0
נתינה תני לאהבה ללכת בתוכך כמו גשם בגנו של אלוהים תני לטיפות הבכי שיצאו ממך לשטוף עלי שלכת ופרחים טועים. תני לרגליים ללכת, לשאת אותך בשביל הלא קיים הדרך הן ממילא מתמשכת תלכי בה או שלא – את שם. השקט שיגיע עם הרוח החום אשר יבוא מתוך הלב כל אלו ועוד קצת גם הם הולכים בדרך והם המרפאים בך כל כאב. תני לאהבה ללכת בתוכך הרי את חלק מגנו של אלוהים והיא קלה והיא תכולת כנפיים והיא עצמה העץ של החיים. |