לאחר שירד המסך על בבואת ההתדרדרות המוסרית וההתבהמות של החברה הישראלית, שבאה לידי ביטוי הפעם על המסך הקטן באמצעות תוכנית הריאליטי העלובה והקטנה - " האח הגדול", אפשר לשבת בניחותא ולהשתמש בתוכנית והפעם למטרות של ניתוח החברה הישראלית מן ההיבט העדתי.

דומה כי עבר השד העדתי מן הארץ וכי מעתה כל הארץ מתפלגת לאלה שרואים את הזבל הטלוויזיוני ואלה שבורחים ממנו כמו מאש בשדה קוצים. ממש חלוקה ברורה של בני אור מול בני חושך  ללא הבדל דת גזע ומין, כשכל פלג חושב שהאור בצד שלו.

במאמר אטען כי השד העדתי רלבנטי יותר מתמיד וכי הוא רק לבש בשני העשורים האחרונים צורה מוסווית יותר שרק מסתירה אותו טוב יותר מפני העיניים הבוחנות של אידאל הפוליטיקלי קורקט,  אבל לא פוגעת בכהוא זה ברלוונטיות של שד זה.

האליטה האשכנזית שדומה כי התקשורת ובית המשפט העליון הם מעוזי השליטה האחרונים שלה, נכשלה כישלון טאקטי בראשית שנות ה - 90 כשהיא השתמשה במעוזי שליטה אלה על מנת לקדם את האינטרס העדתי הצר שלה:

1) בזירה המשפטית- החלה לקדם את תהליך  "הלבנת הדמוגרפיה" באמצעות קליטה מאסיבית של לא יהודים שהוגדרו לצורך העניין באופן מלאכותי - משפטי כיהודים.

2) בזירה התקשורתית - כשניסו להחליף את הרודנות התרבותית, בעלת האוריינטציה האירופאית אליטיסטית של הערוץ הראשון בתרבות רייטינג מערבית קלוקלת שתדבר גם אל "מסעודה משדרות" (רוב העם לשיטתם המתנשאת)  על מנת למקסם רווחים.

הפעולות שהאליטה האשכנזית נקטה בזירה התיקשורתית והמשפטית, נעשו כאמור  במטרה אחת והיא לחזק את מעמדה ההגמוני, פעולות שלא רק שלא השיגו את מטרתן, אלא אף השיגו תוצאות הפוכות בתכלית מכוונתו של המכוון: העליה הרוסית על אף צבע עורה הלבן הייתה ונשארה במהותה חלק אינטגרלי מהעולם הישן: שוביניסטית ולאומנית ( כנראה בשל השתייכותה לצד המזרחי של מסך הברזל והיעדר מסורת דמוקרטית ) ובכך יצרה ברית לא צפויה עם חתכים רחבים בציבור המזרחי דווקא, למגינת ליבה של האליטה האשכנזית שציפתה "להפרד ומשול" בין מזרחים לרוסים.

בזירה התקשורתית הגולם קם על יוצרו. על אף שהניבה רווחים נאים לזכייניות הערוצים המסחריים, הכתיבה תרבות הרייטינג ירידה למכנה המשותף הנמוך: מוזיקת הפופ המזרחית הפכה להיות יותר מלגיטימית והזהות התרבותית הישראלית שינתה פניה לבלי היכר והפכה להיות מזרחית יותר ואשכנזית  פחות ופחות.

האליטה האשכנזית במגננה, בניסיונם האחרון "לתקן" את המצב הם משתמשים במה שיש להם עדיין (ביהמ"ש העליון ) על ערכאותיו השיפוטיות והתקשורת כמעצבת דיעה בעידן מודרני. הבחירה המכוונת של דמות נחשלת כמו בובליל כמייצג המזרחיים במיקרוקוסמוס של הוילה, ולא בדמות מזרחית איכותית, מעידה על מוטיבציה מצידה של האליטה האשכנזית להגחיך את הציבור המזרחי שמזמן הרים ראש ואינו מרגיש צורך להתנצל. בתוכנית הסאטירה "ארץ נהדרת" בשעתה הגדולה, ניתן היה לראות איך הנשיא לשעבר קצב סומן כמטומטם עוד הרבה לפני שהתפוצצה "פרשת האונס" למרות שביצע את תפקידו כנשיא בצורה הכי ממלכתית,

מופתית ואינטיליגנטית שאפשר. משהתפוצצה "פרשת האונס", התקשורת עשתה ככל שביכולתה לייצר אווירה ציבורית שתשפיע על החלטת השופטים.

הבחירה בשיפרה, אם לא זויפה ע"י ברוני התקשורת, משקפת לעניות דעתי קואליציה בין מזרחיים שמתביישים בזהותם לאשכנזים שנחרדים לנוכח אובדן מעמדם ההגמוני. אבל זה כבר נושא למאמר אחר.