|
אתם יודעים ...כל שבת שניה, מנסים להספיק בשבת אחת את כל העולם. אוח איך אני מחכה לחבק את התאומות היפות שלי , להריח אותם, עוד יום של הורות שחייבים לנצל.
אז השבת הזאת היתה לדעתי כנראה, אחת השבתות האחרונות, שהמזג אויר עוד נסבל לפני החורף הגדול.
אי אפשר היה יותר לסרב, למרות שהיו בקיץ...נכנעתי ! אחרי הג'חנון וזריקת הכריות ההדדית של הבוקר, מתלבשים והולכים עם אבא ללנונה פרק.
איזה כיף, הא ?
ובאמת היה כיף !
אבל סחבק, אתם יודעים לא יכול סתם להנות מרכבות הרים ומכוניות מתנגשות בלי להביט מסביב,
בעיניים קצת יותר ביקורתיות.
אני מביט מסביב על הנכנסים לפארק כמונו וזה הולך בערך ככה :
בסצנה הזאת דבר אחד היה חסר לי.
משפחות קלאסיות : אבא, אמא, שנים שלושה ילדים בוגרים בני 10-14
דומה שהמשפחתיות נעצרת לפני שהילדים מגיעים לגיל חטיבה ואז התא השגדלנו עליו, והיה ברור לנו שככה זה יהיה...הולך ונהיה נדיר יותר ויותר.
חשבתי לעצמי אולי זה בגלל העלות הגבוהה שהשאירה את אחד מבני הזוג בבית אולי זה משפטים בסגנון " תעזבי אותי באמא שלך" משאירים את הזוגיות השחוקה מאחור, אבא בבית ואמא שעושה משהו בשבת עם הילדים.
עמוק בלב אני יודע, שזה פשט העליה הבלתי נתפשת של מימדי הגירושים. פשוט משפחות שלמות נהרסות עוד הרבה לפני הילדים כבר לא ילדים.
הזמן מסתבר הוא כמו גלגל ענק ! יותר ויותר זוגות פשוט לא מחזיקים מעמד כל כך הרבה שנים, ואז הלונה פארק שאני זוכר אותו כילד מלא במשפחות מאושרות, בעצם מהווה מקלט של יום שבת למשפחות חד הוריות, שבאים להמתיק לילדים עוד שבת של אבא או אמא איתם ביחד וכל אחד לחוד.
אחרי שהבנתי את זה, חיבקתי עוד טיפה את הבנות. ובלב...
היה קצת שמח קצת עצוב.
שבוע טוב לכולם. שחR
|