנתיים בהתאם לרצונה.

כן, אבל... אלוהים, איזו רעה אני.

ככה השישבתים שלי. מה הפלא שאני מעדיפה את שבוע העבודה.