למה לא עזה

בעצם, עזה משולה ללבנון.

הנחנו להם מספיק זמן ללמוד, להחכים ולהתמקצע.

עזה מרושתת היום בשלל בונקרים ומחילות, מנהרות וחללי מסתור.

אין ספק שצהל מסוגל ויכול לכבוש את השטח.

הם יודעים זאת וגם אנחנו.

אבל הם יודעים את מה שאנו יודעים היטב.

כניסה לעזה מעבר ליכולת הצבאית, תטיל על ישראל את מלא כובד משקל האוכלוסיה האזרחית. 

כלומר: אספקת מיים, מזון, תרופות וכדומה. 

הווה אומר: בתום הקרבות העיקריים (שיגבו מאיתנו מחיר דמים לא קטן), עם שכוח ענני הקרב. יאלץ צהל למנות מושל או ממשל צבאי על האוכלוסה האזרחית.

בין לבין יצאו ממסתור לוחמי החמס ושאר מריעין ויכו במכות טירור נקודיות .

עזה גופה כבר היום איננה ממש בשליטת החמס.

ישנן משפחות ששולטות באזוריהן. וישנם מאבקי כח ביניהם ובין שאר הארגונים.

למי נותיר את הירושה הזו? 

ישראל תשקע בבוץ העזתי כפי ששקעה בלבנון.

מעבר לכך בתוכנו יקומו מתנחלי העבר של גוש קטיף ואחרים וינסו לחלחל אל השטח לבנית גוש קטיף תחת הסיסמה: הפעם לעד.. 

ויתכן ויקום לנו ראש ממשלה שיתיר זאת בתחילה בעצימת עיין ואחרי כן בגלוי.

 מצד שני?

ישראל לא יכולה להתיר לעצמה הפקרות שקיימת כיום. ירי טילים וכו'.

לא במגדר הפנימי . לא במגדר הבנלאומי ולא נוכח ארגוני האסלם בעזה.

מכאן שקיימות 2 אופציות שהן בעצם מקשה אחת.

להיכנס להכות ולצאת. זה לא ימנע את ירי הטילים. אבל יגבה מחיר כבד מהעזתים.

במקביל לנסות להעביר את השלטון לאנשי אבו מאזן  מבלי לחבקם ומבלי להודות בכך בגלוי.

ולא להפסיק ולוצ לרגע קט לנסות להגיע להסדר מדיני. כי רק הסדר שכזה, יוכל להביא עלינו את השקט הנדרש.

לא את השלום.