מילים כמו "כלומניק", "איש קטן וחלש", "פקיד קפקאי עלוב", "חכם על נשים וילדים קטנים" ועוד ועוד התעופפו שם חופשי.

עד כמה כמה קללות יכולות להיות מעצימות לפעמים.

הוא כרגיל ניסה להשתמש בקול החזק והמפחיד שלו, כמו כל בריון ממוצע, אבל נכנסתי לו ישר לפנים וצעקתי עליו חזרה שהוא לא מפחיד אותי. אני לא מתכוון להיות מופחד יותר בידי אף אדם. רק תבונה תכריע אותי. וטוב לב.

אז הוא איים שיוציא צו משטרה נגדי או שיאשפז אותי. כבשפתו- אוטר גיזוגט. בלי המילה של אמא שלי הוא אפס. והוא גם שמע את זה במו אוזניו.

הדבר היחיד שמכעיס אותי בכל הענין הוא שהזלזול והכעס התמידי שהוא הטביע כנו כלפי אמא שלי יוצא עליה יותר מדי.

מצד אחד אני רוצה לרוח עליה כל הזמן על שהייתה רוח רפאים שקופה כל השנים האלה כשהייתה צריכה להגן עלינו מפניו. מצד שני אני רוצה לעשות אותה מלכה על כס גבוה.

הבעיה היא שהוא תחמן ערומומי במיוחד והיא לא כל כך חזקה בתחום הנרטיבי...

ואני לא משחק את המשחקים הפולניים האלה של שקרים כדי לנצח פוליטית. וזה מגביל. אבל זה יהיה הכוח האדיר שלי. אני בונה את עצמי נכון.

העיקר יש בהם הצביעות וההדחקה המדהימה לצקצק מול הטלוויזיה כשמראים משהו על נשים מוכות ובעלים מכים.