nomen omen
השם (nomen) הוא הגורל (omen) - קובעת הלטינית
כמו למילה, לשם כוח יצירה המתווה גורלות וקובע מהויות, ובכך מעצב את העתיד
והשם גל - עולה יורד, שוצף ורוגע - מסביר את כל הבלגן
© כל הזכויות שמורות לגל וייס. כל הכתוב נוצר על ידי ושייך לי, אלא אם כן צוין אחרת.
ו.. אני מעונינת בבקורות אמיתיות, בהערות נוקבות, בדברים שיוכלו לשפר את כתיבתי ולא רק בתשבחות המנומסות שמאד נעימות לי - מודה
ותודה
פוסטים אחרונים
- וואו.. אפשר פתאום שוב? 24/6/19
- invictus - William Ernest Henley 1849–1903 14/5/11
- "אני לא פמיניסטית" או מבוא לפמיניזם אבולוציוני 16/11/10
- דבורה בארון 1/11/10
- ביער ובעיר – ש"י עגנון (מתוך הקובץ אלו ואלו) 22/10/10
- סאראמגו 21/7/10
ארכיון
עלטה
עלטה עוטפת את הסלע שלנו, כמה יפה, אתה שותק ומחבק. לילה בלי כוכב, אני מזמזמת, ויהיה קר בחדר בלילה זה של סתיו, מנזר ניקולאס קדוש יותר במים המתכהים אלינו מתהדר הוא באורות העתיקה כמה שקט, אתה אומר ומחבק. הכל כמו נחרב, אני תוהה, ודם עודו נוטף אל המפרץ החיים יפים, אתה חוזר ומחבק, אותי. רחש לא פוסק, גל גלים, שברי ספינה, צפים הזכרונות יפים, אתה דורש. יפים. ומחייך. ואני קמטי אופל בעור פניו הזוהר, המזהיר, של הים
. . © כל הזכויות שמורות לגל וייס, 2001-2008. (אולי מתוך 'האיש שמת מבושה' ואולי לא - רומן אוטוביוגרפי שטרם פורסם) . רשימת הפוסטים הקשורים - פרקים וקטעים מהספר: . .
|
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני מכיר מישהו שקוראים לו יפים, את יודעת?
כל השאר לא ממש ברור.
ממש הכנסת אותי לאווירה הקסומה של העלטה, הים והאבנים העתיקות,
אמור להיות רומנטי, אבל בסוף ישנו הספק
מעניין כאן*
יפה לך החיבוק.
יפה הלילה בעתיקה לכיוון הסלע.
יפה עוד יותר לגרש את העלטה ולהכניס אור חדש.
כתיבה יפה.