שני מחקרים חדשים שהופיעו לאחרונה, האחד מאוניברסיטת הרווארד והשני מאתר תקשורת ווב 2.0 אמריקאי, מביאים נתונים מאלפים והסבר חדש להתפרצות המטאורית של תוכניות הריאליטי ב3 השנים האחרונות (האח הגדול, הישרדות, היפה והחנון, כוכב נולד), כניסיון של הטלוויזיה להתמודד עם תוכן המשתמשים האופייני לווב 2.0. מסתבר שגם עיתונות הנייר בארה"ב מנסה להתמודד, לאחר שכמה מעיתוני הנייר הגדולים נמצאים בסכנת סגירה (הטריביון והניויורק טיימס), כחלק מ"ההרסנות היצירתית" (הכלכלן שומפטר) שבזמני משבר מולידה אמצעי תקשורת חדשים והורסת אמצעי תקשורת ישנים.

http://cyber.law.harvard.edu/sites/cyber.law.harvard.edu/files/Overview_MR.pdf

http://www.bivings.com/thelab/presentations/2008study.pdf

1. בשנת 2008 58% מהעיתונים הכניסו תוכן משתמשים לעומת24% בשנת 2007.
2. כך גם אחוז העיתונים שנפתחו לטוקבקים עלה מ33% ל75%.
3. אחוז העיתונים שמאפשר רשת חברתית מתוך העיתון עלה מ5% ל10%. מעט מדי!! אבל בכל זאת הכפלה.
4. מספר העיתונים שפתחו את עצמם ללא שם משתמש וסיסמא גדל מ71% ל89%.

במאמר זה אבדוק את הקשר שבין אמצעי התקשורת הסגורים-מונולוגיים-ריכוזיים-המוניים לבין טכנולוגיות האינטרנט החדשות והדיאלוגיות שהופיעו בשנת 2005 תחת השם "ווב 2.0" או "תוכן משתמשים" או "חוכמת ההמונים".  אני אטען כי כמו שהדפוס היווה את הבסיס לציביליזציה המודרנית (ליניארית, הירארכית, רציונאלית, אנליטית, אבולוציונית), כך ווב 2.0 הוא הבסיס לרדיקליזציה ולהתפשטות של התקשורת הפוסטמודרנית (פוסט-רציונאלית, שיתופית, אסוציאטיבית, שטוחה, דבולוציונית), מאמריקה לאירופה אל מדינות האיסלאם, סין, הודו, ואפריקה.

בכך הטלוויזייה היא "הסוס העיוור של ההיסטוריה" (כמו שהיגל אמר על נפוליאון), שכן באמצעות תוכניות הריאליטי, היא מפרקת את השפה של השליטים, היא מפרקת את המותגים לאלפי תגים (מקצת עמוס עוזים להרבה יוסי בובלילים), והיא מפרקת את המחשבה האקדמית המונוליטית והארכאית, לאלפי נארטיבים.

"עורמת התבונה" מופיעה לנוכח היהפכותה של התקשורת המודרנית המונולוגית, לסימולקרה בודריארית אחת ענקית. המשבר הפיננסי של 2008 ותרמיות בסדר גודל של עשרות מיליארדי דולרים מהסוג של מאדוף שנחשפה בסוף 2008, לא מותירות ברירה, אלא לשקיפות ושטיחות טוטאלית שרק ווב 2.0 יכול כרגע לאפשר, כפי שאובמה הוכיח בקמפיין שלו.