כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    קוכליאה - בלוג של מושתלת שתל שבלול

    נולדתי חירשת. כל חיי הרכבתי מכשירי שמיעה והייתי תלויה כמעט לחלוטין בקריאת שפתיים לצורך הבנת דיבור. עם השנים הידרדרה שמיעתי עד לאובדנה המוחלט בגיל 36. אובדן השמיעה לווה בסחרחורות וטינטונים קשים. לפתע מצאתי את עצמי קרוב לשנה שלמה כשאני חירשת לחלוטין. מנותקת.. בבועה משלי.
    על פניו החיים נמשכו כרגיל, אבל בפנים, סבלתי בשקט.
    באוגוסט 2008, קיבלתי מתנה מופלאה - שתל קוכליארי, שהעניקה לי שמיעה מחדש. שמיעה מדהימה שלא תיארתי לעצמי שאזכה בה אי פעם, שמיעה שמאפשרת לי להנות מקולות וצלילים שאת חלקם לא שמעתי לפני כן מעולם, ואת אלו המוכרים אני שומעת עכשיו באיכות שלא הכרתי קודם לכן! מתנה מופלאה זו שינתה את חיי לאין ערוך! פשוט אי אפשר לתאר את גודל המהפך שחוללה בחיי.
    באוקטובר 2009, הושתלתי באוזני השנייה, ושוב התחלתי את תהליך ההסתגלות לשתל קוכליארי ולמידה כיצד לשמוע איתו, והפעם, אני מגלה, התהליך הרבה יותר מורכב: אוזן שמאל צריכה ללמוד לשמוע עם השתל, וגם \"לתקשר\" עם אוזן ימין, המושתלת הותיקה יותר.. הפעם החוויה שונה לחלוטין.

    זו תקופה מדהימה של חיי. נפתחתי אל העולם, אני חשה שמחה ומלאת חיים כפי שלא הייתי קודם לכן. וזאת למרות הקשיים הלא מעטים הכרוכים בתהליך הלמידה וההסתגלות לשתלים.

    השתל הקוכליארי איפשר לי להשתחרר בצורה משמעותית מן הצורך להשקיע כל כך הרבה מאמץ כדי לקלוט כל כך מעט מידע מהסביבה באמצעות קריאת שפתיים... סוף סוף אני יכולה להיות נינוחה ורגועה יותר ולהנות מתקשורת קלה וטובה פי אלף מונים. אני יכולה להנות מהחיים!

    פצחתי בבלוג הזה במאי 2008 כדי לתאר את ההכנות לניתוח השתל, הבדיקות, הניתוח עצמו, המיפויים ואימוני השמיעה שבעקבותיו. ועם הזמן, התחלתי לתת ביטוי גם לתחושות, רגשות ומחשבות שאינם קשורים לשתל הקוכליארי.

    אתם מוזמנים לקחת חלק במסע האישי שלי.
    ברוכים הבאים!

    0

    ביקור במרפאת "סוכריות קופצות"

    14 תגובות   יום שבת, 20/12/08, 15:40
    שבת בצהריים. גמרנו לאכול. פיניתי כלים והדחתי.

    רעות, ביתי הגדולה (8) באה לתת לי ספח עם מספר טלפון של "דוקטור נעמה" (ביתי הקטנה, בת ה-6), במרפאת "סוכריות קופצות"...

    "אמא, תבואי למרפאה, נטפל בך. אבא כבר שם, תבואי גם את".

    "אהה בסדר", אני אומרת, "כבר מגיעה".

    אני "מתארגנת" לביקור במרפאה ומגיעה לשם אחרי עשר דקות.

    "קודם תבקרי אצל רופאת המשפחה, ואחרי זה אצל הרופאה לבעיות משפחה" אומרת רעות.

    "מה זאת אומרת רעות?"|, אני שואלת

    "זאת אומרת שקודם דוקטור נעמה תבדוק אם יש לך בעיות רפואיות, ואחרי זה אני אבדוק אם יש לך בעיות במשפחה"

    אני משועשעת לאללה, בן זוגי לא פחות..

    דוקטור נעמה מקבלת את פני בחביבות רבה.

    "אז מה הבעיה שלך?" היא שואלת.

    וכראוי וכיאה לרופאה אמיתית בקופת חולים, היא מקלידה את דבריי בלי להרים ראש ולהביט בי אפילו.

    "חחחחחחחח, בחיי שאת יכולה להיות רופאה אמיתית ממש" אני אומרת לה.

    "את אפילו לא מסתכלת עלי!"

    נעמה מסיימת להקליד את כל הפרטים שלי, ואז מתפנה לבדוק אותי.

    כאב הגב מתחוור נובע מקשית שנתקעה לי בגב.

    אני צריכה לשתות חומר הרדמה ובצ'יק היא שולפת לי אותה מהגב.

    כאב האוזן שלי מקורו בחיידקים. היא לוקחת פינצטה ושולפת אותם אחד אחד..

    הלוואי, חושבת לעצמי במהלך הטיפול, שהדברים היו פשוטים ככה... כל פעם שכואבת לה האוזן, זה סיפור...

    "זהו, עכשיו את יכולה ללכת לבית מרקחת ולקחת תרופות", אומרת נעמה.

    אני מקבלת מרשם למשחה לימוזין לגב ולטיפות אוזניים.

    שאני מגיעה לבית מרקחת, היא ממתינה לי שם בתור הרוקחת.

    היא מגישה לי את התרופות לפי המרשם.

    "כמה זה עולה?" אני שואלת.

    "לא עולה. זה בחינם."

    "בחינם נעמוש?, במציאות שום דבר לא בחינם..." אני מיידעת אותה.

    "אצלנו זה בחינם, ואנחנו נחמדות".

    אני צוחקת ומחבקת אותה.

    "איזה כייף לבוא למרפאה הזו! " אני אומרת לה.

    נעמה מחייכת ואומרת "נכון, ועכשיו בטח יש לך כמה בעיות במשפחה, אז תלכי לדוקטור רעות".

    חחחחחחחחחחח.. אני מתה מצחוק....ענק!

    תובנה כזו, תגידו לי, כבר בגילאים האלה?...

    אני מתקבלת במאור פנים אצל דוקטור רעות, "הרופאה לבעיות משפחה".

    "רעות", אני שואלת, את יודעת איך קוראים לרופאה שמטפלת בבעיות אישיות ונפשיות? - פסיכולוגית".

    "טוב, אז שנתחיל?"...היא אומרת לי

    חחחחחח, זאתי, אין קשקושים אצלה. רצינית!

    "אז איזה בעיות יש לך?"

    והיא מתכוננת לרשום. יש לה דף ועט.

    "מה את רושמת, את כמו הרופאים בקופה, רק רושמים... תקשיבי!"

    "אבל אני צריכה לרשום המלצות לטיפול לבעלך"

    ...........אני מחייכת....

    "אז ככה:

     א - לא מרשים לי לשמוע את השיר שאני נורא אוהבת "כל מה שתרצי", עושים לי פרצופים...  

    "אז תשמעי לפני שאבא בא מהעבודה, שאת לבד בבית".

    ב - לא אוהבים שאני רוקדת ריקודי בטן

    "אז גם תרקדי שאת לבד בבית"

    ג - לא נותנים לי לישון בלילה

    דוקטור רעות עוצרת אותי. "מה זאת אומרת לא נותנים לך לישון בלילה? תסבירי"

    אני מפרטת: נעמה עושה פיפי בלילה וגם אבא לא תמיד נותן לי לישון,

    ואני מתה מצחוק יחד עם האיש שלי...

    "אז שנעמה תעשה פיפי כמה פעמים לפני השינה.

    "זה לא עוזר. היא עושה וגם בזמן שישנה"...אני קובלת

    "אז שתקום לעשות פיפי בלילה"

    "אבל היא קמה אחרי שכבר עשתה"...אני שוב קובלת

    "אז שתשים טיטול וגמרנו!" היא נחרצת.

    "אמממ, באמת איך לא חשבנו על זה קודם.."...אני מודה.

    "אבל גם אבא לא נותן לי לישון אני מתלוננת שוב"

    "מה זאת אומרת לא נותן לך לישון?...היא שואלת

    אני מסתכלת על האיש שלי וצוחקת...

    "אהה..(אני מחפשת את המילים המתאימות), הוא רוצה לטיפות..."

    "אוקי, הבנתי, תמשיכי" אומרת דוקטור רעות ואנחנו מתפוצצים מצחוק והיא יחד איתנו...

    "אז שילטף את עצמו" היא אומרת.

    חחחחחח, אנחנו מ-תים ממנה!

    "ליטוף בשירות עצמי דוקטור, זה מה שאת מציעה?.."

    "כן מה יש, שינסה, זה לא רע" אומרת.

    באמת גדולה!

    "אז יש עוד בעיה שלא דיברת עליה?" היא ממשיכה.

    איזה טיפול רציני ומעמיק. אולי באמת נעודד אותה להיות פסיכולוגית...

    אני חושבת ואומרת:

    "ו-ד - נמאס לי לטגן שניצלים!!!! נמאסססס!!!"

    "אז מה בעיה? תכיני אוכל אחר, תכיני עוף, תכיני מוקפץ"

    "אבל הם לא רוצים , הם רוצים שניצלים".

    "אז מה.. תגידי שאין ונקודה".

    אני צוחקת, משועשעת לגמרי...איך לא חשבתי על זה קודם?.."

    "פשוט כל כך מה, רעותי?, פשוט אין שניצלים? ככה להגיד להם?"

    "טוב, אז תגידי למטפלת שתכין את השניצלים במקומך"....

    זהו נשברתי.

    לילדה יש עתיד מזהיר.

    היא תהיה פסיכולוגית מבריקה, מה אתם אומרים?...

    הביקור הסתיים.

    רעות רשמה מכתב למשפחה שלי עם המלצות לפעולה כדקלמן:

    "ל.....

    1 - בבקשה לתת לאיריס לשמוע את השיר "כל מה שתרצי".

    2 - לפרגן שהיא רוקדת ריקודי בטן

    3 - בבקשה ללטף את עצמך (מיועד לאיש שלי)

    4 - בבקשה לא לאכול שניצלים

    "עכשיו תשלמי בבקשה עבור הביקור" היא מבקשת.

    "אהה..כמה?"|

    "אלף שקל"

    כמעט התעלפתי מ...המחיר אבל גם מפליאה וגאווה בקטנות המקסימות שלי.

    בחייכם תגידו, הגדולה לא מוכנה כבר לקריירה של פסיכולוגית?..

    ואני יצאתי ממרפאת "סוכריות קופצות" עם לב שמח וקל וארנק קל עוד יותר...

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/12/08 11:32:

      חייכתי עד השמים.. מדהימות.. כמו האמא...
        21/12/08 10:24:

      אם אני אבוא עם הילד שלי.... הממממ...

      זה כבר שני ילדים קטניםקריצה

       

        21/12/08 08:22:

      צטט: omore 2008-12-21 06:20:48

      הוקסמתי מהאווירה המשפחתית

      וגרמתם לי שמחה בלבצוחק

       

      נ.ב

      יש מקום לעוד ילד קטן...צוחק

       

      תבוא בכייף עם הילד שלך, נעשה שמיח יחד! כבר לא נדע מי הילד פה...קריצה

       

        21/12/08 08:20:

      צטט: 1957 2008-12-21 04:47:42

      נהניתי ממש בילוי מישפחתי.

       

      אכן. ברגעים האלו נהנים ממש יחד!

        21/12/08 06:20:

      הוקסמתי מהאווירה המשפחתית

      וגרמתם לי שמחה בלבצוחק

       

      נ.ב

      יש מקום לעוד ילד קטן...צוחק

        21/12/08 04:47:
      נהניתי ממש בילוי מישפחתי.
        20/12/08 21:36:

      צטט: עולם חדש ומצ'ופר! 2008-12-20 20:36:11

      אני חושב אני חולה

       

      יש לי טושטוש(עולם חדש ומצ'ופר חולה אהבה)קריצה

       

      אפשר גם?

       

      חחחחחחחחחחחחחח,גדול איריס פשוט גדול

       

       

       

      סידרתי לך תור בפרוטקציה למחר למרפאת סוכריות קופצות!קריצה

       

        20/12/08 21:34:

      צטט: מרדכי מאירצ'יק 2008-12-20 21:17:31

      ילדים

      ילדים הם הדבר הכי נקי (רוחנית) שיש בעולם.

      ילדים הם השיקוף האמיתי להתנהגות הוריהם.

      ילדים הם רגשים להתנהגויות של אנשים במחוזות בהם אין לנו, המבוגרים, שמץ של מושג...

      ילדים ניתנו לנו כדי להביאנו להתפתחות הזו שנקראת הורות.

      ילדים-

      ילדים גדלים מהר מדי לטעמי ואיננו מספיקים ללמוד כל מה שיש להם להציע.

      בימים אלה, ילדי הבוגרים, בעז ותמרי, עוזבים את הקן (שוכרים דירה)

      ואנחנו נישאר רק עם בן הזקונים ברק אבינעם (כדי להבדיל משמות כל מיני פוליטיקאים)

      כל הברכות וכל הישועות,

      מרדכי.

      אתה לגמרי צודק מרדכי!

      נהניתי מאוד מדברייך!

      הגדולים שלך עוזבים את הקן אבל בקרוב יבואו הנכדים בע"ה! ואז תתחילו סיבוב שני עם נכדים!

      בטוחה שאיתך ועם זוגתך שתחיה, יהיה להם כייף לא נורמלי!

      בהצלחה ולחיי הרבה רגעים משפחתיים מאושרים אצלך!!!

      שבוע טוב ושפע ברכות לך ולכל יקיריך!!!

       

        20/12/08 21:17:

      ילדים

      ילדים הם הדבר הכי נקי (רוחנית) שיש בעולם.

      ילדים הם השיקוף האמיתי להתנהגות הוריהם.

      ילדים הם רגשים להתנהגויות של אנשים במחוזות בהם אין לנו, המבוגרים, שמץ של מושג...

      ילדים ניתנו לנו כדי להביאנו להתפתחות הזו שנקראת הורות.

      ילדים-

      ילדים גדלים מהר מדי לטעמי ואיננו מספיקים ללמוד כל מה שיש להם להציע.

      בימים אלה, ילדי הבוגרים, בעז ותמרי, עוזבים את הקן (שוכרים דירה)

      ואנחנו נישאר רק עם בן הזקונים ברק אבינעם (כדי להבדיל משמות כל מיני פוליטיקאים)

      כל הברכות וכל הישועות,

      מרדכי.

      אני חושב אני חולה

       

      יש לי טושטוש(עולם חדש ומצ'ופר חולה אהבה)קריצה

       

      אפשר גם?

       

      חחחחחחחחחחחחחח,גדול איריס פשוט גדול

       

       

        20/12/08 16:17:

      צטט: טיפונת 2008-12-20 16:00:40

      חיוךאז יש למה לחכות ולקוות

      אני מתכוונת עם הקטנה

      עוד טעמם ישתנה וידרשו מאכלי "גורמה"

       

      כבר עדיף שניצלים

       

      לאאאא!

      אני מחנכת אותם לגורמה!

      הם בתהליך למידה, ובהחלט משקיעה וחושפת אותם לטעמים מגוונים ושונים.

      אוכל בשבילי זה גם פסיכולוגיה שלמה.

      וגם השניצלים כבודם במקומם מונח!

       

       

        20/12/08 16:00:

      חיוךאז יש למה לחכות ולקוות

      אני מתכוונת עם הקטנה

      עוד טעמם ישתנה וידרשו מאכלי "גורמה"

       

      כבר עדיף שניצלים

        20/12/08 15:56:

      צטט: טיפונת 2008-12-20 15:50:24

      צוחקמקסימות

       

      בהחלט יש להן עתיד מזהיר

       

      נראה אותה עכשיו מכינה שניצלים בעצמה

      או מוותרת על שניצל כשתכיני להן עוף או מוקפץ

       

      איזה משפחה חמודה

      אחח תודה מתוקה!

      הגדולה באמת הבינה שאין רק שניצלים ולשמחתי כי רבה, החלה לאהוב המון דברים חוץ משניצלים!

      הקטנה עדיין בדרך לגילוי העולם החוץ-שניצלי.

      חוצמזה הן באמת מקסימות וכייףףף איתן!

      תודה!

       

       

        20/12/08 15:50:

      צוחקמקסימות

       

      בהחלט יש להן עתיד מזהיר

       

      נראה אותה עכשיו מכינה שניצלים בעצמה

      או מוותרת על שניצל כשתכיני להן עוף או מוקפץ

       

      איזה משפחה חמודה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      קוכליאה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין